כתב נושא: מאמר של משה פייגלין: ארץ ישראל תמורת גולדסטון  (נקרא 848 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק אשי

  • מנהל הפורום "הפצת הימין האמיתי"
  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 2247
ארץ ישראל תמורת גולדסטון

מאת משה פייגלין

ל' תשרי תש"ע
18 אוקטובר 09'


אם זה לא היה כל כך מסוכן, זה יכול היה להיות אפילו משעשע. יש איזה צדק פואטי בכך שהאנשים שהחריבו בששון את בתיהם של 8,000 יהודים, מוקעים עכשיו כפושעי מלחמה בינלאומיים. אני מסכים עם כל מילה שנזרקה מצד המפגינים באוניברסיטה האמריקנית כלפי אהוד אולמרט.

בקיץ 2005 יצא השמאל הישראלי למלחמה נגד המתנחלים, תוך שהוא מגייס לשם כך את כל המערכות המורשות להפעיל אלימות במדינת ישראל. מטרת המלחמה הייתה - כפי שהגדיר זאת במדויק יאיר לפיד – "ללמד אותם לקח". לא שלום, לא ביטחון לא שום דבר אחר. פשוט גיוס המדינה למלחמה ביריב האידיאולוגי הפנימי.

כל מי ששיתף פעולה עם הפשע הזה הוא בעיני, ברמה כזו או אחרת, פושע מלחמה. אמנם בדרגות שונות, החל משרון ואולמרט, דרך שופטי הבג"ץ ושלל הפובליציסטים ואנשי התקשורת שדחפו את הפשע הזה בשקיקה, ועד לשרי הליכוד שהצביעו בעד, או הרבנים שהכשירו את קיום הפקודה, או החיילים שנשמעו להם. כולם בסופו של דבר הזדהמו בפשע המלחמה הזה – מי יותר ומי פחות.

בני מתגייס בעוד חודש. אמרתי לו: "אם שני קצינים בכירים מבקשים ממך לשמור בפתח כדי שאיש לא יפריע להם לאנוס חיילת – עליך לסרב. ואם יאמרו לך לעמוד במעגל השני או העשירי כדי לסייע להם לגרש יהודי מביתו – זה בדיוק אותו הדבר! אבל בדיוק בדיוק אותו הדבר!"

לכן יש בזה מן הצדק פואטי, שעכשיו אותם מנהיגים מוקעים כפושעי מלחמה בינלאומיים. מי שהקריב את אחיו ואת ארצו כדי להתקבל אל חיק האומות, מוצא עצמו עכשיו יושב אצלן על ספסל הנאשמים.

וזה אפילו משעשע. תארו לעצמכם שמחר בבוקר נופלת הממשלה, ואיש העסקים אהוד ברק, שכבר אינו בשליחות דיפלומטית, אינו יכול לנחות בלונדון – הייתכן אסון גדול מזה? ביבי ושרה לא יוכלו ללכת לאופרה שבה בילו כאשר מחצית המדינה שהתה במקלטים ו-130 חיילים ואזרחים נהרגו בשל נסיונו של אולמרט לתת "רוח גבית להתכנסות" – כלומר להמשך החרבת המתנחלים.

האם הקשבתם ברצינות לנאומו של נתניהו באו"ם? מה הוא אמר שם בעצם, אחרי שגמר עם כל הריגושים שמסביב, מה היה גרעין הנאום שלו? ובכן, כל הנאום סבב סביב דוח גולדסטון והניסיון להוריד מעלינו את הסכנה הזו, כלומר את הסכנה ששכבה שלמה של מנהיגים פוליטיים וצבאיים כבר לא יוכלו לעשות שופינג ב'מארקס אנד ספנסר'. כי הרי מה הוא אמר שם, ביבי; הוא אמר שמדינת ישראל עשתה בתמיכתו צעד מיוחד וגירשה את היהודים מגוש קטיף, ואם לא תורידו מעלינו את הגולדסטון הזה, לא נוכל להמשיך ולגרש את המתנחלים ולבנות במקומם מדינת מחבלים בלב ארצנו.

תרצו או לא תרצו – זה היה גרעין הנאום שלו. ארץ ישראל תמורת גולדסטון...

