להפוך את הקערה על פיה

מוצעת כאן לממשלת הימין הבאה תוכנית עבודה פשוטה לשימוש בכוחות הקיימים לעצירת ההשתלטות הערבית, ועיקרה נטישת המושג הארכאי סטטוס קוו. הרי הצד השני מעולם לא היה שם * חלק מהנקודות כדאי להעתיק מפעילות הרשות הפלשתינית

 

אחרי שסקרנו בשבוע שעבר את הגורמים שמעכבים את הרחבת ההתיישבות ואת ההזנחה, שלא לומר פשיעה, בתחום ההשתלטות הערבית, הגיע הזמן לדבר על החלק העיקרי: הפעילות החיובית שמוטל עלינו לעשות.

סיימנו להפנות אצבע מאשימה כלפי כל הגופים שהתרשלו במשימתם, וכעת צריך להודות ביושר שגם אנחנו התרגלנו למצב המעוות והפכנו אותו לחזון העדכני.

 

אם תיקלעו אי-פעם לכיסא ראש הממשלה ותחפצו להתכנות 'ימניים', לא תצטרכו לעשות הרבה. אישור קצבת יחידות הדיור השנתית להתיישבות בזמנה, מעט תקציבים לכבישים עוקפים ונטיעת עץ זית באחד מיישובי השומרון יזכו אתכם בתואר הנכסף.

אולי אפשר לכנות את הממשלות שהורגלנו בהן עד היום "ממשלות סטטוס קוו", משמרות המצב הקיים. הן היו יכולות להיות סבירות אלמלא נלחמנו באויב החותר לניצחון. במצב הקיים ממשלה כזאת מסיגה אותנו אחורה בקצב מסחרר. "חוכמה בגויים תאמין", כתבו חכמינו, ונראה שיש לנו לא מעט מה ללמוד מהאויב שנלחם בנו על הארץ ומשאיר לנו אבק.

 

תמיכה ממשלתית פומבית

נדגים מתחום התמיכה הממשלתית בהתיישבות בשטחים שמחוץ לגדרות היישובים. מתי לאחרונה הגיע שר בממשלת ישראל לנקודה אסטרטגית חדשה וסחב בלוקים וקרשים עם הפעילים? ברשות הפלשתינית זה עניין שבשגרה. השרים עם אנשי משרדם יורדים לשטח למבצעים ליליים לבניית מבנים חדשים בשטחי C. אם יגיעו כוחות משטרה וצבא לעצור את הבנייה, השר יהיה הראשון שירוץ להתעמת עם הלוחמים. גז מדמיע, רימוני הלם ומכות לא ירתיעו אותו.

אבל ההצטרפות הפיזית ללחימה בשטח היא רק גולת הכותרת. הרבה לפני כן משרדי הרשות מקימים ועדות השתלטות בכל כפר ומחוז ומזרימים אליהן כל תקציב או ציוד נדרש. בסיומו של כל פרויקט השתלטות מגיעים השר הממונה וצוות משרדו לראות את הבנייה מקרוב, משבחים את תושבי הכפר על מסירותם ומעודדים אותם לעבור לפרויקט הבא. הפעילים המרכזיים מקבלים תעודות הוקרה ממשלתיות בטקס חגיגי ונעשים גיבורי הכפר.

אם נחזור לרגע לצד הישראלי, אנחנו נמצאים בדיוק 180 מעלות משם. לעומת התמיכה הכלכלית והפומבית של הרשות הפלשתינית בהשתלטות הערבית, לפני כמה חודשים הקים שר הביטחון בני גנץ צוות חדש במשרדו של סגנו אלון שוסטר, שמטרתו פתיחת הליכים פליליים נגד ראשי מועצות וגורמי התיישבות שהעבירו תקציבים ליישובים צעירים.

תגידו: ככה זה בממשלת השמאל הנוכחית, אצל ביבי זה לא היה. נכון, הליכים פליליים לא נפתחו, אבל גם אז היו המועצות האזוריות מנועות מלהעביר תקציבים ליישובים החדשים, שהם כמעט שליש מהיישובים הקיימים.

