רמת האמון הציבורי במשטרה מאז ומתמיד לא הייתה מזהירה, אך בשבועיים האחרונים נראה כי חוסר האמון שבר שיאים חדשים של שפל.

עם פרסום הידיעה בתחילת השבוע שעבר על מעקבים ופריצות לטלפון הסלולרי שביצעה המשטרה בשנים האחרונות כנגד אזרחים מן השורה ונבחרי ציבור, געשה ורעשה הרשת.

אזרחים החלו לחוש, ובצדק, חשופים במעונם הפרטי.

ההרגשה שכל פרט מחייך האישיים גלוי לעיני אנשים זרים ומתוייק בתיקייה במחשב כדי לשמש נגדך בבוא היום, אכן יכולה להטריף את הדעת.

אבל היו גם כאלו שלא הופתעו כלל מהידיעה המרעישה – ביניהם גם כותב שורות אלו.

במשך שנים ניהלה מערכת הביטחון מלחמת חורמה כנגד תושבי הגבעות שהיו (וכנראה עדיין) בעיניה חסרי זכויות, שלא לומר תתי אדם.

זכויות יסוד בסיסיות או עמידה בכללי החוק, לא היו בעיניה דבר שיש ליישמו במאבק הבלתי מתפשר כנגד ההתיישבות בגבעות.

כל פעיל בגבעות, לרבות נער בן 15 שהצטרף לפני מספר ימים, ידע ששיחותיו האישיות מוקלטות ומואזנות וישלפו כנגדו ביום פקודה.

כך למשל, נהגו במשטרה ובשב"כ בכל חקירה או מפגש אקראי לצטט כבדרך אגב בפני תושבי הגבעות – קטעים משיחות אישיות שקיימו עם האישה, מריבות שהתרחשו כמה ימים לפני כן או סתם פרטים מחיי היום יום.

"אתה רואה?" היה לוחש השוטר באיום, "אנחנו יודעים עליך ה-כ-ל".

אב שאסר על בנו ללכת להתנדב בשמירות באחת הגבעות, קיבל טלפון מרכז השב"כ שבישר לו שבנו נמצא כעת בגבעה.

הורים אחרים קיבלו שיחות איום ואזהרה על כך שבנם פועל, לא עלינו, ליישב את אחת הגבעות כשבאותה שיחה שוטח רכז השב"כ או קצין המודיעין בפניהם את כל מה שעשה בנם בשבוע שחלף, עם מי הלך ומה דיבר.

‏ההאזנות היו ברמה כזאת, שזוג שציפה לילד והחליט שלא לעשות בדיקת אולטראסאונד, ניחש שמדובר בבת וככה דיברו על העובר ביניהם במהלך ההיריון.

בלידה הופתעו לגלות שמדובר בבן.

שוטרי הימ"ר שכנראה עוד לא עודכנו בשינוי המפתיע, פשטו כמה ימים לאחר הלידה על ביתם של בני הזוג ושאלו מיד בכניסתם "מה שלום התינוקת?"

אפשר למלא עשרה גיליונות רק עם סיפורים כאלה שראיתי בעיניי, אך בשורה התחתונה, עם ישראל בחר להעלים עין במשך שנים מרמיסת זכויותיהם של התושבים בגבעות – מה שגרם לכך שהרדיפה לא נעצרה שם אלא הורחבה גם לכלל אזרחי המדינה.

***********

כמו להתריס בכוונה אל מול הציבור שכבר מאס בריקבון שפשה במערכת אכיפת החוק, התבשרנו השבוע כי היועץ המשפטי לממשלה עומד להכריע סוף סוף – אחרי שנה של טיוחים ומריחות, בפרשת הריגתו של אהוביה סנדק ז"ל.

האם השוטרים שהביאו למותו של אהוביה יועמדו לדין?

הצחקתם את מנדלבליט וראש מח"ש, קרן בר מנחם.

על פי ההחלטה המסתמנת, התיק נגד השוטרים ייסגר ולא יינקטו כנגדם צעדים כלשהם.

מי שדווקא כן יועמדו לדין, הם הנערים ניצולי התאונה ששהו עם אהוביה ברכב, ורק בנס יצאו חיים מן האירוע וללא פגיעות חמורות בעקבות חוסר הטיפול הרפואי שמנעו מהם הבלשים.

אם כבר מאמצים את חוקי העיר סדום, אז שיהיה עד הסוף.

כל אדם בעל רגש יהודי בסיסי חייב להתקומם אל החלטה כזאת שמשמעותה התרת דם המתיישבים כפשוטו.

אבל גם לאלה שממש לא אכפת להם וחושבים רק על עצמם – זכרו היטב: מה שמתחיל בגבעות, שם מעבר להרי החושך, יגיע מהר מאוד גם אליכם.