בהמשך למאמר הקודם, אין כל ספק שאנשי המחאה החברתית עבדו על העם ב"מחאה" האחרונה שהתרחשה בשנת 2011 למניינם, ומה נשתנה מאז?
המחירים רק עלו, שום דבר לא נשאר מלבד דיבורים על שינוי חברתי "קרוב", וכמובן שהמחאה העלתה לגובה רבים כמו סתיו שפיר שהתברגה במקום ה-3 במפלגת "העבודה" (כיום "המחנה ציוני").

כיום אנו רואים ועדים למחאות רבות שצצות להם מאז כגון "מחאת המילקי", "מחאת המכנסיים הקצרים", "מחאת הסרדינים", "מחאת הנדל"ן", ועוד ועוד…
וכולם בשמות מעניינים, אך רבים לא יודעים שמי שמקים את המחאות הם בדר"כ אלה הממומנים על ידי ארגוני שמאל ושונאי יהדות בתחפושת של מושיעים והראייה לכך שהם לא מציעים שום פיתרון מלבד להקים "קול צעקה" ועל הדרך לחזק את מפלגתם או את עצמם.
הדוגמא המובהקת הם מחירי המזון יקרים – המוחים במימון יצעקו ויזעקו להוריד את מחירי המזון (תוך קריאות "ביבי אשם") בתוספת כמה לייקים בפייסבוק, אבל לצערם של אנשי השמאל בעידן של רשתות חברתיות קשה מאד להונות ציבור גדול כל כך.

מצורפים בזאת מספר סרטונים של ח"כ הידועה לשמצה סתיו שפיר שהתפרסמה בעקבות השתיכותה להנהגת "המחאה החברתית".
צפו בסרטונים וראו איך היא מדברת בכנסת על "המחירים הגוהים" מצד אחד ומצד שני על "סחיטת ההתנחלויות והמתנחלים שסוחטים את הפריפריה" – טענה שהיא הזויה לחלוטין שטען אותה אף בעבר יאיר לפיד.

תראו ותשפטו בעצמכם מה באמת דעתה של שפיר עליכם ומה באמת היא מנסה וחבריה מנסים לשנות?