נתפס על חם

כך אזקנו ערבי שכמעט נכנס לבצע זממו בתוך בית של משפחה, וכך המשטרה שחררה אותו לביתו

 

*נכתב על ידי אלישע ירד ב-13 באפריל 2022*

את האמת שכבר שבוע שעבר רציתי לכתוב כאן על המצב הבטחוני שהולך ומחריף, ועל השאננות של מערכת הביטחון שמגיבה בצורה רפה ועדינה לטרור. לא שיערתי שכבר בתוך שבוע אקבל דוגמה מוחשית, ישר לפנים, של המצב ההזוי בו אנו נמצאים.
ביום חמישי בשבוע שעבר קיבלתי דיווח מגורם בטחוני על ערבי שעולה בהליכה מהירה לכיוון הגבעה מכיוון בכפר מוכמוס.
יצאנו במהירות לשטח וזיהינו את המחבל במרחק של פחות מ100 מטר מבית אחת המשפחות בגבעה – בו שהו באותו הזמן אישה וילדה, כשהוא מתקדם ישירות לכיוון הבית.
צעקנו לו בעברית ובערבית לעצור, תוך שאנחנו מצמצמים מרחק לכיוונו.
אחרי כמה שניות הוא עצר ‏כשהוא שומר על אחת מהידים שלו בתוך החגורה, ונראה כאילו הוא מתכוון לשלוף סכין או כלי נשק אחר.
התקרבנו אליו עוד כדי לנטרל אותו, וכשהגענו למרחק מטר וחצי ממנו הוא הוציא את היד וניסה לקפוץ עלי.
השתחררתי ממנו כשבמקביל הבחור השני שאיתי מעיף אותו הצידה.
הוא ניסה לתקוף שוב אבל נהדף בחזרה על ידינו.
אחרי כמה שניות של מאבק הוא התחיל לברוח.
התחלנו לדלוק אחריו, ‏ואחרי מרדף של כמה עשרות מטרים הצלחנו לתפוס אותו, לרתק אותו לרצפה ולאזוק אותו.
כוח צבאי שהגיע לאחר מכן, לקח אותו למעצר.
בחיפוש שנעשה מאוחר יותר על גופו של המחבל, לא נמצא כלי תקיפה כלשהו. האם הספיק להשליך כלי תקיפה כלשהו במהלך המרדף? אין לי תשובה לשאלה – אך גם אם יתברר בסופו של דבר כי הוא לא היה חמוש, כל זה לא מפחית במאומה מהסכנה.
רק לפני כשנה חדרה מחבלת לא חמושה לחוות שדה אפרים בבנימין, נכנסה לבית משפחת זאב – בעלי החווה, לקחה סכין מאחד הארונות ‏והחלה לרדוף אחרי לאה, בעלת הבית שנאבקה בה בגבורה.
רק תושייתו של אחד התושבים שהצליח לנטרל את המחבלת, מנעה אסון בנפש.
לאה, אגב, נפטרה לפני כחודש לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן – במהלכו התעקשה שלא להזניח לרגע את המאבק לפיתוח החווה וההתיישבות באזור.
כמובן שהגשתי כבר שעה לאחר האירוע תלונה במשטרה, תוך ציפייה שימצו את הדין עם המחבל במלוא החומרה.
גם אחרי שהאירוע הסתיים, שאלה אחת עדיין נותרה באויר והטרידה את מוחי. האם המחבל נשא על גופו כלי נשק – אותו הספיק להשליך או קיווה להשיג כלי תקיפה בדרך? ייתכן שהייתי מקבל תשובה לשאלה אלמלא הסיפור היה מקבל תפנית חמורה ומדאיגה עוד באותו יום.
כאן המקום לציין, האמון שאני רוחש למשטרת ישראל מאז ומעולם לא היה מזהיר, אך למרות זאת להודעה כזאת לא ציפיתי.
ביום שישי בבוקר צלצל מכשיר הפלאפון שלי. מהצד השני של הקו היה מענה אוטומטי שבישר – "התפתחויות חדשות קרו בתלונה שהגשת".
מעולה, חשבתי. סוף סוף אולי אקבל פרטים מהחקירה או עדכון על הגשת כתב אישום והארכת מעצר.
אבל לא. באתר המשטרה לנפגעי עבירה נחה לה ידיעה לקונית, "החשוד שוחרר בתחנת המשטרה בתנאים אשר נועדו להגן עליך כנפגע עבירה".
איזה תנאים, אתם שואלים?
