אנחנו לא יכולים להרשות עונש כזה.
שאל אותי חבר שלי, מה כל כך מפריע לנו ביהודים מתבוללים באמריקה או באירופה? מה בוער לנו? מה אנחנו רודפים אחריהם? זו בעיה שלהם!
והתשובה לכך היא גם התשובה למה אנחנו לא יכולים להרשות תופעות כאלה.
במשך אלפי שנים עם ישראל שמר על טוהר. על קדושת הנישואין והמשפחה. על היחודיות של העם וההתבדלות מן הגויים. אבותינו נידונו לעוני בשל כך, הלכו באש ובמים וסבלו שלל רדיפות בשביל להשאר יהודים נפרדים, טהורים וקדושים. העובדות האלה לא הופכות את היהדות שלנו לעול מאוס אלא ליקרה יותר. כשם שהזהב והיהלומים לא מקוללים ושנואים בשל היחודיות שלהם והקושי להשיג אותם, אלא יקרים ומוערכים יותר.
ולכן איך ירגישו לוטשי היהלומים והבנקאים, כאשר אחד מהם יפתח פתאום מחסן גדול ויחלק זהב ויהלומים בשפע כזה שיגרום לירידת ערך בשוק הכללי? מעבר לכך שהוא מזלזל באופן אישי בערך הזהב והיהלומים שהוא משליך אל ההמון, הוא מוזיל את ערכם באופן כללי ומזיק את כל מי שמחזיק מהם ברשותו. זה כבר לא דבר יקר ערך, נחלתם של יחידי סגולה שזכו להשיג ולהחזיק בו. זה דבר שכל אחד יכול להשיג מתי שהוא רוצה. כל אחד, מתי שהוא רוצה!
ועל זה אמרו חז"ל: לא תהא כהנת כפונדקית!
אנחנו מדגישים את הפן של הבגידה במעשיהן של אותן אלה שמתחברות לאורקים. כשתתחיל להסביר לאנשים שאנחנו יהודים ועם סגולה, זה לא כל כך עומד להם בראש. בעיקר לא מספיק כדי להשמר מ"התאהבות" פתאומית. הרי לימדו אותם שיהדות זה להיות סובלני, יהדות זה לקבל כל אחד וכו'... לא לימדו אותם שהיהדות קנאית ומתבדלת, שליהדות אין שלום עם מי שלא מקבל אותה ולא מעודדת ידידות עם הגויים. לא לימדו אותם שכל המשפטים על אהבה וקבלה נוהגים בתוך קהילה יהודית שומרת מצוות ולא כלפי פולשים זרים, גויים בחוץ לארץ או אפילו יהודים שרומסים את התורה בפרהסיה...
אז אנחנו מנסים להסביר בקנה מידה שהם מבינים - בגידה במולדת בשעת מלחמה. אנחנו בזמן מלחמה. האורקים רוצים להשמיד אותנו, לקחת את הרכוש ואת הבנות שלנו. והנה הם לא צריכים להתאמץ. יש בנות שהולכות איתן בלי שהם צריכים "לקחת". הם לא צריכים לגרש ולהלחם, כי נותנים להם מלכתחילה וכו'.
לכן אני חושב שאנחנו צריכים לשאוף למצב בו תהיה סמכות יהודית שתנהג במדיניות הנכונה בנושא. אבל מדיניות נכונה לא יכולה להיות הפקרה של מי שנולדה כיהודיה. גם אם היא מפקירה את עצמה, אנחנו מענישים אותה בגלל זה ולא יכולים להסכים עם הפקרות בעצמנו. גם לא כעונש.