בס''ד
Yosso, כמעט כל מה שכתבת כאן תופס גם לגביי. גם אני ניסיתי לעשן בימי נעוריי המוקדמים (בכיתה ט' או י') אך גיליתי שאין בזה כל הנאה, רק נחנקתי מהעשן הדוחה, ולכן עזבתי את הזבל הזה. לאחר כמה שנים, בצבא, הייתה לי חברה (אז לא הייתי כל כך דתי כמו היום, והייתה לי חברה, לא יהודייה) והיא הייתה מעשנת אפילו גראס, היא נתנה לי לנסות פעם אחת, וניסיתי, פשוט נחנקתי, כמו מהסיגריות, ואז החלטתי לעזוב את כל השיט הזה. ולהיות לבד עם עצמי, גם ללא סיגריות זה נפלא, לפעמים. אני אוהב להרהר, לחשוב על כל מיני תיאוריות, על פוליטיקה, אידאולוגיה, הסטוריה או סתם לשוחח עם בורא עולם.