בס"ד

]

זה לא רק שמאלנים ומתבוללים שמתאבלים על מותו של שמעון פרסקי (פרס). לא מעט יהודים "דתיים" מתאבלים. ה"מתנחלים" ממועצת רש"ע וערוץ 7 מתאבלים. כל הפוליטיקאים ה"ימניים" מהליכוד, הבית היהודי וישראל ביתנו מתאבלים. זה באמת מראה איזה דור מטורף יש לנו.

בגלל פרס והסכמי אוסלו הנפשעים שלו, 1800 יהודים נרצחו בדם קר. אלפי יהודים נוספים נפגעו באופן קשה. פרס צפצף בשחצנות אכזרית על הנרצחים והנפגעים שהוא גרם באומרו שהם סתם "קורבנות השלום".

פרס ממש סיכן את הקיום של כל עם ישראל. הוא רצה מדינה "פלסטינית" למרות שאין עם "פלסטיני" ואין "פלסטין" ולמרות שזה יהיה התאבדות לאומית ליהודים ח"ו. פרס רצה נסיגה לגבולות אושוויץ של 1967, שהם גבולות של רק 10 קילומטרים. כי הוא היה מוכן למסור את כל המדינה ולפרק את המדינה היהודית כולה תמורת פרס נובל ומחיאות כפיים מהמנהיגים האנטישמים של העולם שכמובן אהבו את התהליך ההתאבדותי שפרס ביצע.

פרס הציע להפוך את מדינת ישראל למדינה ערבית כדי להצטרף לליגה הערבית. כי פרס שנא את התורה והיהדות והיה בעד התבוללות גמורה. כשפרס הפסיד בבחירות 1996, הוא אמר: "היהודים ניצחו את הישראלים". ז"א הוא החשיב את עצמו כנציג של ה"ישראלים" המתבוללים שלא רוצים להיות יהודים.

עכשיו אפילו הקורבנות של פרס מתאבלים עליו: המתנחלים שהוא רצה לגרש; המזרחים שהוא שנא ולגלג עליהם; הדתיים והחרדים למרות שהוא רצה להרוס את התורה והיהדות.

כמה שהרצח ההמוני שהוא גרם היה נורא, פרס גם עשה משהו עוד יותר גרוע. "ר' שמעון אומר: שכל המחטיא את האדם יותר (חמור) מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, ויש לו חלק לעולם הבא, והמחטיאו הורגו בעולם הזה ולעולם הבא" (תנחומא פינחס ד). פרס החטיא מיליוני יהודים. הוא שכנע אותם שמותר למסור את ארץ ישראל לבני עמלק ושמותר לנהל מתן ומתן עם מחבלים מרצחים נאצים כמו ערפאת ואבו מאזן.

אם כן, מה צריך להיות התגובה היהודית השפוייה למותם של בוגדים מרושעים? "ובאבוד רשעים רינה" (משלי י"א).

חומר למחשבה לראש השנה תשע"ז.