 

בנייה אסטרטגית

ברשות הפלשתינית שמים דגש על יצירת רצפי התיישבות, ומקומות אסטרטגיים שמחברים בין כפרים או חולשים על כבישים מרכזיים יקבלו תקצוב מועדף. בעיניהם רצף התיישבות יהודי עלול להביא להחלת ריבונות ישראלית בשטח, לכן הרשות עושה כל שביכולתה לקטוע את הרצף המתהווה בין יישובים יהודיים באמצעות בנייה, פריצת צירים וחקלאות.

דוגמאות אפשר למצוא במאות מקומות ביו"ש, ובהם גבעת הקטורת, בין שילה לעלי, הגבעות השוכנות בין נווה דניאל לאפרת והרכס בין חוות גלעד לעמנואל, שבכולם פוטנציאל לרצף יהודי וכרגע מוצפים בבנייה ערבית מתוקצבת ומאורגנת.

 

בצד היהודי, למעט בגבעות ובחוות החדשות, כמעט לא ניתן דגש בשנים האחרונות ליצירת רצפי התיישבות, וגושי התיישבות שהיו יכולים להתפתח, הוקפו אט אט בטבעת חנק ערבית.

מפת ההתיישבות הקיימת שברירית, והסכנה הטמונה בה נחשפה בתוכנית טראמפ שפורסמה לפני כשנתיים וחצי והתבססה על תמונת המצב הנוכחית. אזורים נרחבים בצפון השומרון ומרכז בנימין התגלו ריקים מיהודים ומלאים בנייה ערבית רציפה ויועדו מייד לצד הערבי בתוכנית החלוקה. עשרים יישובים שהיו למובלעות בשטח ערבי הופרדו זה מזה על פי התוכנית, וכביש גישה יחיד וארוך שיאפשר נסיעה בסיסית ליישוב שורטט במפה. נצרים כפול עשרים.

חמישה גושים אחרים, כמו גוש טלמונים, גוש עציון וגוש אלקנה–עץ אפרים, נתחמו וסומנו בעיגול, ובכך הסתכם השטח שיועד להישאר בידיים ישראליות. שאר השטח, קרוב לתשעים אחוזים משטחי יהודה, שומרון ובנימין, יועד להיות מדינה פלשתינית עצמאית.

 

בחסדי שמיים לא יצאה אל הפועל תוכנית טראמפ, אולם את הלקח מטעויות העבר חובה עלינו להפיק:

