גינוי אחד יותר מדי?

דבריו של המיליארדר דונלד טראמפ (הרץ לראשות המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016) על כך שיש לאסור את כניסתם של מוסלמים לתחומי ארה"ב עוררו מהומה בכל העולם כאשר מנהיגים רבים מיהרו לגנות את דבריו (ואפילו בתוך מפלגתו).

הגינוי המשמעותי ביותר מבחינתנו הוא הגינוי של ראש הממשלה נתניהו, שכדי למצוא חן בעיני מנגנון התעמולה השמאלני שחיכה לראות את תגובתו לדברי טראמפ, הגיב לדברים ואמר כי "מדינת ישראל מכבדת את כל הדתות ושומרת בקפדנות על הזכויות של כל אזרחיה. בה בעת, ישראל נאבקת באיסלאם הקיצוני שתוקף מוסלמים, נוצרים ויהודים כאחד ומאיים על העולם כולו".

טראמפ היה אמור להגיע לביקור בישראל, אך ביקורו בוטל (לדעת רבים בגלל אותו גינוי של נתניהו).

אולם הגינוי של נתניהו הוא לכשעצמו אינו הבעיה העיקרית, אלא האנטישמיות שעלולה להרים את הראש בעקבות הדברים.
כדי להבין את המגמות בתוך המפלגה הרפובליקנית, יש להבין מהו הבסיס הפוליטי של כל אחד מהמתמודדים לראשות המפלגה הרפובליקנית.
2 המתמודדים העיקריים שככל הנראה יתמודדו ראש בראש עד הסוף יהיו הסנאטור טד קרוז (בו תומכת תנועתנו בארה"ב) ודונאלד טראמפ.

גם קרוז וגם טראמפ נתמכים על ידי הקהילה הנוצרית אוונגליסטית בארה"ב שמהווה כמעט שליש מאוכלוסיית ארה"ב, ואוכלוסייה זאת היא תומכת ישראל מובהקת קודם כל ממניעים דתיים (ולכן הם יתמכו אוטומטית בכל מי שיביע תמיכה בישראל), אולם תמיכתם של האוונגליסטים בלבד אינה מספיקה כדי להיבחר לנשיאות, ולכן 2 המתמודדים עושים הכל כדי למשוך קהלים נוספים, ובעיקר צעירים, משכילים, ושמרניים.

אצל קרוז העניין עובד לא רע. הוא אומנם לא נהנה מתקציב בלתי מוגבל כשל טראמפ (אשר נחשב לאחד מעשירי אמריקה וכסף אינו מהווה בעיה עבורו במירוץ הזה), אבל מצליח לסחוף אחריו לא מעט צעירים ומשכילים עקב כושר ביטוי מרשים וכריזמה בלתי נגמרת.

טראמפ לעומת זאת מקפיד להתבטא בצורה שהיא הכל חוץ מפוליטיקלי קורקט (וההתבטאות נגד המוסלמים היא רק אחת מהדוגמאות), וזה עושה את העבודה בעיקר בכל הקשור לאחוזי התמיכה בו בקרב אנשי ה"צווארון הכחול" – אלה אשר עובדים קשה למחייתם ורוצים לחזור ולראות את "אמריקה הישנה והטובה" (מה שבין היתר אומר "נקייה ממהגרים"), ולא במקרה סיסמת הבחירות המרכזית של טראמפ היא Making America great again (ובתרגום לעברית: "מחזירים עטרה ליושנה").

והאוכלוסייה הזאת, אשר מעניקה רוח גבית חזקה מאד לטראמפ, היא בנוסף אוכלוסייה שחשופה לאנטישמיות מבית ומהכנסייה, והם רואים את היהודים העשירים בארה"ב אשר מקדמים באופן מסורתי מועמדים כמו אובמה והילארי קלינטון, ולכן בנוסף למחלוקת החברתית פוליטית נכנס כאן גם המוטיב האנטישמי.
ואם לוקחים בחשבון את העובדה שרבים מהם עובדים עבור יהודים, אז המצב רגיש הרבה יותר.

ויותר מכך – הדימוי של נתניהו בארה"ב הוא פחות או יותר דימוי של מנהיג חזק שעומד על האינטרסים של ארצו מול הלחץ הכבד של ממשל אובמה, ועל כן הוא זוכה להערכה רבה דווקא בקרב אותו אמריקאי ממוצע (שחלקו הגדול תומך בטראמפ), וזה מה שהופך את הגינוי של נתניהו בסופו של דבר לגורם שעלול להפוך את השנאה של תומכי טראמפ ליהודים בארה"ב לשנאה גם נגד מדינת ישראל, משום שאם היה דבר שגרם לאמריקאי הממוצע להפריד בין היהודים העשירים בארה"ב לבין מדינת ישראל היה המנהיגות של נתניהו שנתפסה בעיניהם כ"חזקה ובלתי מתפשרת", אך כעת נתניהו הוכיח להם שהוא לא שונה מכל רפורמי מתבולל שתורם מליונים למפלגה הדמוקרטית.
ואף יותר גרוע: אם במקרה טראמפ ייבחר לנשיאות הוא יזכור את הגינוי של נתניהו וסביר להניח שירצה לגמול לו רעה, ומי שמכיר את התנהלותו של טראמפ יודע שהוא יזכור לנתניהו את הגינוי הזה, בעיקר לאחר שהתייחס לעניין בראיון ל-CNN ואמר "אני חושב שהגינוי של נתניהו על דבריי היה לא במקום. אני לא מנסה להיות פוליטקלי קורקט, אני עושה את זה כי זה הדבר הנכון".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.