היום, בעודי יושב בסוכת סבי וסבתי אשר גרים בגליל העליון בארץ ישראל, סבי מתעורר ומספר לי על כך שחלם סיוט נורא.
לעולם לא קרה לו דבר כזה לדבריו, רק מאז המלחמה שחווה העורף בצפון ישראל, הגליל.
ואין סבא שלי אדם שעברו עליו חיים קלים, הוא חווה חוויות קשות בחייו - אך אין אחרת השפיעה עליו יותר מהמלחמה הזו.
כששאלתי אותו לפשר דבריו ולמה לדעתו חוויה זו הייתה המשפיעה ביותר,
ענה הוא לי בקולו המבועט - "הפקרות, לעולם לא הרגשתי כל כך מופקר על ידי המדינה שבמו ידיי הקמתי".
לא האמנתי למשמע אזניי.
עצוב לחשוב שבערוב ימיו של סבי (כמובן עד 120) הוא ירגיש לא בטוח.
האין זו הפקרות?
בעוד שבמלחמה האחרונה הצפון חטף השקם וערב את פגזי המוות האלו?
אין הממשלה מפקירה אותנו ואת בנינו היושבים בשטח, מנסים להגן בכוחות אוזלים על הבטן הרכה של המדינה בעודם בקיבות ריקות?
ילדי אולמרט מפוזרים בעולם!
לאולמרט אין מה להפסיד פה!
אין לו סיבה לתת את כולו כאן,
אני לא מבין מה קרה לעם ישראל,
אולי כדברי הכותב המוכשר אך השמאלני אביב גפן - "אנחנו דור מזויין".
אולי.
באמת אולי.
כואב לי,
המדינה שלי בעודי צעיר נקטפת לי מהידיים ועוד בידיי הכנסת והממשלה!
ואין צדיק בסדום רבותיי.
אין צדיק בסדום.
אנו יושבים תחת ממשל מושחת,
ממשל בוגד,
ממשל שאנחנו בכלל לא נמצאים ברשימת החשיבויות שלו - אין פה סדר העדפות!
לאף אחד לא אכפת מאיתנו.
ואני, עם כמה שאני קטן וזעום, נצר קטנטן להמשכיות של עם מפואר - קורא להתקוממות!
קורא למרי אזרחי!
כבר נכתב שאויבנו הגדול ביותר יבוא מקירבנו, והוא כאן רבותיי - הוא יושב בפתח הדלת ומשחיז את סכינו.
לא ולא, אויבנו הגדול ביותר הוא לא העם הערבי או כל אומה עוינת אחרת - הוא עצמינו!
הוא הממשלה שנבחרה בטפשות העם, הממשלה שהוטלה עלינו כעונש משמיים.
לפני שנאלץ לטפל בעמלק הסובב אותנו,
נצטרך לטפל בבוגדים, בגייס החמישי - היושב בקרבנו.
אנחנו מופקרים.
אנחנו באמת מופקרים.
מוות המוני כאן, לא מזיז לאף אחד שם למעלה.
אין דרך אחרת.
איני דוגל באלימות כדרך מילוט מבעיות,
אך כאן - ללא ספק, אין דרך אחרת.
העם צריך להתקומם ולבקע את קן הצרעות שהתפתח לו בכנסת.
לבקע אותו ולא לתת לו להתפתח שוב.
כי אנחנו, כבר עומדים על סף התהום.
אנחנו מדינה בפשיטת רגל,
ואם לא נוריד כמה שיותר מהר את הבוגדים למעלה - נצלול לתחתיות שאול,
והם?
אני מניח שיסעו לגור עם הילדים בגולה.
לגדל נכדים בוגדניים יהודוניים,
דור חדש של צוררים.
בן 15 - מישראל.
אגב, כבקשת liorso:
שמי: מיתר (ולא אפרט יותר מהסיבות שצוינו ע"י רעי - liorso).
מקום מגורים: רחובות, ישראל.
מצב דתי: חילוני.
כיצד הגעתי לפורום? תכניתו של חיים בן פסח.
נושא: הפקרות. עם ישראל מופקר תחת שלטון בוגדני, חסר אכפתיות, מושחת וטפשי. (נקרא 7027 פעמים)