  • ראשית, על כל ממשלת ימין לפעול להרחבת שטח ההתיישבות היהודית ולא להסתפק בבנייה בין הגדרות אלא דווקא לתת דגש ודרבון תודעתי וכלכלי לבנייה מחוץ לגושי ההתיישבות. נכון, הנטייה הטבעית היא להעדיף את המקומות שהבנייה בהם נוחה ואינה פוגעת בשקט האזורי ובמערכת היחסים עם הרשות הפלשתינית. כך הממשלה יכולה גם לפרסם עשייה התיישבותית וגם לא לעורר מרבצו את הדוב הפלשתיני והאמריקאי. הבעיה היא שההתנגדות האמריקאית והערבית מתעוררת מסיבה מצוינת דווקא בבנייה מחוץ לגושים היהודיים: כי זה יכול לעצור באמת את תוכניות ההשתלטות על אדמות יהודה ושומרון.
  • הבנייה צריכה להיות אסטרטגית ומחושבת. העידוד הממשלתי צריך להתמקד באזורים אסטרטגיים היוצרים רצף ישראלי ומונעים אפשרות למדינה פלשתינית. יש לתת דגש גדול על אזורים שנמצאים בסכנה מרבית למסירתם בתוכנית עתידית בשל היותם חסרי התיישבות יהודית, כגון צפון השומרון ומרכז בנימין (בין עטרת לאריאל), ואזורים אחרים שההתיישבות היהודית בהם דלילה (מזרח גוש עציון, דרום הר חברון וגב ההר).
  • ההשתלטות הערבית צועדת קדימה בצעדי ענק. גיבוי העשייה האזרחית הוא צעד מהיר והכרחי לפני בניית התוכניות הממשלתיות, שייארך זמן להוציאן לפועל. בעם היהודי מקנן רגש חזק של לאומיות ואהבת הארץ, וצריך רק לדחוף אותו למעשה. על הממשלה לנקוט כמה צעדים מיידיים לדרבון העם ליזום פעולות התיישבות:
  1. הממשלה צריכה להכריז כי היא תומכת בהתיישבות פורצת גבולות בכל מרחבי ארצנו מכוח זכותנו ההיסטורית על הארץ. בלי גמגומים ובלי להסתתר מאחורי אמירות חלולות.
  2. יש למנות בהליך מהיר ועדה שתרכז את תחום ההתיישבות. הוועדה תעסיק פעילי הסברה, והם ירתמו אנשים לפעולה, יבנו גרעיני התיישבות ויעניקו להם את כל התמיכה והציוד הדרושים.
  3. גרעיני ההתיישבות החלוציים שירדו לשטח יזכו למעמד מיוחד, להנחות בארנונה ובמיסים ולתעודות הוקרה (בצד הערבי כל מה שכתבתי נעשה אחד לאחד).
  4. כדי לתת זריקת מרץ נוספת לפעילים ולשוקלים להצטרף, אל כל נקודה שתעלה יגיעו שרי הממשלה לתמוך ולחזק ולהבהיר לכול: הממשלה תשכב על הגדר בשביל המשימה הלאומית הזאת.

אלו צעדים ראשוניים והכרחיים כדי שנתחיל להדביק את הקצב במערכה שפיגרנו בה שנים מאחור, ובעז"ה גם ננצח.

 

מעקב צמוד

לסיום, קצת חדשות טובות. בעקבות התיעוד שפרסמנו כאן לפני כחודש, של בנייה ערבית מסיבית שהחלה לאחרונה בשטח היישובים גנים וכדים בצפון השומרון, פתחו בשבוע שעבר במנהל האזרחי בהליכי אכיפה נגד הפלישה הערבית.

כוח של יחידת הפיקוח במנהל האזרחי בליווי צבאי הגיע ליישוב כדים לתיעוד מסודר של ההשתלטות הטרייה. כמו כן הוציאו הפקחים צווי הפסקת עבודה לשבעה בתים וצווי הריסה לשלושה בתים אחרים. בנוגע לבנייה הערבית ביישוב גנים הודיעו במנהל האזרחי כי יגיעו ליישוב בימים הקרובים לפעולות אכיפה נוספות.

 

נזכיר כי בתמונות שתועדו נראים בתים ערביים שהחלו להיבנות בתקופה האחרונה בפאתי היישוב גנים מצידו הצפוני והמזרחי ובשטח כביש הביטחון של היישוב. גם בפאתי היישוב כדים הוקמו מצידו הצפוני כמה בתי בלוקים, ומגרשים רבים אחרים הוכשרו לבנייה.

בגנים אפשר להבחין גם בהתחלות בנייה בכמה שלבים, ובחלקן משטחי בלוקים עומדים על יציקת בטון ומחכים לפועלים. גם חלקות חקלאיות הוכשרו לאחרונה בפאתי היישוב ומשמשות אמצעי נוסף להשתלטות ערבית על המקום. הרחבה הגדולה במרכז היישוב גנים, ששימשה עד לא מזמן מזבלה אזורית, הייתה למפעל מאולתר לדיש תבואה מהשדות הסמוכים, וטרקטורים ופועלים עובדים בו במרץ.

קצב הבנייה נראה מסיבי, ובסמוך לכל אחד מהיישובים עומדים כעת חמישה עד עשרה בתים בשלבי בנייה שונים שסוגרים על היישוב ומתחילים לחדור לתוכו. האם המנהל האזרחי באמת יהרוס את הפלישה הערבית לשטח היישובים או שהכול יסתכם בחלוקת הצווים? נמשיך לעקוב.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.