אירוע הדקירה במצעד התאווה 2015 בירושלים בו נרצחה שירה בנקי בת ה-16, והצתת הבית בכפר דומא בו נהרג תינוק ערבי פחות מיממה לאחר מכן הוביל את כל אושיות השמאל והימין המזוייף למתקפה. ולשמאל, כידוע, מותר לומר הכל.

מי לא נאם בעצרות השמאל שלכאורה נועדו לקרוא לסובלנות ונגד אלימות, אך בפועל (וכצפוי) הפכו לעצרות פוליטיות שכל מטרתן הייתה לנגח כל יהודי שהעז שלא לגנות את הצתת הבית הערבי ואת הדקירה במצעד התאווה.

מי שחיפש את ההוכחה שהיה מדובר בעצרות פוליטית מאורגנות היטב ימצא אותה בדמות "מסמך ההתחייבות" עליו נדרש לחתום כל איש ציבור שרצה לנאום בעצרות, במסגרתו הוא מתחייב לפעול ציבורית למען קהילת ההומואים ולסיע בחקיקה למענם.
השר בנט שמאד רצה לנאום בעצרת סירב לחתום על מסמך שכזה ולכן בקשתו לנאום נדחתה על הסף, אך הליכודניק יובל שטייניץ כאמור חתם ו"זכה" לנאום.

חתמת? נאמת! (המסמך עליו התבקש לחתום כל מי שביקש לנאום בעצרות השמאל)

הנואמים התחרו ביניהם מי יהיה יותר תקיף כלפי מה שמכונה בפיהם "הקיצוניים".
עמיר פרץ ובוז'י הרצוג קראו להרוס את בתיהם של האחראים להצתת הבית בכפר דומא (למרות שנכון לעכשיו אין כל הוכחה שמדובר ביהודים).
ואפילו הנשיא הליכודניק, רובי ריבלין, שכבר הספיק מאז היבחרו לחשוף את פרצופו השמאלני, נאם ותקף את היהודים ש"שונאים בשם התורה".

אולם את מירב תשומת הלב משכו אלה שלא נאמו – חברי "הבית היהודי" שלא היו רצויים בעצרות, ובעיקר אחד – בצלאל סמוטריץ, שחטאו הגדול הוא התנגדותו העקבית לתופעת ה"חד מיניים".
אבל בניגוד לסמוטריץ', חבריו לבית היהודי מתעקשים לפייס את ההומואים, כאשר שר החינוך בנט הודיע מיד לאחר אירועי המצעד כי הוא מגדיל את תקציבי ארגוני הנוער המעודדים נערים להיות הומואים, ואילו שרת המשפטים, איילת שקד, התייחסה לאירוע ההצתה בכפר דומא והצהירה כי "טרור יהודי גרוע מטרור ערבי".

הקהילה ה"גאה" מרגישה עכשיו רוח גבית וזה הזמן מבחינתם להכות בברזל בעודו חם.
כך למשל החלו להזדהות כ"חד מיניים" אנשי תקשורת ששנים הסתירו את סטייתם, ואף חברי כנסת שעד כה נמנעו מחשש לתגובות.

הדוקר, ישי שליסל, אולי התכוון לקדש שם שמיים אך בפועל גרם לנזק גדול למאמצי ההסברה של יהודים שעמלו יומם וליל כדי לנסות להסביר את חומרת התופעה.
כך למשל אירגן אירגון להב"ה של בנצי גופשטיין מחאה שהתקיימה בזמן מצעד התאווה שהתמקדה בילדים המאומצים על ידי זוגות "חד מיניים" ואף קיבלה פירסום רב בכלי התקשורת של השמאל.
לא מן הנמנע שרוב הסיקור התקשורתי היה ממשיך להתמקד בהסברה של להב"ה אילולא המעשה הפזיז והמיותר של שליסל, שלא רק שיכניס אותו לכלא, אלא כאמור גם יגרום לממשלה "לפצות" את קהילת ה"גאים" ולראיה הנכונות של בנט לתקצב את ארגוני הנוער שלהם.

הזיק למאמצי ההסברה של ארגונים יהודיים (ישי שליסל מובל למעצר)

נקודה אחרונה – אותו השמאל שנאם בעצרות בתל אביב ובירושלים הזכיר לכולנו שוב ושוב שעליית יהודים להר הבית מתסיסה את העולם המוסלמי ולכן יש לשלול מיהודים את הזכות לפקוד את הר הבית, אך מאידך הם נלחמים למען קיום מצעד פרובוקטיבי ברחובותיה של ירושלים, אשר מתסיס לא רק את תושביה היהודים אלא גם את המוסלמים.
הם אומנם טוענים שהמצעד בירושלים "רך" הרבה יותר מהמצעד בתל אביב ואינו כולל עירום ברחובות אבל די בגברים הלבושים כנשים במרכז העיר, כשעה לפי כניסת השבת, כדי לגרום לפרובוקציה שעלולה להתסיס ציבור גדול.

גברים הלבושים כנשים (מתוך מצעד התאווה בירושלים)