בס"ד

אפילו האתר NRG שתומך בממשלת נתניהו-ליברמן-בנט-דרעי ערך את הכתבה הבאה למטה. הכתבה מעידה על המדיניות האנטישמית של הבג"ץ – הורסים בתים של יהודים ללא סיבה אך נותנים לערבים לבנות באופן בלתי חוקי בהיקף עצום בכל רחבי ארץ ישראל. אבל כצפוי הכתבה לא חושפת את האמת המלאה: שהבג"ץ הורס לנו את המדינה ומוסר אותה לאויבינו כי ממשלת הליכוד-ישראל ביתנו-הבית יהודי-ש"ס מסרבת להחליף את השופטים ש-95% מהם מהשמאל הקיצוני. ממשלת הזדון הזאת אפילו מסרבת לשנות את שיטת מינוי השופטים – שיטה שמבטיחה שכמעט כל שופטי הבג"ץ תמיד יהיו רק שמאלנים קיצוניים. בנוסף, הממשלה המרושעת הזאת בעצמה ללא הבג"ץ מפקיאה כל בנייה יהודית במשך 7 שנים כבר – דבר שממשלות השמאל המוצהר מעולם לא עשו. בכל מקרה, הנה הכתבה:

בחסות האיחוד האירופי וארה"ב מתרחשת באין מפריע בנייה ערבית בלתי חוקית בהיקף עצום באזור דרום הר חברון, אבל באלעזר פסל בג"ץ שורת בתים רק בגלל מטר ו-20 ס"מ. סיור במחוזות האבסורד.

מטר אחד ו-20 סנטימטרים, מול עשרת אלפים דונם. זו המשוואה שעמדה לנגד עינינו לאחר יום ארוך שהחל בסיור בתוואי הבנייה הערבית הבלתי חוקית באזור הר חברון, והסתיים בביקור בבתים בשכונת נתיב-האבות באלעזר, שבג"ץ החליט שחובה להרוס אותם. זו גם המשוואה שהדהדה באוזני האנשים, בהם פעילי ליכוד, שהצטרפו השבוע לסיור שקיימה שדולת ארץ ישראל בכנסת בעקבות העיר הערבית הענקית שצומחת לה במדבר באין מפריע.

בטרם נגיע לחוויות שזימן הסיור לאותם פעילים, נחזור לרגע למשוואה שבה פתחנו. שביל צר ברוחב של מטר ועשרים, שבנקודה מסוימת מתרחב לארבעה מטרים – זו העילה שמצא בית המשפט כדי להרוס שורה ארוכה של בתי קבע ביישוב אלעזר. במקום מתגוררות משפחות צעירות, מרובות ילדים, שלא מבינות מאיפה נחתה עליהן הפסיקה הזו.

צריך לראות בעיניים כדי להבין את גודל האבסורד. הטענה שהתקבלה על ידי בית המשפט מדברת על כך שבתוך כל השטח העצום שעליו בנויים הבתים, מסתתר לו אותו שביל צר. לטענת ארגוני השמאל הקיצוני שעתרו לבג"ץ, השביל הצר הזה, החבוי בין שטחים גדולים שמוגדרים כאדמות מדינה, היה בעבר קרקע חקלאית מעובדת. עכשיו נסו לדמיין בעצמכם: האם אי-פעם נתקלתם בקרקע חקלאית שרוחבה מגיע למטר ועשרים סנטימטרים? האם זה בכלל אפשרי מבחינה חקלאית?

רק כדי לסבר את האוזן, לא מדובר בקרוואנים או במבנים יבילים, ואפילו לא במבנה בטון שיצקו אותו בזריזות ובבהילות. אלו בתים פרטיים שכל אחד מהם עוצב במיוחד, ושבנייתו ארכה בין שנה לשנתיים. תחשבו על כל שכונת וילות סטנדרטית במרכז הארץ, בצפון ובדרום. ככה בדיוק נראית השכונה.

השביל המדובר עובר במרכז סלון ביתם של עמי וליאורה גבירצמן, הוריהם של רעות, ענבל, לירון, איתן, צורי וטל. בחוץ, רגע לפני השקיעה, התרוצצו להם בחופשיות ילדי השכונה, משחקים זה עם זה. בעוד שנה וחצי כל הדבר העצום והפורח הזה יידרש להתקפל משם על יושביו. "והכול בגלל שביל חקלאי מדומיין ברוחב של מטר ועשרים", נאנח עמי גבירצמן.

זוכרים את הצד השני של המשוואה? מול השביל הצר הזה ניצבים להם עשרת אלפים דונם של בנייה ערבית לא חוקית, באותו שטח C, שנועדו ליצור רצף ערבי מהנגב דרך מדבר יהודה ועד אזור יהודה ושומרון, באמצעות בנייה במרחב הפתוח של דרום הר חברון. האוטובוס של השדולה נסע ונסע בתוך העיר הפלסטינית הלא חוקית שקמה לה בשנים האחרונות על התוואי הזה. בתים על גבי בתים, מבני ציבור במימון האיחוד האירופי, תשתיות מתקדמות שתרמה אבו-דאבי (המוגדרת מדינת אויב). גם גרמניה דחפה את היד עמוק לכיס כדי לסייע בפרויקט הבלתי חוקי הזה.

שלא תטעו: לא מדובר בפחונים או באוהלים, כמו אלו שניתקל בהם במאחז הלא חוקי נאווג'ה, בסמוך לעיר הקדומה סוסיא. פה כבר מדובר במבני קבע, שנבנו מהיסוד ובאופן מושקע. המקום מכונה שטח אש 917. בשנות השמונים עוד היה מדובר רק בעשרות בודדות של בתים שהוקמו על ידי משפחות בדואיות שהגיעו לשם מבקעת ערד. במנהל האזרחי החליטו כבר אז שבאזור הזה הם לא אוכפים בנייה לא חוקית, מה שהפך היום לעיר שלמה ול-1,600 בתי קבע, עמוסי תשתיות ומבני ציבור.

במילים אחרות: פקיד במנהל האזרחי, לא נבחר ציבור, לקח על עצמו בזמנו החלטה מדינית לסמן תא שטח שבו החוק השולט הוא הפרת חוק. בשלב מסוים, לאחר שברשות הפלסטינית ראו כי טוב, החלו לעודד הגירת תושבים משטחי A ו-B לשטח C, השייך לישראל. זו לא רק הקרקע לבנות עליה בית שהפלסטינים מקבלים שם בחינם; זו כל המעטפת שממומנת בכסף זר – בתי ספר, מסגדים, מרפאות, כבישים סלולים, קווי מתח ועוד. והכול על קרקע שבשליטה ישראלית.

אך המטרה המרכזית בסיור ממוקמת בסמוך ליישוב הקדום סוסיא. יום אחד, בתחילת שנות האלפיים החליטו כמה משפחות מהעיירה יטא להקים לעצמם יישוב חדש. אחר כך הם יספרו שהיישוב החדש קיים כבר עשרות שנים. כמה טוב שיש בעולם תצלומי אוויר שמוכיחים שעד 2003 לא היה שם כלום. הפלישה הערבית למקום מאיימת על האתר הקדום של סוסיא, שלמעשה מוקף במאחזים ערבים לא חוקיים. לא עזרו צווי ביניים וצווי הריסה שהוציאו שופטי בג"ץ. הערבים ממשיכים לבנות, להרחיב ולהשתלט, והכול בגיבוי מוחלט של האיחוד האירופי וארה"ב.