ובכן, הרחקה לחמישה ימים מ"שטח המריבה" – קרי: גבעת רמת מגרון.
כן, כאילו מדובר בסכסוך בין שכנים על חנייה ולא במחבל רצחני נתפס רגע לפני שביצע את זממו.
ואיך בדיוק הרחקה על הנייר מהגבעה אמורה להגן עלי מפני פיגוע נוסף?
מי ערב לכך שבפעם הבאה המחבל לא יעלה כשהוא חמוש בסכין?
לא ברור מה עבר בראשו של הקצין שהורה על שחרורו של המחבל – וחמור מכך מה חשבו אלו שהתוו את המדיניות הזאת מלמעלה, אך מה שבטוח שעם ההתנהלות הנוכחית – הפיגוע הבא הוא רק עניין של זמן.
*********
אבל אחרי הכל חשוב לזכור מה עומד מאחורי הטרור הערבי-איסלאמי, שהכה ביתר שאת בשבועות האחרונים.
מאחורי הטרור הרצחני עומד מאבק נחוש על הארץ מול אויב אכזר וצמא דם, ששואף להקים על אדמת ארץ ישראך מדינת טרור ערבית.
דווקא בימים אלו נדרש מאיתנו, האזרחים, לא להיכנע, ולצד המאבק הנחוש בטרור, להמשיך ולחזק את ההתיישבות היהודית.
האויב הערבי מנגד יודע להתגייס כולו למלחמה ולגבות את לוחמיו. את אלו שנלחמים בנשק ואת אלו שנלחמים במעדר ובטרקטור.
הגיע הזמן שעם ישראל יירתם אף הוא ויתן כתף.
חג הפסח הקרוב הוא הזדמנות טובה לרדת לשטח.
במאמץ קטן יחסית יכול כל יהודי לחזק באופן משמעותי את אחת מעשרות נקודות ההתיישבות שפזורות במרחב.
אם בהתנדבות ועזרה בבנייה ורעיית צאן בחופשת בין הזמנים, בטיול משפחתי בשטחים הפתוחים שיתרום לחיזוק הנוכחות היהודית או בנקיטת יוזמה עצמאית לפיתוח ההתיישבות.
מי שכבר הרימו את הכפפה ויצאו ביוזמה ראויה לשבח, הם כיתה יב' בישיבת רגבים בגולן, שצפו בדאגה במרחבי ארץ ישראל ההולכים ונכבשים והחליטו להשיק פרוייקט שימשוך יהודים נוספים לנקודות ההתיישבות החדשות.
תוכנית הפעולה נבנתה, והנערים יצאו לשטח. בתוך כחודש וחצי הקימו הנערים שלושה מצפים ופינות חמד בנקודות התיישבות, בשומרון ובבקעת הירדן – כשהם מתכוונים לבנות בתקופה הקרובה שלושה מצפים נוספים בנקודות אסטרטגיות.
"השנה לקחנו על עצמנו להקים 6 מצפים בחוות חקלאיות שממוקמות בנקודות אסטרטגיות ביהודה ושומרון", מספר עומר קפלן רכז כיתה יב ברגבים.
"המטרה המרכזית ליצור מימד נוסף לישוב הארץ בנקודות הללו – לא רק מרעה, חקלאות ובנייה אלא גם מימד של תיירות טיולים ואטרקציות שימשכו חלקים נוספים בעם ישראל שיבואו לקנות את הארץ ברגליים ולהנות מאתר טבע אטרקטיבי וכייף", אומר קפלן.
ברגבים מבקשים להעביר מסר לציבור: "אנחנו מזמינים את הציבור הרחב לנצל את חופשת הפסח ולבוא לזמן איכותי של משפחה, מפגש חברים על כוס קפה, או טיול משפחתי וחניית סיום באחת מהנקודות החדשות, וליהנות מחוויה כיפית וערכית במקום אחד.
המצפים ממוקמים ב"חווה של אורי" בבקעת הירדן, בחוות אל-נווה בצפון השומרון ובחוות דורות במערב השומרון".
גם אצלנו – ברמת מגרון, נקיים בעז"ה ביום רביעי בחול המועד פסח – הפנינג תמיכה המוני עם מגוון אטרקציות, בהשתתפות רבנים ואישי ציבור.
אז אם בא לכם לבוא ולהכיר מקרוב את המשפחות בגבעה, להתרשם מהפעילות וליהנות מהנוף והטבע – מוזמנים לקפוץ לבקר.
"חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.