כתב נושא: יום הזיכרון לנאצי רבין, מושא לעצב או שמחה?  (נקרא 410 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק צוביצביקה

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 230
שלום לכם חברי הפורום,

בפי שאלה חשובה לגבי מה אני אמור להרגיש ביום הזיכרון למנוול ימ"ש רבין שזכינו להיפטר ממנו לפני שהצליח למסור כל סנטימטר של אדמת אבותינו לנאצים המוסלמים.

אז ההתלבטות שלי היא כזו:

להיות שמח:
להיות שמח כי תוכניתו הזדונית נעצרה, נכון שהיא נעצרה מאוחר מדי, אבל היא נעצרה והוא נמחק מעל פני האדמה.

להיות עצוב:
להיות עצוב כי רבין הספיק להסב כל כך הרבה נזק ולטבול את ידיו בכל כך הרבה דם יהודי בעקבות ההסכמים הזדוניים הידועים בשם "הסכמי אוסלו".

אז מה אני אמור להרגיש באותו יום, האם בתור גבר מותר לי להשתמש במונח "רגשות מעורבים"?

מה דעתכם?

מנותק אביר הקרנפים

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 8016
  • מוסר, כבוד, יהדות.
בעניין: יום הזיכרון לנאצי רבין, מושא לעצב או שמחה?
« להגיב #1 ב- : אוקטובר 25, 2012, 12:22:09 »
ברור שבאופן כללי אנחנו עצובים. כי התוכנית שלו לא נעצרה. אחרי שמת, המשיכו את התכנית שלו פרס, נתניהו, ברק, שרון, ושוב נתניהו.
אבל התוכנית לא נעשתה ביום הזה.
היום הזה מציין את מותו של האיש. ונאמר: באבוד רשעים רינה. אז אני שמח שהאיש הזה פינה את מקומו בעולם הזה ועבר דירה לגיהינום. כן יאבדו כל אויבך השד!
אמת, כבוד וכוח. שלושה דברים שאנשים מחפשים ומבקשים מזולתם כל ימי חייהם ולא יודעים שצריכים למצוא את זה בתוך עצמם.

צבא יהושע עוד יחזור!