הכרתי פעם יהודי מיוחד במינו, 'שלמה באום' שמו. הוא היה סגנו של שרון ביחידה 101, וקודם שנפטר אמר לי כך: "לשמעון פרס לא אכפת שכל המדינה הזו תיהפך לערימה של אפר ובלבד שהוא – שמעון – יעמוד בראש הערימה". הייתי אז תמים וחשבתי שה"תרח" החביב הזה קצת מגזים. היום אני יודע שמדובר בשכבה שלמה של מנהיגים, שכדי להשאיר את בירות אירופה פתוחות בפניהם, הם ימכרו את המדינה הזו בחינם. המצב מאוד מסוכן משום שעד היום האזרחים שילמו את מחיר עוולות המנהיגים. אבל כיום מצא האויב דרך לכוון את חיציו היישר אל נקודת התורפה שלנו – היישר אל ההנהגה.

אבל הסכנה העומדת לפתחנו רחבה הרבה יותר מהאופן שבו יתפקדו מנהיגנו המאוימים. את המלחמה הפיסית, את ההשמדה המעשית – מקדים תמיד מסע של 'דה לגיטימציה'. אי אפשר היה להשמיד את גוש קטיף ללא מסע מתמשך של דה לגיטימציה שקדם לו. אפילו כילד אני זוכר את התעמולה של נאצר שהקדימה את מלחמת השמד שתכנן ב-67'. לכל הפוגרומים והשואות שחווינו בגלות – קדמו מסעי תעמולה ארסיים ששללו את עצם הלגיטימיות הקיומית שלנו.

בריחתנו מן הזהות היהודית והניסיון רב השנים להקים כאן את מדינת החלומות של אהרן ברק – מדינת כל אזרחיה - שללו מאיתנו את היכולת להשיב תשובה יהודית לטענות העולם המוסלמי/נוצרי. משאימצנו את ערכי הצדק שלהם, הושבנו את עצמנו על ספסל הנאשמים שלהם.

אין זה משנה כמה חיילים ישראליים נהרגו ויהרגו חלילה כדי לנסות לפעול על פי ערכי העולם הערבי. תמיד נהיה הצד הגזלן – הצד הרע בסיפור. משום שכשנמנענו מלעשות בחלקי הארץ שנתן לנו הבורא בששת ימי הניסים, את מה שעשינו ב-48' – הראנו בזה שאנו מקבלים את העיקרון לפיו הארץ היא בעצם שלהם. כשגירשנו משם את היהודים שבכל זאת ניסו לדבוק בארץ – קיבענו סופית את העיקרון הזה.

הייתי שם, בגוש קטיף, כשזה קרה. היו שם יותר עיתונאים זרים מגרגרי חול. כל העולם ציפה לראות אם זה באמת קורה. וזה קרה. היהודים גירשו את עצמם ומעתה אנו גזלנים/קולוניאליסטים, גם בתל אביב וגם בחיפה ומי שיורה עלינו מעזה - הוא לוחם חופש. תשלח לו אלף אס.אם.אסים קודם שתפלוש אליו – אתה עדיין פושע מלחמה. דוח גולדסטון לא היה בא לעולם בלי גוש קטיף.

אז אין שום סיבה לחייך. הדה לגיטמציה הבינלאומית לא מאיימת רק על ה"וויק אנד" הבא של אהוד ברק, היא מאיימת על כולנו בהשמדה פיסית.

ובכל זאת משהו חיובי יוצא מכל הגולדסטון הזה. מדינת ישראל נדחקת לפינה בה היא נאלצת לברר לעצמה את הנחות היסוד העומדות בבסיס קיומה. רעיון הנורמליות פשט את הרגל. הפרשנים עודם מנסים להאשים את צה"ל או את ההתנהלות הדיפלומטית. "היינו צריכים לשתף פעולה עם גולדסטון", הם אומרים. אולם פה ושם כבר צצים בודדים כארי שביט ב"הארץ" ואחרים – שלפחות מבינים שהבעיה אינה טקטית אלא דה לגיטימציה מהותית לעצם קיומה של מדינה יהודית בעולם.

מובן שהפתרונות שהם מציעים הם אותם "תהליכים מדיניים" שהביאונו עד הלום. צר עולמם כעולם נמלה. אבל צפוי שעומק השבר ייאלץ מעגלים הולכים ומתרחבים בחברה הישראלית, להתחיל להקשיב לקולות שמחוץ לבועת התקשורת. מדיניות המבססת את צדקתה על היהדות, הופכת בפשטות לחבל הצלה קיומי.

http://www.mflikud.co.il/contents/maamarim/maamarim70/maamarim7006.html