יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
הלכות- האם יש בהן תועלת?
נץ וגאה בזה:
--- ציטוט של: m4a1 על יוני 06, 2010, 08:01:32 ---אני לא ידוע מיהו צדיק, ההנחה שלי הייתה שאותם רבנים כמו עובדיה יוסף או אמנון יצחק ומאיר כהנא, נחשבים לצדיקים מבחינת הדת.
מהו צדק? צדק זה שאדם רע נענש ואדם טוב מתוגמל. צדק נעשה ע"י אנשים כלפי אנשים. כך צריך להיות.
--- סוף ציטוט ---
ומי אמר שאם אדם נענש או מתוגמל הוא אכן אדם טוב או רע בהתאם?
טוב ורע הם מושגים יחסיים שמתבססים על מוסכמה חברתית ותו לא
טוב ורע זה לא השאלה, השאלה היא מהו אמת ומהו שקר.
אלמ:
--- ציטוט של: m4a1 על יוני 06, 2010, 18:30:24 ---אני משתמש בהם כהקצנה לא כדוגמא, אבל אין לי בעיה לקחת גם את הש"סניקים או כל קבוצה אחרת, הנקודה שלי במילים אחרות היא, תראו בכמה חרא העם הזה עסוק.
--- סוף ציטוט ---
אף אחד הוא לא נתון להשוואה בנושא הזה זה נושא שכל אחד שונה ברמתו מהאחר ואתה לא יכול לדעת מי מקפיד ביותר ומי לא.
על שמירת המצוות מסתכלים באופן אישי לא כקולקטיב של קבוצה.
ועדיין לא הבנתי "תראו בכמה חרא העם הזה עסוק" מה פשר המשפט שלך ואם נחזור לענייננו מה כ"כ מסובך בלברך לפני אוכל או כל דבר אחר שזה נוגע גם בפן המוסרי כמה זמן זה גוזל 10 שניות וגם זה לא תמידי (כל רגע)אלא יש גם בזה הלכות-בעיכול האוכל ובהיסח הדעת אבל זה לא רלוונטי כי אתה לא מוכן לקבל זאת בשום צורה.
נץ וגאה בזה:
ובתור תוספת אני אביא מדברי הרמב"ם בנדון:
והנה מה של"נשר הגדול"- הרמב"ם בספרו "מורה הנבוכים" חלק א' פרק ב' (ר' משה בן מיימון), היה לומר בעניין האקזיסטנציאליסטי:
"איש מלומד הקשה עלי לפני שנים רבות קושיה מופלאה. ראוי להתבונן בקושיה זאת ובתשובה שהשבנו לפותרה...
אמר המקשה: מפשוטו של מקרא נראה שהכוונה הראשונה היתה שהאדם יהיה כשאר בעלי-החיים בלי שׂכל ובלי מחשבה ולא יבחין בין טוב לרע; וכאשר המרה (את פי האל) גרם לו מריו בהכרח את השלמות הגדולה ביותר לאדם, והיא שתהיה לו הבחנה זאת המצויה בנו. הבחנה זאת היא הנכבדה מכל התכונות המצויות לנו ובעבורה אנו עצמים. ומפליא הוא שעונשו על מריו הוא שניתנה לו שלמות שלא היתה לו, והיא השׂכל. אין זה אלא כדברי האומר שאיש מן האנשים המרה (את פי האל) והפליג בפשעו ואז שינו צורתו, ועשׂאוהו כוכב בשמים. זאת היתה כוונת הקושיה ומשמעותה, אף כי לא היתה מנוסחת כך.
שמע את תוכן תשובתנו. אמרנו: אתה, המעיין ברעיונות העולים ראשונים על דעתך, והחושב שאתה מבין ספר, שהוא הנחיה לראשונים ולאחרונים, בעוברך עליו באחת משעות הפנאי מן השתייה והמשגל כמי שעובר על ספר מספרי דברי-הימים או על שיר מן השירים - בדוק ביישוב הדעת והתבונן! הרי אין הדבר כמו שחשבת ברעיון שצץ ראשונה, אלא כמו שיתברר כאשר תתבונן בדברים אלה. כי השׂכל, שאותו השפיע אלהים על האדם - והיא שלמותו האחרונה - הוא אשר היה לאדם קודם מריו, ובגללו נאמר עליו שהוא בצלם אלהים ובדמותו. בגללו פנה אליו בדיבור וציווה אותו, כמה שאמר: וַיְצַו ה' אלהים [על האדם לאמֹר: מכל עץ הגן אָכֹל תֹּאכֵל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תֹאכַל ממנו...] (בראשית ב', 16-17), ואין ציווי לבהמות ולא למי שאין לו שׂכל . בשׂכל הוא מבחין בין אמת ושקר, וזה, השׂכל, היה מצוי בו שלם וגמור. ואִילו מגונה ויפה הם מן המפורסמות ולא מן המושׂכלות, שהרי אין אומרים "שמים כדוריים - יפה", ו"הארץ שטוחה - מגונה", אלא אומרים "אמת" ו"שקר". גם בלשוננו (העברית) אנו אומרים על הנכון והכוזב: אמת ושקר ועל היפה והמגונה: טוב ורע. והנה בשׂכל מכיר האדם את האמת מן השקר, וכן הוא בכל הדברים המושׂכלים.
כאשר היה [אדם הראשון] במצבו השלם הגמור ביותר, הרי חרף טבע-בריאתו ומושׂכלותיו, אשר בגללם נאמר עליו: ותחסרהו מעט מאלהים (תהלים ח', 6), לא היה לו בכלל כוח המיועד לעסוק במפורסמות. הוא לא השׂיג אפילו את הברור ביותר בין המפורסמות לגנאי והוא חשיפת הערווה. דבר זה לא היה מגונה בעיניו והוא לא השׂיג את הגנאי שבו. וכאשר המרה (את פי האל) ונטה לעבר תאוותיו הדמיוניות ותענוגות חושיו הגופניים, כפי שאמר: כי טוב העץ למאכל וכי תאוָה הוא לעֵינַיִם (בראשית ג', 6) - נענש בכך שנשללה ממנו אותה השׂגה שׂכלית. לכן הוא המרה את הצו אשר נצטווה מפאת שׂכלו ותהי לו השׂגת המפורסמות. הוא נשתקע בציון הדברים כמגונים או כיפים. אותה שעה ידע את ערכו של מה שאבד לו ושממנו נתערטל ולאיזה מצב הגיע. לכן נאמר: והייתם כאלהים יֹדעי טוב ורע (בראשית ג', 5), ולא נאמר: יודעי שקר ואמת או משיגי שקר ואמת.
לגבי ההכרחי אין טוב ורע כלל, אלא יש שקר ואמת כו'...
השבח לבעל החפץ,אשר תכליתו וחוכמתו לא יושגו.
m4a1:
אלמ, אני פשוט לא רואה את התועלת ממספר סיבות.
1- אנשים שלא מקיימים זאת לא נענשים.
2- אנשים שכן מקיימים זאת לא מתוגמלים.
3- זה שום דבר.
זה לשחק בקקי, שוב לא כל התפילות, ישנן תפילות מאוד חשובות ויפות שאני כן מעריך, אבל באמת, לפני כל ארוחה יום יום שעה שעה לברך? לא חבל על הזמן? יאללה לעסק.
m4a1:
נץ,
אני לא בטוח שהבנתי את המשל, אבל אגיב בכל זאת.
כן טוב ורע זה עניין יחסי ומשתנה בהתאם לחברה שבה אנו חיים. מסכים לחלוטין.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה