-
בס"ד
1.החסידים-חרדים טוענים(וגם רשום בכמה ספרים) שאסור בכלל להסתכל על אישה גם אם היא צנועה למשל:שהולכים במאה-שערים ורואים אשה צנועה צריך ללכת עם הראש-בריצפה וזה נורא קשה לי,האם לפי-התורה כך צריך לנהוג? או שזה רק החמרה של החרדים-חסידים? מה התורה-אומרת? לא מה שהחרדים אומרים מישהו-יודע?
2.האם גם לכם יש יצר-הרע להסתכל בנשים? ואם-כן איך אתם מתגברים עליו ומנצחים אותו?
3.מה התוצאה של איסור/י-עריות בכלליות?
4.מה הם כל איסורי-העריות?
-
שולחן ערוך אבן העזר סימן כא
צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין.
-
בס"ד
1.החסידים-חרדים טוענים(וגם רשום בכמה ספרים) שאסור בכלל להסתכל על אישה גם אם היא צנועה למשל:שהולכים במאה-שערים ורואים אשה צנועה צריך ללכת עם הראש-בריצפה וזה נורא קשה לי,האם לפי-התורה כך צריך לנהוג? או שזה רק החמרה של החרדים-חסידים? מה התורה-אומרת? לא מה שהחרדים אומרים מישהו-יודע?
2.האם גם לכם יש יצר-הרע להסתכל בנשים? ואם-כן איך אתם מתגברים עליו ומנצחים אותו?
3.מה התוצאה של איסור/י-עריות בכלליות?
4.מה הם כל איסורי-העריות?
להלן רשימה של מצוות לא תעשה בנושא
מתוך ספר המצוות של הרמב"ם - http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hamitsvot/lo10-2.htm (http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hamitsvot/lo10-2.htm)
המצווה המ"ז
האזהרה שהזהרנו מלהיות חפשיים במחשבותינו, עד שנאמין דעות המנגדות לדעות שהביאה התורה, אלא נגביל את מחשבתנו ונעשה לה סייג שתעמוד אצלו - והן מצוות התורה ואזהרותיה.
והוא אמרו יתעלה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט).
ולשון ספרי:
"ולא תתורו אחרי לבבכם" - זו מינות
כעניין שנאמר: "ומצא אני מר ממות" וגו' (קהלת ז, כו);
"ואחרי עיניכם" - זו זנות,
שנאמר: "ויאמר שמשון אל אביו" וגו' (שופטים יד, ג).
הכוונה באמרם זו זנות רדיפת התענוגות והתאות הגופניות והעסקת המחשבה בהן תמיד.
המצווה הש"ל
האזהרה שהזהרנו מלבוא על האם,
והוא אמרו: "אמך הוא לא תגלה ערוותה" (שם יח, ז).
והעובר על לאו זה - בכרת.
ואם נתקימה העדות עליו - נסקל אם היה מזיד;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השל"א
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אשת אב,
והוא אמרו: "ערוות אשת אביך לא תגלה" (שם, ח),
והעובר על לאו זה - בכרת.
ואם נתקימה עליו העדות - בסקילה אם היה מזיד;
ובשוגג, מקריב חטאת קבועה.
הנה נתבאר לך שהבא על אמו חייב עליה משום אם ומשום אשת-אב, בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו, כמו שנתבאר בסנהדרין.
המצווה השל"ב
האזהרה שהזהרנו מלבוא על האחות,
והוא אמרו: "ערוות אחותך בת אביך וגו' לא תגלה ערוותן" (שם, ט).
והעובר על לאו זה במזיד - חייב כרת;
ובשוגג - חטאת קבועה.
המצווה השל"ג
האזהרה שהזהרנו מלבוא על בת אשת האב אם היא אחותו.
והוא אמרו יתעלה: "בת-אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערוותה" (שם, יא).
לאו זה בא לעשות בת אשת האב ערווה בפני עצמה.
והראיה שבת אשת האב ערווה בפני עצמה היא, שהבא על אחותו בת נשואת אביו חייב שתים: משום אחותו ומשום בת אשת אביו, כמו הבא על אמו שהוא חייב שתים: משום אמו ומשום אשת אביו, כמו שביארנו. וזה לשונם:
אמרו בפ"ב מיבמות:
"תנו רבנן: הבא על אחותו והיא בת אשת אביו -
חייב משום אחותו וחייב משום בת אשת אביו,
ר' יוסי ביר' יהודה אומר: אינו חייב אלא משום אחותו בלבד.
מאי טעמיהו דרבנן?
אמרי: מכדי, כתיב 'ערוות אחותך בת אביך' וגו' -
'ערוות בת אשת אביך מולדת אביך' למה לי?
שמע מינה לחייבו משום אחותו ומשום בת אשת אביו".
והעובר על לאו זה, כלומר: אחותו בת נשואת אביו - בכרת, בלבד אם היה מזיד;
ובשוגג מקריב חטאת קבועה.
המצווה השל"ד
האזהרה שהזהרנו מלבוא על בת הבן,
והוא אמרו: "ערות בת בנך וגו' לא תגלה" (שם, י).
המצווה השל"ה
האזהרה שהזהרנו מלבוא על בת הבת,
והוא אמרו: "ערות בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה" (שם).
המצווה השל"ו
האזהרה שהזהרנו מלבוא על הבת עצמה, וזה לא נתבאר בלשון התורה, לא נאמר לנו: ערוות בתך לא תגלה; אלא שתק ממנה מחמת פשטות העניין, לפי שכבר אסר בת הבן ובת הבת - כ"ש הבת.
ובגמרא יבמות אמרו:
"בתו עיקר איסורא מדרשא אתיא, דאמר רבא:
אמר לי רב יצחק בר אבדימי: אתיא הנה הנה ואתיא זמה זמה",
כלומר: שהוא אמר בבת בנך ובת בתך 'ערותך הנה' (שם, י),
ואמר באיסור אשה ובתה ובת בנה ובת בתה 'שארה הנה זמה היא' (שם, יז),
כשם שבאיסור אשה ובת בנה ובת בתה נאסרה בתה,
כך באיסור בת בנו ובת בתו נאסרה גם בתו.
ואמר בעונש:
"אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אתו ואתהן" (שם כ, יד), וכן גם אשה ובת בנה ובת בתה בשרפה, לפי שנאמר בהן 'הנה' כמו שנאמר באשה ובתה.
ולשון גמרא כריתות:
"אל תהי גזרה שווה קלה בעיניך, שהרי 'בתו' אחד מגופי תורה,
ולא למדה הכתוב אלא בגזרה שווה: אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה".
והתבונן באמרם: לא למדה הכתוב, ולא אמרו לא למדנוה, לפי שכל הדברים האלה קבלה מפי השליח והוא פירוש מקובל, כמו שביארנו בהקדמת חיבורנו בפירוש המשנה, ולא שתק הכתוב מלהזכירה אלא מפני שאפשר ללמדה בגזרה שווה.
וזהו עניין אמרם:
"לא למדה הכתוב אלא בגזרה שווה".
ומספיק אמרם "גוף תורה".
היוצא מכל מה שקדם כאן שהעובר על בתו או בת בתו או בת בנו - בשרפה;
ואם לא נודע או שלא נתקיימה עליו העדות - בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג באחת מהן - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השל"ז
האזהרה שהזהרנו מלצרור אשה ובתה.
והוא אמרו: "ערות אשה ובתה לא תגלה" (שם יח, יז).
והעובר על זה, והוא שתהיה אחת מהן אשתו ובא על האחרת - חייב שרפה אם נתקימה עליו העדות;
והוא בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג מקריב חטאת קבועה.
המצווה השל"ח
האזהרה שהזהרנו מלצרור אשה ובת בנה,
והוא אמרו: "את-בת בנה" (שם).
וגם זה בשרפה וכרת אם היה מזיד,
או חטאת קבועה אם היה שוגג.
המצווה השל"ט
האזהרה שהזהרנו מלצרור אשה ובת בתה.
והוא אמרו יתעלה: "ואת בת-בתה לא תקח" (שם).
והוא בכרת ובשרפה אם היה מזיד;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה הש"מ
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אחות האב,
והוא אמרו: "ערות אחות-אביך לא תגלה" (שם, יב).
והעובר על זה אם היה מזיד - חייב כרת;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"א
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אחות האם.
והוא אמרו יתעלה: "ערות אחות-אמך לא תגלה" (שם, יג).
והעובר על לאו זה במזיד - חייב כרת;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ב
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אשת אחי האב,
והוא אמרו: "אל אשתו לא תקרב דדך היא" (שם יד).
והעובר על לאו זה, בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ג
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אשת הבן,
והוא אמרו: "ערות כלתך לא תגלה" (שם, טו).
והעובר על זה - בסקילה.
ואם לא נתקימה העדות או שלא נודע - הרי הוא בכרת אם היה מזיד;
ובשוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ד
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אשת האח,
והוא אמרו: "ערות אשת אחיך לא תגלה" (שם, טז).
והעובר על לאו זה, בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ה
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אחות האשה בחיי האשה.
והוא אמרו יתעלה: "ואשה אל-אחתה לא תקח" (שם, יח).
והעובר על לאו זה במזיד - חייב כרת;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ו
האזהרה שהזהרנו מלבוא על הנידה בזמן טמאתה, כלומר: כל שבעת הימים, והוא אמרו: "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב" (שם, יט); וגם כל זמן שלא תטבול אחר שבעת הימים היא נידה.
והעובר על לאו זה אם היה מזיד - חייב כרת;
ובשוגג - חייב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ז
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אשת איש,
והוא אמרו: "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע" (שם, כ).
ויש בעונש העובר על לאו זה חילוק, והוא:
אם הייתה אשת איש זו נערה מאורשה חייבת סקילה, כמו שבאר הכתוב;
ואם הייתה בת כהן - היא נשרפת, והוא, כלומר: הבועל - בחנק;
ואם הייתה בת ישראל והייתה בעולה - חייבים שניהם חנק.
כל זה אם נתקימה העדות;
אבל אם לא נתקימה - הרי הוא בכרת. במה דברים אמורים? כשהיה מזיד,
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
וכבר נכפל הלאו בעברה זו והוא אמרו בעשרת הדברות: "לא תנאף" (שמות כ, יד; דברים ה, יז), וזהו הלאו על ביאת אשת איש.
ולשון המכילתא:
"'לא תנאף', למה נאמר?
לפי שהוא אומר: 'מות יומת הנואף והנאפת' (ויקרא כ, י), עונש שמענו אזהרה לא שמענו - תלמוד לומר: 'לא תנאף'".
וספרא:
"אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו וגו' (שם), עונש שמענו אזהרה לא שמענו - תלמוד לומר 'לא תנאף', אחד האיש ואחד האשה".
ולא עשו "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך" אזהרה - לפי שהוא לאו שאינו כולל נואף ונואפת, אלא אזהרה לנואף בלבד.
וכן בשאר העריות אי אפשר להם שלא ילמדו אזהרה גם לאשה,
אמרו:
"'לא תקרבו לגלות ערוה' (שם יח, ו) -
הרי כאן שנים להזהיר האיש על ידי האשה והאשה על ידי האיש".
ובגמרא סנהדרין אמרו:
"הכל היו בכלל נואף ונואפת, הוציא הכתוב את בת כהן לשרפה ואת נערה מארשה לסקילה".
וכבר קדם לנו פירוש דבר זה בהקדמת מאמר זה.
המצווה השמ"ח
האזהרה שהזהרנו מלבוא על הבהמה, בין זכרים בין נקבות,
והוא אמרו: "ובכל בהמה לא תתן שכבתך" (שם, כג).
והעובר על זה בזדון - חייב סקילה, ואם לא נסקל - הרי הוא בכרת;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ט
האזהרה שהזהרו הנשים מלהביא עליהן בהמות.
והוא אמרו יתעלה: "ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה" (שם),
וגם זו מצווה בפני עצמה ואינה נכללת במצווה שקדמה לה. כי באוסרו על הזכרים לבוא על הבהמות לא נאסר על הנשים להביא בהמות עליהן, לולא הלאו המיוחד שבא בכך.
ובתחילת כרתות אמרו:
"שלשים ושש כרתות יש בתורה",
ומנו אותן ומנו בכללן הבא על הבהמה ואשה המביאה את הבהמה עליה, אף על פי שמנו שם כללי עניינים כמו שביארנו בפירושנו.
הנה נתבאר שהיא מצווה בפני עצמה מכלל מצוות לא תעשה.
והעוברת על לאו זה - בסקילה.
ואם לא נתקימה העדות - הרי היא בכרת אם הייתה מזידה;
ואם הייתה שוגגת - מקריבה חטאת קבועה.
המצווה הש"נ
האזהרה שהזהרנו מלבוא על הזכור,
והוא אמרו: "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא" (שם, כב).
וכבר נכפל הלאו בעניין זה בעצמו ואמר: "לא יהיה קדש מבני ישראל" (דברים כג, יח), וזוהי הסברא הנכונה שלאו זה נכפל לחיזוק, לא שהוא אזהרה לנשכב; וממה שאמר: "לא תשכב" נלמדה אזהרה לשוכב ונשכב.
ובגמרא סנהדרין נתבאר
שר' ישמעאל הוא שעושה "לא יהיה קדש" אזהרה לנשכב,
ולפיכך הבא על הזכור והביא זכור עליו בעלם אחד - חייב שתים לדעת ר' ישמעאל,
ור' עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר בתורה: "ואת זכר לא תשכב" - קרי ביה: לא תשכב. לפיכך הבא על הזכור והביא זכור עליו בעלם אחד - לדעתו אינו חייב אלא אחת.
אמרו בטעם עניין זה:
לא תשכב ולא תשכב - חדא היא, ולדעתו בא "לא יהיה קדש" לחיזוק,
כמו שאמר: "לא תנאף" והוא אזהרה לאשת איש, כמו שביארנו,
ואמר: "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך", ורבים כמו זה כמו שביארנו בכלל התשיעי.
והעובר על לאו זה - בסקילה. ואם לא נסקל - הרי הוא בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג- מקריב חטאת קבועה.
המצווה השנ"א
האזהרה שהזהרנו מלבוא על האב,
והוא אמרו: "ערות אביך לא תגלה" (ויקרא יח, ז).
וגם העובר על לאו זה -בסקילה, עד שיהיה הבא על אביו חייב משום שוכב עם זכר ומשום מגלה ערות אביו.
ובגמרא סנהדרין נתבאר שממה שנאמר:
"ערות אביך לא תגלה - אביך ממש".
והקשו שם ואמרו:
"האי מ'ואת זכר לא תשכב' נפקא?
"והשיבו:
"לחייבו שתים וכדרב יהודה דאמר: גוי הבא על אביו חייב שתים".
ושם בארו ואמרו:
"מסתברא מלתיה דרב יהודה בישראל ובשוגג ולקרבן,
והאי דאמר "גוי" לשנא מעליא",
כלומר:
שאם שגג באביו - יביא שתי חטאות כמי ששגג בשתי עריות;
ואין כן השוגג בזכור דעלמא, שאינו מביא אלא חטאת אחת.
המצווה השנ"ב
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אחי האב,
והוא אמרו: "ערות אחי-אביך לא תגלה" (שם, יד).
עד שגם שוגג באחי אביו חייב שתי חטאת, כמו שביארנו באביו.
ובגמרא סנהדרין אמרו:
הבא על אחי אביו - חייב שתים לדברי הכל, דכתיב: "ערות אחי אביך לא תגלה".
ודע שעניין אמרי "נתקימה העדות" הוא:
שיהיו שם שני עדים כשרים מתרים בו או יותר, ובית דין כשר של עשרים ושלשה שהעדות נגבית לפניהם, ויהיה זה בזמן שדיני נפשות נוהגין.
ופשוט הוא, שכל העריות האלה שקדם זכרן נאמר בהן הכרת בלשון התורה.
והוא אמרו אחר שמנן: "כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת" (שם כט).
וכן כל מה שהזכרנו מהן שחייבים עליו מיתת בית דין, גם הוא לשון התורה. אבל שינוי מיני המיתה שאמרנו מקצתן בסקילה ומקצתן בחנק ומקצתן בשרפה, הרי יש מהם שבאו בקבלה ומהם מפורשים בכתוב.
וכבר נתבארו דיני כל העריות האלה במסכת סנהדרין ומסכת כריתות ובכמה מקומות ביבמות וכתובות וקדושין.
וכבר נתבאר בריש כריתות שכל חטא שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת קבועה - חייבים על "לא הודע שלו" אשם תלוי.
ועניין אמרם "חטאת קבועה" הוא שתהיה מן הבהמה דוקא: כשבה או שעירה. ואם תעיין בכל מצוות לא תעשה ותתבונן בעונשים שנזכרו בכל מצווה ומצווה מהן תמצא, שכל חטא שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת - אותה החטאת - חטאת קבועה.
חוץ משני חטאים שחייבים על זדון כל אחד מהם כרת ועל שגגתו חטאת שאינה קבועה, אלא היא "עולה ויורד"; ואותם שני החטאים הם טומאת מקדש וטמאת קדשיו.
כוונתי באמרי טומאת מקדש: טמא שנכנס לעזרה;
וטומאת קודשיו: טמא שאכל בשר קודש.
וכן יתבאר לך, שכל מצוות לא תעשה שחייבין על זדונה כרת חייבין על שגגתה חטאת, חוץ מחטא אחד, והוא: המגדף, שזדונו בכרת ואין חייבין על שגגתו חטאת.
וכן יתבאר לך, שכל אדם שחייב מיתת בית דין - איזו מיתה שתהיה - הרי אותו אדם בכרת גם כן אם לא המיתו אותו בית דין או שלא ידעו בו, חוץ מעשרה שהם מחייבי מיתת בית דין ואין עליהם כרת, והם:
מסית,
ומדיח,
ונביא שקר,
ומתנבא בשם עבודה זרה,
וזקן ממרא,
ובן סורר ומורה,
וגונב נפש מישראל,
ורוצח, ומכה אביו ואמו,
ומקלל אביו ואמו
כל אחד מאלו אם נתקימה עליו העדות - נהרג; ואם לא ידעו בו או שלא היה אפשר לבית דין להרגו - הרי הוא מתיר עצמו למיתה, אלא שאינו עומד בכרת.
דע כללים אלו וזכרם.
המצווה השנ"ג
האזהרה שהזהרנו מלהתענג באחת מכל העריות ואפילו בלי ביאה, כגון החיבוק והנישוק וכיוצא בהן מפעלות שאדם נהנה בהן.
והוא אמרו יתעלה באזהרה על זה: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערווה" (שם, ו), כאילו אמר: לא תתקרבו אליהם קרבה המביאה לגלות ערווה.
ולשון ספרא:
",לא תקרבו לגלות ערווה', אין לי אלא שלא יגלה, מנין שלא יקרב?
תלמוד לומר: 'ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב' (שם, יט).
אין לי אלא נידה בל תקרב ובל תגלה, ומנין בכל העריות שהן בבל תקרבו ובל תגלו?
תלמוד לומר: 'לא תקרבו לגלות ערוה'".
ושם נאמר:
"ונכרתו הנפשות העשת", מה תלמוד לומר?
לפי שנאמר: 'לא תקרבו' יכול יהו חייבין כרת על הקריבה -
תלמוד לומר 'העשת', לא הקרבות.
וכבר נכפל הלאו באיסור הדברים המכוערים האלה ואמר: "לבלתי עשות מחקות התועבת" (שם, ל).
אבל אמרו:
"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו' לא תעשו" (שם, ג), אינו מזהיר בשני לאווין אלו מחוקות התועבת בלבד, אלא מזהיר בהם מהתועבות עצמן שביאר אחר כך, כלומר שהביא שני לאווין כלליים על כל העריות.
וכאשר הזהיר על מעשה ארץ מצרים ומעשה ארץ כנען - וזה כולל כל מה שהיו עושים,
הזימה
ועבודת האדמה
ומרעה המקנה
וישוב בארץ גם כן,
לפיכך חזר וביאר שאותם המעשים שהזהרתיך מהם הם אלו ואלו:
ערוות לא תגלה
וערוות לא תגלה,
וכמו שביאר בסוף העניין ואמר: "כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ" (שם, כז).
ולשון ספרא:
"יכול לא יבנו בניינות ולא יטעו כרמים כמותם -
תלמוד לומר: 'ובחקותיהם לא תלכו' (שם, ג),
לא אמרתי אלא בחוקים החקוקים להם ולאבותיהם".
ושם אמרו:
"ומה היו עושין? האיש נושא איש והאשה נושאה אשה ואשה נשאת לשני אנשים".
הנה נתבאר שהלאווין האלה שהם כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו הם אזהרה על ביאת כל העריות על דרך הכלל, וחזר וכפל את הלאו בהן, כל ערווה לבדה.
וכבר ביארנו אנו את כל דיני המצווה הזאת בפרק ז' מסנהדרין בפירוש המשנה וביארנו שלוקין עליהם.
וממה שאתה צריך לדעת, שכל אשה שחייבים על ביאתה כרת - הרי הנולד מאותה הביאה שיש בה חיוב כרת נקרא: ממזר, הוא שקראו ה' ממזר, בין שאותה הביאה בזדון בין בשגגה - הולד ממזר, חוץ מן הנידה בלבד שהולד ממנה אינו ממזר אלא נקרא: בן הנידה.
וכבר נתבאר עניין זה בפרק ד' מיבמות.
המצווה השנ"ד
האזהרה שהזהר הממזר מלבוא על בת ישראל.
והוא אמרו יתעלה: "לא יבא ממזר בקהל ה'" (דברים כג, ג).
והעובר על לאו זה - לוקה.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ח' מיבמות ובסוף קדושין.
המצווה השנ"ה
האזהרה שהזהרנו מלבעול בלא כתובה וקדושין.
והוא אמרו יתעלה: "לא תהיה קדשה מבנות ישראל" (שם, יח).
וכבר כפל הלאו בעניין זה בלשון אחר והוא אמרו יתעלה: "אל תחלל את בתך להזנותה" (ויקרא יט, כט).
ולשון ספרא:
",אל תחלל את בתך' - זה המוסר בתו פנויה שלא לשם אישות,
וכן המוסרת עצמה שלא לשם אישות".
ושמע ממני למה כפל לאו זה בלשון זה ואיזה עניין נוסף יש בו, והוא: שכבר קדם במשפטיו יתעלה, שהבועל בתולה בין שהיה מפתה או אונס- אינו חייב שום עונש מן העונשים אלא תשלום ממון בלבד ונשואי אותה אשר ששכב, כמו שנתבאר בכתוב.
והיה עולה בדעתנו, כיון שאין בדבר זה אלא תשלום ממון הרי הוא נוהג ככל דבר שבממון, וכשם שרשאי אדם למסור לחברו מממונו כל מה שירצה או למחול לו במה שהוא חייב לו, כך גם יהיה רשאי לקחת בתו הנערה ולמסרה לאיזה אדם לבוא עליה וימחול לו בכך כיון שזה זכות בזכיותיו, כלומר: החמישים כסף שהם לאבי הנערה; או שימסרנה לו על מנת שיתן לו כך וכך דינרים.
לפיכך הוזהר על זה ונאמר לו: "אל תחלל את בתך להזונתה", לפי שזה שדנתי בו בתשלומי ממון בלבד אינו אלא אם קרה שפתה או אנס; אבל שיעשה הדבר ברצון שניהם ובהתר - אין דרך לכך.
וגילה את הטעם לכך ואמר: "ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה" (שם). לפי שהאונס והפיתוי קורה מעט, ואם יהיה הדבר ברצון ובהתר - יתרבה ויתפשט בארץ. וזה טעם יפה ונאה לפסוק זה, והוא מתאים לכל מה שהזכירו חכמים ולמה שיחייבו משפטי התורה. ולאו זה, כלומר: לאו דפנויה - לוקין עליו
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בכתובות וקידושין.
-
המצווה המ"ז
האזהרה שהזהרנו מלהיות חפשיים במחשבותינו, עד שנאמין דעות המנגדות לדעות שהביאה התורה, אלא נגביל את מחשבתנו ונעשה לה סייג שתעמוד אצלו - והן מצוות התורה ואזהרותיה.
והוא אמרו יתעלה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט).
ולשון ספרי:
"ולא תתורו אחרי לבבכם" - זו מינות
כעניין שנאמר: "ומצא אני מר ממות" וגו' (קהלת ז, כו);
"ואחרי עיניכם" - זו זנות,
שנאמר: "ויאמר שמשון אל אביו" וגו' (שופטים יד, ג).
הכוונה באמרם זו זנות רדיפת התענוגות והתאות הגופניות והעסקת המחשבה בהן תמיד.
המצווה הש"ל
האזהרה שהזהרנו מלבוא על האם,
והוא אמרו: "אמך הוא לא תגלה ערוותה" (שם יח, ז).
והעובר על לאו זה - בכרת.
ואם נתקימה העדות עליו - נסקל אם היה מזיד;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השל"א
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אשת אב,
והוא אמרו: "ערוות אשת אביך לא תגלה" (שם, ח),
והעובר על לאו זה - בכרת.
ואם נתקימה עליו העדות - בסקילה אם היה מזיד;
ובשוגג, מקריב חטאת קבועה.
הנה נתבאר לך שהבא על אמו חייב עליה משום אם ומשום אשת-אב, בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו, כמו שנתבאר בסנהדרין.
המצווה השל"ב
האזהרה שהזהרנו מלבוא על האחות,
והוא אמרו: "ערוות אחותך בת אביך וגו' לא תגלה ערוותן" (שם, ט).
והעובר על לאו זה במזיד - חייב כרת;
ובשוגג - חטאת קבועה.
המצווה השל"ג
האזהרה שהזהרנו מלבוא על בת אשת האב אם היא אחותו.
והוא אמרו יתעלה: "בת-אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערוותה" (שם, יא).
לאו זה בא לעשות בת אשת האב ערווה בפני עצמה.
והראיה שבת אשת האב ערווה בפני עצמה היא, שהבא על אחותו בת נשואת אביו חייב שתים: משום אחותו ומשום בת אשת אביו, כמו הבא על אמו שהוא חייב שתים: משום אמו ומשום אשת אביו, כמו שביארנו. וזה לשונם:
אמרו בפ"ב מיבמות:
"תנו רבנן: הבא על אחותו והיא בת אשת אביו -
חייב משום אחותו וחייב משום בת אשת אביו,
ר' יוסי ביר' יהודה אומר: אינו חייב אלא משום אחותו בלבד.
מאי טעמיהו דרבנן?
אמרי: מכדי, כתיב 'ערוות אחותך בת אביך' וגו' -
'ערוות בת אשת אביך מולדת אביך' למה לי?
שמע מינה לחייבו משום אחותו ומשום בת אשת אביו".
והעובר על לאו זה, כלומר: אחותו בת נשואת אביו - בכרת, בלבד אם היה מזיד;
ובשוגג מקריב חטאת קבועה.
המצווה השל"ד
האזהרה שהזהרנו מלבוא על בת הבן,
והוא אמרו: "ערות בת בנך וגו' לא תגלה" (שם, י).
המצווה השל"ה
האזהרה שהזהרנו מלבוא על בת הבת,
והוא אמרו: "ערות בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה" (שם).
המצווה השל"ו
האזהרה שהזהרנו מלבוא על הבת עצמה, וזה לא נתבאר בלשון התורה, לא נאמר לנו: ערוות בתך לא תגלה; אלא שתק ממנה מחמת פשטות העניין, לפי שכבר אסר בת הבן ובת הבת - כ"ש הבת.
ובגמרא יבמות אמרו:
"בתו עיקר איסורא מדרשא אתיא, דאמר רבא:
אמר לי רב יצחק בר אבדימי: אתיא הנה הנה ואתיא זמה זמה",
כלומר: שהוא אמר בבת בנך ובת בתך 'ערותך הנה' (שם, י),
ואמר באיסור אשה ובתה ובת בנה ובת בתה 'שארה הנה זמה היא' (שם, יז),
כשם שבאיסור אשה ובת בנה ובת בתה נאסרה בתה,
כך באיסור בת בנו ובת בתו נאסרה גם בתו.
ואמר בעונש:
"אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אתו ואתהן" (שם כ, יד), וכן גם אשה ובת בנה ובת בתה בשרפה, לפי שנאמר בהן 'הנה' כמו שנאמר באשה ובתה.
ולשון גמרא כריתות:
"אל תהי גזרה שווה קלה בעיניך, שהרי 'בתו' אחד מגופי תורה,
ולא למדה הכתוב אלא בגזרה שווה: אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה".
והתבונן באמרם: לא למדה הכתוב, ולא אמרו לא למדנוה, לפי שכל הדברים האלה קבלה מפי השליח והוא פירוש מקובל, כמו שביארנו בהקדמת חיבורנו בפירוש המשנה, ולא שתק הכתוב מלהזכירה אלא מפני שאפשר ללמדה בגזרה שווה.
וזהו עניין אמרם:
"לא למדה הכתוב אלא בגזרה שווה".
ומספיק אמרם "גוף תורה".
היוצא מכל מה שקדם כאן שהעובר על בתו או בת בתו או בת בנו - בשרפה;
ואם לא נודע או שלא נתקיימה עליו העדות - בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג באחת מהן - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השל"ז
האזהרה שהזהרנו מלצרור אשה ובתה.
והוא אמרו: "ערות אשה ובתה לא תגלה" (שם יח, יז).
והעובר על זה, והוא שתהיה אחת מהן אשתו ובא על האחרת - חייב שרפה אם נתקימה עליו העדות;
והוא בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג מקריב חטאת קבועה.
המצווה השל"ח
האזהרה שהזהרנו מלצרור אשה ובת בנה,
והוא אמרו: "את-בת בנה" (שם).
וגם זה בשרפה וכרת אם היה מזיד,
או חטאת קבועה אם היה שוגג.
המצווה השל"ט
האזהרה שהזהרנו מלצרור אשה ובת בתה.
והוא אמרו יתעלה: "ואת בת-בתה לא תקח" (שם).
והוא בכרת ובשרפה אם היה מזיד;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה הש"מ
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אחות האב,
והוא אמרו: "ערות אחות-אביך לא תגלה" (שם, יב).
והעובר על זה אם היה מזיד - חייב כרת;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"א
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אחות האם.
והוא אמרו יתעלה: "ערות אחות-אמך לא תגלה" (שם, יג).
והעובר על לאו זה במזיד - חייב כרת;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ב
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אשת אחי האב,
והוא אמרו: "אל אשתו לא תקרב דדך היא" (שם יד).
והעובר על לאו זה, בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ג
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אשת הבן,
והוא אמרו: "ערות כלתך לא תגלה" (שם, טו).
והעובר על זה - בסקילה.
ואם לא נתקימה העדות או שלא נודע - הרי הוא בכרת אם היה מזיד;
ובשוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ד
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אשת האח,
והוא אמרו: "ערות אשת אחיך לא תגלה" (שם, טז).
והעובר על לאו זה, בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ה
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אחות האשה בחיי האשה.
והוא אמרו יתעלה: "ואשה אל-אחתה לא תקח" (שם, יח).
והעובר על לאו זה במזיד - חייב כרת;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ו
האזהרה שהזהרנו מלבוא על הנידה בזמן טמאתה, כלומר: כל שבעת הימים, והוא אמרו: "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב" (שם, יט); וגם כל זמן שלא תטבול אחר שבעת הימים היא נידה.
והעובר על לאו זה אם היה מזיד - חייב כרת;
ובשוגג - חייב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ז
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אשת איש,
והוא אמרו: "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע" (שם, כ).
ויש בעונש העובר על לאו זה חילוק, והוא:
אם הייתה אשת איש זו נערה מאורשה חייבת סקילה, כמו שבאר הכתוב;
ואם הייתה בת כהן - היא נשרפת, והוא, כלומר: הבועל - בחנק;
ואם הייתה בת ישראל והייתה בעולה - חייבים שניהם חנק.
כל זה אם נתקימה העדות;
אבל אם לא נתקימה - הרי הוא בכרת. במה דברים אמורים? כשהיה מזיד,
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
וכבר נכפל הלאו בעברה זו והוא אמרו בעשרת הדברות: "לא תנאף" (שמות כ, יד; דברים ה, יז), וזהו הלאו על ביאת אשת איש.
ולשון המכילתא:
"'לא תנאף', למה נאמר?
לפי שהוא אומר: 'מות יומת הנואף והנאפת' (ויקרא כ, י), עונש שמענו אזהרה לא שמענו - תלמוד לומר: 'לא תנאף'".
וספרא:
"אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו וגו' (שם), עונש שמענו אזהרה לא שמענו - תלמוד לומר 'לא תנאף', אחד האיש ואחד האשה".
ולא עשו "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך" אזהרה - לפי שהוא לאו שאינו כולל נואף ונואפת, אלא אזהרה לנואף בלבד.
וכן בשאר העריות אי אפשר להם שלא ילמדו אזהרה גם לאשה,
אמרו:
"'לא תקרבו לגלות ערוה' (שם יח, ו) -
הרי כאן שנים להזהיר האיש על ידי האשה והאשה על ידי האיש".
ובגמרא סנהדרין אמרו:
"הכל היו בכלל נואף ונואפת, הוציא הכתוב את בת כהן לשרפה ואת נערה מארשה לסקילה".
וכבר קדם לנו פירוש דבר זה בהקדמת מאמר זה.
המצווה השמ"ח
האזהרה שהזהרנו מלבוא על הבהמה, בין זכרים בין נקבות,
והוא אמרו: "ובכל בהמה לא תתן שכבתך" (שם, כג).
והעובר על זה בזדון - חייב סקילה, ואם לא נסקל - הרי הוא בכרת;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
המצווה השמ"ט
האזהרה שהזהרו הנשים מלהביא עליהן בהמות.
והוא אמרו יתעלה: "ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה" (שם),
וגם זו מצווה בפני עצמה ואינה נכללת במצווה שקדמה לה. כי באוסרו על הזכרים לבוא על הבהמות לא נאסר על הנשים להביא בהמות עליהן, לולא הלאו המיוחד שבא בכך.
ובתחילת כרתות אמרו:
"שלשים ושש כרתות יש בתורה",
ומנו אותן ומנו בכללן הבא על הבהמה ואשה המביאה את הבהמה עליה, אף על פי שמנו שם כללי עניינים כמו שביארנו בפירושנו.
הנה נתבאר שהיא מצווה בפני עצמה מכלל מצוות לא תעשה.
והעוברת על לאו זה - בסקילה.
ואם לא נתקימה העדות - הרי היא בכרת אם הייתה מזידה;
ואם הייתה שוגגת - מקריבה חטאת קבועה.
המצווה הש"נ
האזהרה שהזהרנו מלבוא על הזכור,
והוא אמרו: "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא" (שם, כב).
וכבר נכפל הלאו בעניין זה בעצמו ואמר: "לא יהיה קדש מבני ישראל" (דברים כג, יח), וזוהי הסברא הנכונה שלאו זה נכפל לחיזוק, לא שהוא אזהרה לנשכב; וממה שאמר: "לא תשכב" נלמדה אזהרה לשוכב ונשכב.
ובגמרא סנהדרין נתבאר
שר' ישמעאל הוא שעושה "לא יהיה קדש" אזהרה לנשכב,
ולפיכך הבא על הזכור והביא זכור עליו בעלם אחד - חייב שתים לדעת ר' ישמעאל,
ור' עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר בתורה: "ואת זכר לא תשכב" - קרי ביה: לא תשכב. לפיכך הבא על הזכור והביא זכור עליו בעלם אחד - לדעתו אינו חייב אלא אחת.
אמרו בטעם עניין זה:
לא תשכב ולא תשכב - חדא היא, ולדעתו בא "לא יהיה קדש" לחיזוק,
כמו שאמר: "לא תנאף" והוא אזהרה לאשת איש, כמו שביארנו,
ואמר: "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך", ורבים כמו זה כמו שביארנו בכלל התשיעי.
והעובר על לאו זה - בסקילה. ואם לא נסקל - הרי הוא בכרת אם היה מזיד;
ואם היה שוגג- מקריב חטאת קבועה.
המצווה השנ"א
האזהרה שהזהרנו מלבוא על האב,
והוא אמרו: "ערות אביך לא תגלה" (ויקרא יח, ז).
וגם העובר על לאו זה -בסקילה, עד שיהיה הבא על אביו חייב משום שוכב עם זכר ומשום מגלה ערות אביו.
ובגמרא סנהדרין נתבאר שממה שנאמר:
"ערות אביך לא תגלה - אביך ממש".
והקשו שם ואמרו:
"האי מ'ואת זכר לא תשכב' נפקא?
"והשיבו:
"לחייבו שתים וכדרב יהודה דאמר: גוי הבא על אביו חייב שתים".
ושם בארו ואמרו:
"מסתברא מלתיה דרב יהודה בישראל ובשוגג ולקרבן,
והאי דאמר "גוי" לשנא מעליא",
כלומר:
שאם שגג באביו - יביא שתי חטאות כמי ששגג בשתי עריות;
ואין כן השוגג בזכור דעלמא, שאינו מביא אלא חטאת אחת.
המצווה השנ"ב
האזהרה שהזהרנו מלבוא על אחי האב,
והוא אמרו: "ערות אחי-אביך לא תגלה" (שם, יד).
עד שגם שוגג באחי אביו חייב שתי חטאת, כמו שביארנו באביו.
ובגמרא סנהדרין אמרו:
הבא על אחי אביו - חייב שתים לדברי הכל, דכתיב: "ערות אחי אביך לא תגלה".
ודע שעניין אמרי "נתקימה העדות" הוא:
שיהיו שם שני עדים כשרים מתרים בו או יותר, ובית דין כשר של עשרים ושלשה שהעדות נגבית לפניהם, ויהיה זה בזמן שדיני נפשות נוהגין.
ופשוט הוא, שכל העריות האלה שקדם זכרן נאמר בהן הכרת בלשון התורה.
והוא אמרו אחר שמנן: "כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת" (שם כט).
וכן כל מה שהזכרנו מהן שחייבים עליו מיתת בית דין, גם הוא לשון התורה. אבל שינוי מיני המיתה שאמרנו מקצתן בסקילה ומקצתן בחנק ומקצתן בשרפה, הרי יש מהם שבאו בקבלה ומהם מפורשים בכתוב.
וכבר נתבארו דיני כל העריות האלה במסכת סנהדרין ומסכת כריתות ובכמה מקומות ביבמות וכתובות וקדושין.
וכבר נתבאר בריש כריתות שכל חטא שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת קבועה - חייבים על "לא הודע שלו" אשם תלוי.
ועניין אמרם "חטאת קבועה" הוא שתהיה מן הבהמה דוקא: כשבה או שעירה. ואם תעיין בכל מצוות לא תעשה ותתבונן בעונשים שנזכרו בכל מצווה ומצווה מהן תמצא, שכל חטא שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת - אותה החטאת - חטאת קבועה.
חוץ משני חטאים שחייבים על זדון כל אחד מהם כרת ועל שגגתו חטאת שאינה קבועה, אלא היא "עולה ויורד"; ואותם שני החטאים הם טומאת מקדש וטמאת קדשיו.
כוונתי באמרי טומאת מקדש: טמא שנכנס לעזרה;
וטומאת קודשיו: טמא שאכל בשר קודש.
וכן יתבאר לך, שכל מצוות לא תעשה שחייבין על זדונה כרת חייבין על שגגתה חטאת, חוץ מחטא אחד, והוא: המגדף, שזדונו בכרת ואין חייבין על שגגתו חטאת.
וכן יתבאר לך, שכל אדם שחייב מיתת בית דין - איזו מיתה שתהיה - הרי אותו אדם בכרת גם כן אם לא המיתו אותו בית דין או שלא ידעו בו, חוץ מעשרה שהם מחייבי מיתת בית דין ואין עליהם כרת, והם:
מסית,
ומדיח,
ונביא שקר,
ומתנבא בשם עבודה זרה,
וזקן ממרא,
ובן סורר ומורה,
וגונב נפש מישראל,
ורוצח, ומכה אביו ואמו,
ומקלל אביו ואמו
כל אחד מאלו אם נתקימה עליו העדות - נהרג; ואם לא ידעו בו או שלא היה אפשר לבית דין להרגו - הרי הוא מתיר עצמו למיתה, אלא שאינו עומד בכרת.
דע כללים אלו וזכרם.
המצווה השנ"ג
האזהרה שהזהרנו מלהתענג באחת מכל העריות ואפילו בלי ביאה, כגון החיבוק והנישוק וכיוצא בהן מפעלות שאדם נהנה בהן.
והוא אמרו יתעלה באזהרה על זה: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערווה" (שם, ו), כאילו אמר: לא תתקרבו אליהם קרבה המביאה לגלות ערווה.
ולשון ספרא:
",לא תקרבו לגלות ערווה', אין לי אלא שלא יגלה, מנין שלא יקרב?
תלמוד לומר: 'ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב' (שם, יט).
אין לי אלא נידה בל תקרב ובל תגלה, ומנין בכל
:o :o ואו איזה שליטה והתמצאות,האם למדת בישיבה כמה שנים?
-
פשוט לחפש בגוגל, לא להתעצל, זה בדיוק שתי שניות.
למדתי בישיבה תיכונית בכיתות ז'-י''ב.
-
אני את הכיתות האלה העברתי בביה"ס חילוני רגיל ששמו רוגוזין" בעיר שנקראת קרית אתא,
עיר מאוד ליכודניקית דרך אגב,הימין המזויף
-
בס"ד
למישהו יש עצות/טכניקות/שיטות איך להתגבר על היצר-הרע של העריות שמוביל לפגם-הברית?
-
אני את הכיתות האלה העברתי בביה"ס חילוני רגיל ששמו רוגוזין" בעיר שנקראת קרית אתא,
עיר מאוד ליכודניקית דרך אגב,הימין המזויף
יש לחלקם כוונות ורצונות טובים אבל הם לא מתמצאים במפלגות...........................
-
אני בחרתי אפשרות אחרונה כי אני באמת אבוד בנושא
-
בס"ד
שמגיעים לניסיון בברית איך אפשר להירתע מההעברה?(לא שחס-וחלילה אני פוגם) פשוט יש לי מחשבות עריות ויצר חזק להסתכלות בנשים :'( והיצר גורם לי להרגיש שמעשה-העבירה מותר וזה הרגשה ממש-מוחשית שנורא מפריעה-לי.
איך אתם מתגברים על היצר של העריות?
-
אני הבנתי שע"פ התורה האיסור הוא בחשיבה\מעשה.
חכמים תיקנו דברים כדי שלא תגיע לישדי מחשבה\מעשה.
עצה שלי....כל עוד הגוף שלך רגיל למצב ואין לך את החשק אין בעיה בדיבור\הסתכלות....אבל כמובן לא הסתכלות שאתה חושב שאני מתכוון,כי בהסתכלות מינית את בעצם חושב,באקט עצמו מידי,אלא ללמוד לתת לנשים כבוד וליופי כבוד,ולא להחשיב נשים לרק משו שצריך לזיין....בלא להסתכל עלייהם אתה יכול לעשות אותו דבר כמו להסתכל עלייהם,לא לך אלא לנשים עצמן.
-
רגע רגע רגע...
איסור עריות זה לא רק בין קרובי משפחה? (מדרגה ראשונה)
-
המצווה השמ"ח
האזהרה שהזהרנו מלבוא על הבהמה, בין זכרים בין נקבות,
והוא אמרו: "ובכל בהמה לא תתן שכבתך" (שם, כג).
והעובר על זה בזדון - חייב סקילה, ואם לא נסקל - הרי הוא בכרת;
ואם היה שוגג - מקריב חטאת קבועה.
חחחח, איך בדיוק אפשר בשוגג?
אופס. ינתיפרזי...
-
בס"ד
מישהו-יודע?
-
חחחח, איך בדיוק אפשר בשוגג?
אופס. ינתיפרזי...
כנראה אם אתה שיכור במסיבה אז זה בשוגג!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
-
בס"ד
לאף-אחד אין עצה/טכניקה/שיטה כדי להתגבר על היצר-הרע של העריות והזימה?
-
איפה הבעיה שלך בשמירת הברית נמצאת?ברחוב?באינטרנט?
-
בס"ד
ברוך-ה' אני שומר את הברית כבר שנה-וחצי,הבעיה שלי היא ברחוב וגם יש לי יצר חזק להסתכל ביופי של נשים.
וגם שאני לבד בבית פתאום נכנס בי הרגשה שלפגום-בברית זה מותר וזה לא כזה עבירה חמורה(למרות שאני-יודע שזאת עצת-היצר) זאת הרגשה כל-כך מוחשית.
וגם קשה לי בשמירת-המחשבה.
-
בס"ד
לאף-אחד אין עצה/טכניקה/שיטה כדי להתגבר על היצר-הרע של העריות והזימה?
רן אל תנסה להילחם במחשבות שלך,אם אתה מנסה להגיב למחשבה לא מוסרית תבוא אליך מחשבה הרבה יותר חזקה לא מוסרית.
למחשבה יש כח עצום לטוב ולרע.
הפיתרון וזו עצה פשוטה היא להתעלם מהמחשבות ולשים את הראש בנושאים אחרים כמו בקדושה ולא לנסות לריב עם המחשבות.אנחנו בדור כזה וקב"ה לא שם לנו מבחנים שאנחנו לא יכולים לעמוד.
שמעתי מאיזה רב שאני מאוד אוהב-שמו הוא הרב ישראל בזאנסון.
הוא אמר שכל מה שיש בבעולם ניתן למצוא שם את מידותיו של הקב"ה והוא נתן דוגמא למכשיר ג'י פי אס (מכשיר ניווט).
כל פעם שהוא יראה לך דרך ותלך לדרך שהוא לא נתן לך הוא תמיד יתן לך דרך חדשה ולא יאמר לך לחזור אחרוה לא משנה מה כך גם הקב"ה שהוא רחמן כל פעם שאתה עושה משהו לא טוב תמיד הוא יתן לך דרך חדשה ברור שיש גבול ולא להגיע למצב של "אחטא ואשוב".
היצר הרע לא מעוניין בחטאים שלך אלא לבדיוק למצב שאתה נמצא בו עכשיו ,הוא רוצה את היאוש שלך כי ע"י היאוש אתה תפסיק ללכת בדרכי ה'.
דווקא בקדושה מגיעים אלינו כל המחשבות הלא רצויות זה רק מראה שיש הרבה אמת בקדושה ועל אמת צריך להילחם ולעבור ייסורים,מי שמקבל את האמת בלי קשיים זו לא אמת אלא אמת מדומה.
-
בס"ד
הרי חז"ל אמרו:"הרהורי עבירה קשים מעבירה" אז איך אתה אומר לי לא להיאבק במחשבות-העריות? הרי יש ספר "שמירת-המחשבה" ששם הוא רושם שאדם שטימא את עצמו בהרהורים של זימה-וניאוף אז הוא משחית ומקלקל את הנפש שלו ומה גם שמחשבה מובילה למעשה לא?
ואומרים שראשית שמירת-הברית מתחיל בשמירת-העיינים.
-
בס"ד
הרי חז"ל אמרו:"הרהורי עבירה קשים מעבירה" אז איך אתה אומר לי לא להיאבק במחשבות-העריות? הרי יש ספר "שמירת-המחשבה" ששם הוא רושם שאדם שטימא את עצמו בהרהורים של זימה-וניאוף אז הוא משחית ומקלקל את הנפש שלו ומה גם שמחשבה מובילה למעשה לא?
ואומרים שראשית שמירת-הברית מתחיל בשמירת-העיינים.
בכלל לא סותר.
הכוונה שלי הייתה שאם תנסה להיאבק באותם מחשבות אתה לא תצליח להתגבר עליהם והפתרון הוא שמתלעמים-אין פה שום סתירה.
אתה לא יכול להאבק במחשבה שלך,אתה תראה ברגע שמתלעמים מהם זה כבר לא יפריע לך ויותר טוב לעבוד את השם.
ברור שהמחשבה גרועה המעשה אבל מה זה יתן לך אם תלחם בה,אתה תגביר עוד יותר מחשבות במקום להתעסק במחשבות תשקיע את בראש בדברי קדושה.
נכון שהכל תלוי בעיניים אבל הבעיה היא לא בעיניים אלא בלב שלנו שחומד לאותם דברים,אם הלב שלך יהיה בסדר גם העיניים יהיו בסדר.
כל ספרי המוסר הם דברי אלוקים חיים אבל לפעמים הם גורמים לבן אדם לחטוא עוד יותר-חס ושלום שלא יבינו אותי לא נכון על ספרי מוסר ,ספרי מוסר הם דברי אלוקים חיים פשוט כשיש לאדם יותר מדי פחד מעונש והוא מעיין בספרי מוסר זה יכול לגרום ממש הפוך ממה שהוא רוצה.
הבעיה היא לא בספרי המוסר חס ושלום אלא באדם עצמו.
פגם הברית ראשית מתחיל מפגם אמונה.
ואין שום סתירה,מה עדיף? להתעסק במחשבות או להתעסק בלימוד תורה?
כמו שאמרתי למחשבה יש כח עצום לטוב ולרע ,למה שלא תנסה לחשוב על דברים אחרים ופשוט תתעלם מהמחשבות כי גם היצר הרע הוא מלאך ה' ואתם לא יכול לנצח את היצר הרע.
אני לא אמרתי להתעלם מיראת העונש אלא פשוט להשקיע בדברים אחרים ודווקא ע"י אותם דברים החששות שלך ירדו.
-
שוב אני שואל חטאי עריות זה לא רק בין קרובי משפחה?
-
:o ואו הלואי שאני היתי מחזיק שנה וחצי,אבל אצלי הכל מקולקל והרוס בקטע הזה,מישהו יכול להסביר לי איך באמת מתגברים על זה,ומה עושים אם יש קרי לילה? כי ברור שאי אפשר להחזיק מעמד מבלי שבכלל יהיה קרי,והאם צריך להתרחק גם מלשמוע זמרות ,נשים שרות וכד'? ומה עושים בקיץ שאז אתה רק יוצא מהבית וכבר אתה רואה את כל המראות החשופים והלא צנועים
ואל תגידו לי להתעסק בתורה רוב הזמן" כי זה לא נראה לי הפתרון האמיתי :o
-
קרי לילה זה רק טומאה... מתרחצים וזהו זה לא נורא, גם ככה אנחנו טמאי מת אז זה לא יוסיף הרבה.
בקשר ללשמוע זמרות זו עוד החמרה שבסיסה היא אינה אסורה (לדעתי)
ובקשר לשאר המחשבות, אם הייתי רב הייתי אומר לך למצוא שידוך, אבל אני לא, לא שזה יזיק אבל ישנם עוד שיטות.
ובשביל להעסיק את עצמך יש מספיק דברים אחרים כמו ללכת לעבודה במשרה מלאה, למצוא תחביב.
ואני מחזק את דברי איתן אם נילחם בזה זה רק יתפח כי אחרי הכל להילחם זה להמשיך לחשוב על זה, ומה זה להילחם? לומר לעצמך בראש:
"די די די"? צריך להכניס משהו אחר במקום...
יש לחפש מטרה עיקרית לחיים ומטרות נוספות שיתמכו במטרה העיקרית, לאחד זה יכול להיות לימוד תורה לאחר קרירה הקמת משפחה או מסעות וכו'
ואם מגיעות מחשבות לא רצויות יש להתעלם ולחשוב במקום על מה עשיתי היום בשביל לקדם את המטרה שלי.
-
בס"ד
מישהו?
-
בס"ד
לאף-אחד אין עצה/טכניקה/שיטה כדי להתגבר על היצר-הרע של העריות והזימה?
תורה אחי משכיחה ממני נשים, או רצון להסתכל או כל דבר
זה פשוט לא הולך ביחד ושאת לומד תורה, מניח תפילן או כל דבר
אתה פשוט שוכח..
-
בס"ד
שהולכים ברחוב או נוסעים באוטובוס אז צריך להוריד את הראש לריצפה או לעצום את העיינים עם יש פריצות? זה נורא קשה..ומתיש
והאם זה מותר לדבר עם אשה?
ושמעתי גם שיכול לקרות מצב שאדם שכל הזמן פוגם-בברית יגיע למצב שהוא "פגע בשורש" הכוונה שהוא הגיע למצב שהוא כבר מושרש בחטא והוא לא יכול לצאת ממנו גם אם ירצה,האם זה נכון?
-
בס"ד
שהולכים ברחוב או נוסעים באוטובוס אז צריך להוריד את הראש לריצפה או לעצום את העיינים עם יש פריצות? זה נורא קשה..ומתיש
והאם זה מותר לדבר עם אשה?
ושמעתי גם שיכול לקרות מצב שאדם שכל הזמן פוגם-בברית יגיע למצב שהוא "פגע בשורש" הכוונה שהוא הגיע למצב שהוא כבר מושרש בחטא והוא לא יכול לצאת ממנו גם אם ירצה,האם זה נכון?
רן במקום לשאול כל הזמן למה רע ,שאלת פעם למה טוב.
יהיו לנו תמיד טענו כלפי משהו אבל האם יש לנו טענות כשטוב לנו?
-
רן במקום לשאול כל הזמן למה רע ,שאלת פעם למה טוב.
יהיו לנו תמיד טענו כלפי משהו אבל האם יש לנו טענות כשטוב לנו?
מתערב איתך על 100 שקל שהוא אפילו לא יתייחס להודעה שלך וההודעה הבאה שלו תהייה דומה לאחרונה
(בספק אם הוא אפילו יראה את ההודעה הזאת שאני כתבתי עכשיו)
-
אני שקוע בזה חזק מאוד ולא יכול לצאת מהחטא הזה בגילי כבר (28) האם ההגדרות שרן כתב על בהודעה האחרונה שלו נכונות לגבי?
-
בס"ד
זה נקרא פגם כל-התורה כולה,ככה שמעתי. זאת עבירה שהנזק שלה הוא בלתי-הפיך והיא הורסת עולמות עליונים ותחתונים.
-
בס"ד
זה נקרא פגם כל-התורה כולה,ככה שמעתי. זאת עבירה שהנזק שלה הוא בלתי-הפיך והיא הורסת עולמות עליונים ותחתונים.
ר' נחמן מברסלב: "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן"
נכון שהמחשבה גרועה מהמעשה אבל מה עם הדברים הטובים שאתה עושה-אתה גם מתקן עולמות עליונים וכדומה...
רן דוד המלך אומר במזמור פו בתהילים:
א תְּפִלָּה, לְדָוִד:
הַטֵּה-יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי-- כִּי-עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי.
ב שָׁמְרָה נַפְשִׁי, כִּי-חָסִיד אָנִי:
בפסוק אחד דוד המלך אומר שהוא עני ואביון ופסוק אחרי הוא חסיד.
מצד אחד אנחנו עושים מעשים רעים וזה הכוונה של דוד המלך ומצד אנחנו גם חסידים שעושים מעשים טובים-אני לא זוכר מי המפרש שפירש את זה.
אין פה סתירה יש בנו יצר הרע והקב"ה שם בנו אותו ולא ציפה שנהיה צדיקים גמורים.
הבנתי שאתה בעל תשובה(גם אני) לפני שעשית תשובה לא חשבת על הדברים האלו ופתאום אתה כל כך מודאג מזה,מה קרה? (אי אפשר להיות צדיק כל כך מהר)
"הבא ליטהר - מסייעין לו, ואומרים לו - המתן" (מסכת יומא דף לח לט)
אתה רוצה להיות טהור-סבלנות לא הכל בא בהשג יד ויש לעבוד על זה-רק סבלנות ולא לתת לייאוש לשלוט עליך.
היצר הרע לא רוצה את החטאים שלך הוא רוצה את הייאוש שלך כי ע"י הייאוש הוא חס ושלום יוציא אותך מעבודת ה'.
ולעשות תשובה על חטא היא לא מסובכת.
לפני שהיית שומר תורה ומצוות עשית דברים לא טובים ועכשיו כדי להזדכך לוקח זמן-סבלנות אחי לכל מחלה לוקח זמן לעבור.
אם כל הדברים שאתה מזכיר -הכל אמת שבאמת יש חומרה שלחשוב מחשבות כאלו הם לא טובות אבל האם הקב"ה הביא לנו תורה רק לפחד מחומרת הדין ושלא יהיה בה רחמנות?
אם התורה מכניסה בי כל פעם פחד כמו שאתה מתאר אני לא מעוניין בתורה כזו-התורה והקב"ה בעלי רחמים אין סופיים -אין הכוונה שהקב"ה וותרן חס שולום אלא מוחל(יש הבדל גדול).
נסה להתמקד בטוב-מעט טוב מגרש את הרע.
נסה ללמוד פחות דבי תוכחה(אין שום בעיה בספרי האלו חס ושלום אין בהם שום פגם פשוט הבעיה היא באדם שבהתחלה הם מכניסים בו יראה והתעוררות לה' יתברך אבל לאחר שיש ירידה הוא נזכר בחומרת הדין ומתחיל להיכנס לפחדים ) ויותר דברים מעודדים-אני מאוד ממליץ לך לעיין בספריו של רבי נחמן ותלמדיו.
וללכת עם ציצית זה לא לקיים את כל המצוות?
להניח תפילין? לשמור שבת?
אין טעם לנסות יותר מדי להיות מושלם אלא אנחנו צריכים לשאוף לשלמות שלעולם לא נגיע אליה כי השלמות היא התכונה של הקב"ה והוא אין סוף.
נופלים וקמים...
האם הקב"ה סתם נקרא רחמן????
נכון שזה נורא לפגום בברית ואם פגמת זה אומר שצריך לעזוב את עבודת ה' ולהיכנס לייאוש אדרבה זה צריך לתת דירבון לעבוד את השם.
זה נראה כאילו לקיים מצוות זה דבר שמובן מאליו כיום-ממש לא ועוד בדור כזה ובמדינה ומשטר שיוצא נגד היהדות.
-
*עוד משהו קטן שקצת קשור לנושא.
יש הבדל בין התעוררות לעבודת ה' להתחזקות בעבודת ה'.
התעוררות-מתעוררים זמנית ואח"כ חוזרים לתרדמה שוב עד ההתעוררות הבאה-ואם יש בנו ייאוש התעוררות לא תהיה באופק.
התחזקות-צריך להכניס אותה לתוך ההתעוררות לא ליפול לתרדמה לכן צריך להיזהר כיש התעוררות לעבודת ה' כי כשמתעוררים ולא מחזקים את ההתעוררות הנפילה למטה היא בדיוק כמו העליה למעלה.
-
בס"ד
ברגע שאדם מוציא זרע-לבטלה הוא פגם בכל אבריו ובכל גידו והוא כל כולו פגום.
אדם שנגוע בברית ושטוף זימה כל הגוף שלו מועד לפורענות(מחלות,ייסורים) וגם זה מוביל לידי עניות.
והרמב"ם אומר שכל מי ששטוף בזימה ובעילה זקנה קופצת-עליו ושיער עינו וגבותיו נושרים,ריח רע נודף-מפיו,שיער בית-השחי ורגלו מתרבה,שיניו נושרות,וגופו כלה.
רשום שכל מי שנהנה מיופי של אשה כאילו בא-עליה.
-
בס"ד
ברגע שאדם מוציא זרע-לבטלה הוא פגם בכל אבריו ובכל גידו והוא כל כולו פגום.
אדם שנגוע בברית ושטוף זימה כל הגוף שלו מועד לפורענות(מחלות,ייסורים) וגם זה מוביל לידי עניות.
והרמב"ם אומר שכל מי ששטוף בזימה ובעילה זקנה קופצת-עליו ושיער עינו וגבותיו נושרים,ריח רע נודף-מפיו,שיער בית-השחי ורגלו מתרבה,שיניו נושרות,וגופו כלה.
רשום שכל מי שנהנה מיופי של אשה כאילו בא-עליה.
רן יש לך עליך ציצית? אם כן קיימת תרי"ג מצוות
אתה נמצא בארץ ישראל? תרי"ג מצוות
אתה מניח תפילין? תרי"ג מצוות
אתה שומר שבת? אין טעם אפילו לדבר על גדולתה של שמירת שבת
אתה אוכל אוכל כשר? מצווה בפני עצמה
אתה מתפלל?
אתה מברך על האוכל?
מה עם הדברים האלו חשבת עליהם ?
מה רע בזה?
בסדר אז אתה פוגם אבל מצד שני אתה עושה דברים טובים אם התורה אומרת שאין תשובה על חטא אני לא מעוניין בתורה כזו שרק מראה אכזריות.
אתה בייאוש והייאוש גורם לך לכל המחשבות הללו-תעשה צעד קטן להתעלם מהמחשבות ולחשוב על קדושה ולימוד תורה ותראה כמה טוב.
תבין רן שיש רצוי ויש מצוי.
אולי אני קצת "מגזים" אבל לומר כל יום ברוך שלא עשני גוי,לא מעודד אותך? :dance: :) O0
אתה קורא את ההודעות שרשמו לך?
-
בס"ד
שמעתי שאומרים שאדם שפוגם-בברית אז כל המצוות שלו הולכות לסטרא-אחרא,האם זה נכון?
איתן פשוט שמעתי מה הפגם הזה גורם וזה פגם קשה-ביותר(פגם כל התורה כולה). אז איך אפשר שלא להיות טרוד ודרוך מהיצר-הרע של העריות אחרי שרואים את חומרת הנזק הרוחני-והגשמי של זה הפגם?
-
בס"ד
שמעתי שאומרים שאדם שפוגם-בברית אז כל המצוות שלו הולכות לסטרא-אחרא,האם זה נכון?
איתן פשוט שמעתי מה הפגם הזה גורם וזה פגם קשה-ביותר(פגם כל התורה כולה). אז איך אפשר שלא להיות טרוד ודרוך מהיצר-הרע של העריות אחרי שרואים את חומרת הנזק הרוחני-והגשמי של זה הפגם?
רן אתה אומר אמת אבל מצד שני שאתה מקיים מצוות.כל הטוב חוזר מהסטרא-אחרא.
כשיש נפילה לאדם כשהוא קם מהנפילה-העליה הרבה יותר טובה כי הוא הגיע ממקום ממש ירוד.
כמו שאמרתי מקודם נסה להתמקד וללמוד דברים מעודדים כמו חסידות(אני ממליץ מאוד על כתביו של רבי נחמן ורבי נתן תלמידו) זה לא שספרי מוסר הם לא טובים חס ושלום פשוט בספרי מוסר יש התעוררות חזקה לעבודת ה' אבל כשיש פתאום נפילה אנחנו נזכרים מה היא חומרת הדין של אותו חטא שעשינו וכאן נכנס הייאוש,שוב הבעיה היא לא בספרי המוסר אלא בנו.
דוגמא טובה:העולם בצד אחד מואר מהשמש ובאיזור אחר יש חושך וכל הזמן זה משתנה-ככה גם אנחנו בני האדם יש לנו נפילות וירידות וזה טבעי ואין שום טעם להיכנס לפאניקה.
הקב"ה לפעמים בכוונה מביא לנו דברים "רעים" כדי שנעריך את הטוב ושהבחירה חופשית שלנו תהיה מאוזנת אחרת אם היה לנו רק טוב ולא "רע" הבחירה שלנו הייתה מתבטלת.
רק בזמן שאנחנו במצב של חושך לא לתת לייאוש להתשלט עלינו כי כשיש לנו ייאוש הימים המוארים לא נראה כי הייאוש חוסם גם את הטוב שאמור להגיע אלינו.
-
בס"ד
איתן אני הוצאתי זרע-לבטלה לצערי מגיל 14 עד גיל 20 יום יום רצוף :'( ובגלל זה יש לי הרהורי-כפירה רחמנא-ליצלן במציאותו של ה' ובילבולים חזקים באמונה ופחדים(רק שתבין איזה עבירה חמורה זאת).
אומרים שזאת עבירה שאין עליה מחילה,ורשום גם שזה עבירה שמטמאת יותר מכל העברות ואנשים לא מודעים לחומרתה.
ועדיין יש לי יצר-הרע חזק-ביותר להסתכל ביופי של נשים חחח :::D
-
ברור שאנשים לא יהיו מודעים לחומרתה, אחרי הכל איסור זה מוזכר בתורה רק בצורת רמז
וגם הרמז הזה בספק אם הוא מדבר על הוצאת זרע לבטלה או אי ציוט לדיברי ה'
-
בס"ד
איתן זאת עבירה שמרחיקה מה' ואומרים שמי שמוציא זרע לבטלע נקרא:שוחטי-הילדים" וכאילו הביא בניו לעבודה-זרה.
העיקר שאני שומר שנה-וחצי כבר אות ברית-קודש :dance: רק מפריע לי העניין של שמירת-העיינים והמחשבה(זה מתיש ומדכא).
-
בס"ד
איתן זאת עבירה שמרחיקה מה' ואומרים שמי שמוציא זרע לבטלע נקרא:שוחטי-הילדים" וכאילו הביא בניו לעבודה-זרה.
העיקר שאני שומר שנה-וחצי כבר אות ברית-קודש :dance: רק מפריע לי העניין של שמירת-העיינים והמחשבה(זה מתיש ומדכא).
יפה שהצלחת להפסיק זמן כל כך רב, ולא נפלת שוב!
התחבולה שלי בעניין שמירת המחשבה היא
לחשוב על כל הנשים כאילו (מה שבתכל'ס די נכון) הן אחיות שלי.
אחיות קדושות שיכולות להיות אמהות נהדרות לדור הבא
של האחים הקדושים והטהורים שלך, עם ישראל/בני ישראל.
תאר לך שהאישה עמה אתה תעמיד בית נאמן בקרוב בעז"ה
הולכת כרגע ברחוב, ומישהו מפנטז ומהרהר עליה...
איך תרגיש?
וככה אני כמעט ולא חושב על עצמי עם נשים שלא קדושות לי בלבד.
ובלי קשר תמונה חמודה... למביני האנגלית.
(http://cafe.themarker.com/nodes/t/490/889/file_0_original.jpg)
פירוש:
בתמונה הראשונה הוא מגדף ומחרף את ה'לא מאמין בבריאה' יש מאין.
בשנייה הוא מבקש לשמור על כבוד לדת... :laugh:
אשמח אם תשקיעו קצת יותר בפורום הנהדר והמרתק שלנו, ותוסיפו תמונות להודעות, כמו שאני עושה בתקופה האחרונה.
הרבה יותר מעניין לקרוא בתוספת של אלפי מילים [תמונה אחת שווה יותר מ...].
O0
-
תודה רבה, אם כבר מדברים על גמילות וכאלה, וציינת את הנושא של הזרע, אחרי תקופה מסויימת שאתה לא מוצאי זרע מה קורה?
ההודעה נכתבה כהמשך לנושא אחר: http://hayamin.org/forum/index.php/topic,16661.0.html (http://hayamin.org/forum/index.php/topic,16661.0.html)
יש עניינים רבים בהלכה לא לגעת באותו אבר, אפילו בשירותים ומקלחת, ממש בכלל לא.
כך שמעתי בשיחות של אחינו החרדים בירושלים.
אם אתה מתקשה לפלוט החוצה "קטנים" בשירותים, אז "יסייע בביצים מלמטה", כך נכתב בספרי ההלכה.
לי אישית די קשה לשמור על זה, ואני לא מקפיד בנושא.
אך ככל שאתה נוגע בו ורואה אותו אפילו, אתה יותר תחשוב על זה.
בשיעורי ביולוגיה למדנו על 'מחזור הזרע' שגם לגברים יש צורך לפלוט את הזרע לאחר מחזור כלשהוא,
כדברי הרמב"ם:
משנה תורה - ספר המדע - הלכות דעות - פרק ד - כח'
אמרו חכמי הרופאים, אחד מאלף מת בשאר חולאים;
והאלף, מרוב התשמיש. לפיכך צריך אדם להיזהר בדבר זה, אם רצה להיות בטובה.
ולא יבעול אלא כשימצא גופו בריא וחזק ביותר, והוא מתקשה הרבה שלא לדעתו,
ומסיח עצמו לדבר אחר, והקישוי כשהיה;
וימצא כובד ממותניו ולמטה וכאילו חוטי הביצים נמשכים, ובשרו חם.
זה צריך לבעול, ורפואה לו שיבעול.
מכאן שעל הגוף לפלוט מדי פעם את הזרע,
כחלק מהבריאה המופלאה של הגוף המדהים שקיבלנו במתנה בעל כורחינו!!
ולכן, יש קרי לילה, בעיקר בגלל הרהורים על נשים, ולדעתי זה שילוב של השניים
ההרהורים והמחזור.
ברוב הפעמים שראיתי קרי, בלילה נחלם חלום אירוטי מוזר.
לסיכום, תשובה קצרה לשאלתך הקצרה גם כן היא:
יוצא זרע בעל כורחינו, גם אינך רוצה בזאת, בשלב כלשהוא.
(http://mad.walla.co.il/archive/419210-5.jpg)
נ.ב.
מי שהצביע בסקר לתשובות 3,4,5, אנו כאן כדי לעזור!
-
ההודעה נכתבה כהמשך לנושא אחר: http://hayamin.org/forum/index.php/topic,16661.0.html (http://hayamin.org/forum/index.php/topic,16661.0.html)
יש עניינים רבים בהלכה לא לגעת באותו אבר, אפילו בשירותים ומקלחת, ממש בכלל לא.
כך שמעתי בשיחות של אחינו החרדים בירושלים.
אם אתה מתקשה לפלוט החוצה "קטנים" בשירותים, אז "יסייע בביצים מלמטה", כך נכתב בספרי ההלכה.
לי אישית די קשה לשמור על זה, ואני לא מקפיד בנושא.
אך ככל שאתה נוגע בו ורואה אותו אפילו, אתה יותר תחשוב על זה.
בשיעורי ביולוגיה למדנו על 'מחזור הזרע' שגם לגברים יש צורך לפלוט את הזרע לאחר מחזור כלשהוא,
כדברי הרמב"ם:
משנה תורה - ספר המדע - הלכות דעות - פרק ד - כח'
אמרו חכמי הרופאים, אחד מאלף מת בשאר חולאים;
והאלף, מרוב התשמיש. לפיכך צריך אדם להיזהר בדבר זה, אם רצה להיות בטובה.
ולא יבעול אלא כשימצא גופו בריא וחזק ביותר, והוא מתקשה הרבה שלא לדעתו,
ומסיח עצמו לדבר אחר, והקישוי כשהיה;
וימצא כובד ממותניו ולמטה וכאילו חוטי הביצים נמשכים, ובשרו חם.
זה צריך לבעול, ורפואה לו שיבעול.
מכאן שעל הגוף לפלוט מדי פעם את הזרע,
כחלק מהבריאה המופלאה של הגוף המדהים שקיבלנו במתנה בעל כורחינו!!
ולכן, יש קרי לילה, בעיקר בגלל הרהורים על נשים, ולדעתי זה שילוב של השניים
ההרהורים והמחזור.
ברוב הפעמים שראיתי קרי, בלילה נחלם חלום אירוטי מוזר.
לסיכום, תשובה קצרה לשאלתך הקצרה גם כן היא:
יוצא זרע בעל כורחינו, גם אינך רוצה בזאת, בשלב כלשהוא.
(http://mad.walla.co.il/archive/419210-5.jpg)
נ.ב.
מי שהצביע בסקר לתשובות 3,4,5, אנו כאן כדי לעזור!
על הגוף מדי פעם לפלוט את הזרע" רגע,אז מה בעצם הרמב"ם אומר פה שמותר להוציא זרע לבטלה???
וד"א לצערי אני ממש אבוד בנושא מאז שהתחלתי להוציא זרע לבטלה מכיתה ט' עד היום כמעט כבר 13 וחצי שנה,ואני אבוד בנושא ולא מצליח לצאת מזה לפני כמה שנים שהיתי בן 24 אפילו היתי ממש שוחט את עצמי ומוציא זרע 4 פעמים ביום!!! למזלי ברוך השם זה התמעט אבל עדיין אני לא מצליח להיגמל מזה לגמרי,בגלל גם שלצערי אני נוסע הרבה באוטובוסים ויש שם הרבה נשים וגם לצערי אני לומד עם נשים בכיתה
-
על הגוף מדי פעם לפלוט את הזרע" רגע,אז מה בעצם הרמב"ם אומר פה שמותר להוציא זרע לבטלה???
וד"א לצערי אני ממש אבוד בנושא מאז שהתחלתי להוציא זרע לבטלה מכיתה ט' עד היום כמעט כבר 13 וחצי שנה,ואני אבוד בנושא ולא מצליח לצאת מזה לפני כמה שנים שהיתי בן 24 אפילו היתי ממש שוחט את עצמי ומוציא זרע 4 פעמים ביום!!! למזלי ברוך השם זה התמעט אבל עדיין אני לא מצליח להיגמל מזה לגמרי,בגלל גם שלצערי אני נוסע הרבה באוטובוסים ויש שם הרבה נשים וגם לצערי אני לומד עם נשים בכיתה
חס וחלילה שהרמב"ם מתיר משהו כזה!!
אני התכוונתי להגיע לנקודה, אך לא הספקתי
ועכשיו הזכרת לי.
אז ככה, פעם היו מתחתנים בגיל צעיר וגם מוצאים פרנסה באותו זמן.
אנשים היו הרבה יותר משכילים ובגיל 15-16 כבר היו לך ילדים
כך שהיית משביע את יצרך, לא עם היד
אלא עם אשתך הקדושה!!
(http://blogs.israelblog.co.il/images/blogs_israelblog_co_il/yuval_12/234/r_pucca%20give%20Kiss.jpg)
זהו המצב התקין שכל כל חורה לי שהוא לא קיים היום!!
וחבל שכך, ולכן אנשים נופלים לחטאים גדולים כאלו!
וזהו לשון הרמב"ם, משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - כא:
כב [כג] ואסור למי שאינו נשוי לשלוח ידו במבושיו, שלא יבוא לידי הרהור; ואפילו מתחת טבורו--לא יכניס אדם ידו, שמא יבוא לידי הרהור. ואם השתין מים--לא יאחוז באמה, שלא יבוא לידי הרהור; ואם היה נשוי, מותר. ובין נשוי ובין שאינו נשוי--לא יושיט ידו לאמה כלל, אלא בשעה שהוא צריך לנקביו.
כג [כד] חסידים הראשונים וגדולי החכמים--התפאר אחד מהם שמעולם לא נסתכל במילה שלו, ומהן מי שהתפאר שלא התבונן מעולם בצורת אשתו: מפני שליבו פונה מדברי הבאי, לדברי האמת שהן אוחזות לבב הקדושים.
כד [כה] מצות חכמים להשיא אדם בניו ובנותיו, סמוך לפרקן--שאם יניחן, יבואו לידי זנות או הרהור; ועל זה נאמר "ופקדת נווך, ולא תחטא" (איוב ה,כד). ואסור להשיא אישה לקטן, שזה כמו זנות היא. [כו] ואין האיש רשאי לישב בלא אישה, ולא יישא עקרה וזקנה שאינה ראויה לוולד; ורשות לאישה שלא תינשא לעולם, או תינשא למי שאינו מוליד או לסריס. ולא יישא בחור זקנה, ולא יישא זקן ילדה--שדבר זה גורם לזנות.
-
בס"ד
שמעתי ולמדתי שפגם-הברית משחית את המידות לחלוטין(ואנו בעוונתינו לא מודעים לחומרת המעשה :'()וגורם לספקות-באמונה רחמנא-ליצלן ולשאר צרות ואסונות וייסורים.
אם כך למה הקב"ה נותן לנו חיים כאלה קשים של עמידה בנסיונות יום-יומיים של עריות-ניאוף? כי כל בן-אדם מועד לפורענות אם-כך לא?
אומרים שאם אדם שנה בחטא אז הוא נעשה לו כהיתר.
אולי צריך להתחתן?
-
בס"ד
תקראו ותתחזקו בשמירת-הברית..
http://rabenu.co.il/ordavid/qa/kdushat.shtml
-
בס"ד
תקראו ותתחזקו בשמירת-הברית..
http://rabenu.co.il/ordavid/qa/kdushat.shtml
קראתי אבל יש לי שאלה, אם העניין כל כך חמור למה הוא בקושי מוזכר בתורה?
פעם אחת וגם אז בצורה לא מובנת כל כך:
"וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע, והיה אם בא אל אשת אחיו ושיחת ארצה, לבלתי נתון זרע לאחיו. וירע בעיני ה' אשר עשה, וימת גם אותו" (בראשית לח, ט-י)
האם החטא היה סירובו של אונן ליבם את אשת אחיו או השחטת הזרע?
ויותר לא מוזכר העניין בתורה למרות שהיו המון הזדמנויות
למה לאחר שניתנה התורה לעם ישראל לא נאמר שום איסור בנושא?
אם העניין היה כל כך חמור שלפי הקטע הנ"ל הוא היחיד בתורה שאדם מת ישר במקום!
(אני ממש לא יודע מאיפה הוא למד את זה, מחבר הקטע, לא כתוב שאונן מת במקום...
אבל אני מכיר מקרה אחר של נדב ואביהוא שנכנסו שיכורים לבית המקדש וכו' גם הם מתו, לא?)
למה הוא לא מוזכר בתורה שוב כאיסור שעל כל עם ישראל להיזהר בו כי עונשו כרת,
שום דבר מה שכן בספר דברים מדברים על הוצאת זרע בצורה כללית ונאמר שם שהאדם שהוציא זרע
צריך לשטוף את בשרו במים והוא יהיה טמא עד הערב...
אני לא אומר שזה לא חטא חס וחלילה, אבל מי יודע, אולי זה פשוט עוד חטא כמו נשך למשל ואולי גם בכלל לא.
מחבר הקטע הנ"ל ניסה בעיקר להפחיד, ואנחנו רואים שהוא הצליח...
אשמח לקבל תשובה
דבר נוסף חקרתי קצת, ומה שמחבר הקטע כתב מלא בטעויות
הוא כתב שער ואונן באו ליבם את אשת אחיהם, זו טעות, ער מת כי הוא עשה את הרע בעיני ה'
ואונן התבקש ע"י יהודה לבוא ולייבם את האלמנה (תמר)
דבר נוסף שמחבר הקטע כתב (מה שהכי מעצבן אותי כרגיל, דיבור בשם ה' ועיווט דיברי התורה) אני מצטט:
" "וימת אותם שם" וימת אותו וימת גם אותו מיד במקום"
לא ארחיב כי אתם בטח מבינים את החומרה של לדבר בשם ה' ולהמציא ציטוטים שבכלל לא כתובים בתורה ולא נאמרו ע"י ה'
אז ברשותכם אומר שהוא לא יודע כל כך על מה הוא מדבר...
-
קראתי אבל יש לי שאלה, אם העניין כל כך חמור למה הוא בקושי מוזכר בתורה?
פעם אחת וגם אז בצורה לא מובנת כל כך:
"וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע, והיה אם בא אל אשת אחיו ושיחת ארצה, לבלתי נתון זרע לאחיו. וירע בעיני ה' אשר עשה, וימת גם אותו" (בראשית לח, ט-י)
האם החטא היה סירובו של אונן ליבם את אשת אחיו או השחטת הזרע?
ויותר לא מוזכר העניין בתורה למרות שהיו המון הזדמנויות
למה לאחר שניתנה התורה לעם ישראל לא נאמר שום איסור בנושא?
אם העניין היה כל כך חמור שלפי הקטע הנ"ל הוא היחיד בתורה שאדם מת ישר במקום!
(אני ממש לא יודע מאיפה הוא למד את זה, מחבר הקטע, לא כתוב שאונן מת במקום...
אבל אני מכיר מקרה אחר של נדב ואביהוא שנכנסו שיכורים לבית המקדש וכו' גם הם מתו, לא?)
למה הוא לא מוזכר בתורה שוב כאיסור שעל כל עם ישראל להיזהר בו כי עונשו כרת,
שום דבר מה שכן בספר דברים מדברים על הוצאת זרע בצורה כללית ונאמר שם שהאדם שהוציא זרע
צריך לשטוף את בשרו במים והוא יהיה טמא עד הערב...
אני לא אומר שזה לא חטא חס וחלילה, אבל מי יודע, אולי זה פשוט עוד חטא כמו נשך למשל ואולי גם בכלל לא.
מחבר הקטע הנ"ל ניסה בעיקר להפחיד, ואנחנו רואים שהוא הצליח...
אשמח לקבל תשובה
דבר נוסף חקרתי קצת, ומה שמחבר הקטע כתב מלא בטעויות
הוא כתב שער ואונן באו ליבם את אשת אחיהם, זו טעות, ער מת כי הוא עשה את הרע בעיני ה'
ואונן התבקש ע"י יהודה לבוא ולייבם את האלמנה (תמר)
דבר נוסף שמחבר הקטע כתב (מה שהכי מעצבן אותי כרגיל, דיבור בשם ה' ועיווט דיברי התורה) אני מצטט:
" "וימת אותם שם" וימת אותו וימת גם אותו מיד במקום"
לא ארחיב כי אתם בטח מבינים את החומרה של לדבר בשם ה' ולהמציא ציטוטים שבכלל לא כתובים בתורה ולא נאמרו ע"י ה'
אז ברשותכם אומר שהוא לא יודע כל כך על מה הוא מדבר...
את התשובה לשאלתך כתבתי בהודעתי האחרונה כאן לעיל:http://hayamin.org/forum/index.php/topic,16413.msg117888.html#msg117888 (http://hayamin.org/forum/index.php/topic,16413.msg117888.html#msg117888)
בעיקר מתחת לתמונה... O0
בס"ד
שמעתי ולמדתי שפגם-הברית משחית את המידות לחלוטין(ואנו בעוונתינו לא מודעים לחומרת המעשה :'()וגורם לספקות-באמונה רחמנא-ליצלן ולשאר צרות ואסונות וייסורים.
אם כך למה הקב"ה נותן לנו חיים כאלה קשים של עמידה בנסיונות יום-יומיים של עריות-ניאוף? כי כל בן-אדם מועד לפורענות אם-כך לא?
אומרים שאם אדם שנה בחטא אז הוא נעשה לו כהיתר.
אולי צריך להתחתן?
וזו גם תשובה לרן חברנו על האם יש צורך להתחתן,
כמובן שלא מראשי הריק כתבתי זאת, אלא ציטטות פשוטות של דברי הרמב"ם.
חס וחלילה שהרמב"ם מתיר משהו כזה!!
אני התכוונתי להגיע לנקודה, אך לא הספקתי
ועכשיו הזכרת לי.
אז ככה, פעם היו מתחתנים בגיל צעיר וגם מוצאים פרנסה באותו זמן.
אנשים היו הרבה יותר משכילים ובגיל 15-16 כבר היו לך ילדים
כך שהיית משביע את יצרך, לא עם היד
אלא עם אשתך הקדושה!!
(http://blogs.israelblog.co.il/images/blogs_israelblog_co_il/yuval_12/234/r_pucca%20give%20Kiss.jpg)
זהו המצב התקין שכל כל חורה לי שהוא לא קיים היום!!
וחבל שכך, ולכן אנשים נופלים לחטאים גדולים כאלו!
וזהו לשון הרמב"ם, משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - כא:
כב [כג] ואסור למי שאינו נשוי לשלוח ידו במבושיו, שלא יבוא לידי הרהור; ואפילו מתחת טבורו--לא יכניס אדם ידו, שמא יבוא לידי הרהור. ואם השתין מים--לא יאחוז באמה, שלא יבוא לידי הרהור; ואם היה נשוי, מותר. ובין נשוי ובין שאינו נשוי--לא יושיט ידו לאמה כלל, אלא בשעה שהוא צריך לנקביו.
כג [כד] חסידים הראשונים וגדולי החכמים--התפאר אחד מהם שמעולם לא נסתכל במילה שלו, ומהן מי שהתפאר שלא התבונן מעולם בצורת אשתו: מפני שליבו פונה מדברי הבאי, לדברי האמת שהן אוחזות לבב הקדושים.
כד [כה] מצות חכמים להשיא אדם בניו ובנותיו, סמוך לפרקן--שאם יניחן, יבואו לידי זנות או הרהור; ועל זה נאמר "ופקדת נווך, ולא תחטא" (איוב ה,כד). ואסור להשיא אישה לקטן, שזה כמו זנות היא. [כו] ואין האיש רשאי לישב בלא אישה, ולא יישא עקרה וזקנה שאינה ראויה לוולד; ורשות לאישה שלא תינשא לעולם, או תינשא למי שאינו מוליד או לסריס. ולא יישא בחור זקנה, ולא יישא זקן ילדה--שדבר זה גורם לזנות.
-
מצטער אבל את התשובה שלי לא קיבלתי
-
גם אני לא קיבלתי את התשובה לשאלה שלי
-
תלמוד בבלי נידה י"ג-א:
דא''ר יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר {בראשית לח-י} וירע בעיני ה' (את) אשר עשה וימת גם אותו רבי יצחק ורבי אמי אמרי כאילו שופך דמים שנאמר {ישעיה נז-ה} הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים אל תקרי שוחטי אלא סוחטי רב אסי אמר כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא תחת כל עץ רענן וכתיב התם {דברים יב-ב} על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן
קיצור שולחן ערוך של רבי שמעון גאנצפריד:
סימן קנא – איסור הוצאת זרע לבטלה ותיקונים למי שנכשל
סעיף א אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה. ואלו שמנאפים ביד ומוציאין זרע לבטלה, לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זאת הוא בנדוי, ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאלו הורג את הנפש. וראה מה שכתב רש''י בפרשת וישב בער ואונן שמתו בחטא זה. ולפעמים בעונש זה חס ושלום בנים מתים ...
-
בס"ד
למה היצר של העריות כל-כח חזק?
-
בס"ד
למה היצר של העריות כל-כח חזק?
למה השכר של מצוות תפילין כל כך חזק?
-
תלמוד בבלי נידה י"ג-א:
קיצור שולחן ערוך של רבי שמעון גאנצפריד:
שוב אני אבקשכם לחזור להודעה האחרונה שלי ולענות על שאלותי,כל מה שנכתב כאן לא עונה לי על השאלות הנ"ל, תודה.
ועוד שאלה שכבר שאלתי פעמיים, אבל לא נענתה, עריות זה לא רק בין קרובי משפחה?
-
עפ"י ספר התניא - ספר של בינוניים מאת 'בעל התניא':
אך החיות שבטיפות זרע שיצאו ממנו לבטלה, אף שירדה ונכללה בשלוש קליפות הטמאות, הרי זו עולה משם בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המטה, כנודע מהאר"י ז"ל ומרומז בגמרא, "כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות" כו' להרוג גופות החיצונים שנעשו לבוש לחיות שבטיפות, ועולה החיות מהם, כידוע ליודעי ח"ן. ולכן לא הוזכר עוון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות, אף שחמור מהן וגדול עוונו בבחינת הגדלות וריבוי הטומאה והקליפות, שמוליד ומרבה במאד מאד בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות, רק שבביאות אסורות מוסיף כוח וחיות בקליפה טמאה ביותר, עד שאינו יכול להעלות משם החיות בתשובה, [הגה"ה: מפני שנקלטה ביסוד דנוקבא דקליפה המקבלת וקולטת החיות מהקדושה. מה שאין כן בזרע לבטלה, שאין שם בחינת נוקבא דקליפה, רק שכוחותיה וחיילותיה מלבישים לחיות שבטיפות, כידוע ליודעי ח"ן], אלא אם כן יעשה תשובה מאהבה רבה כל כך עד שזדונות נעשו לו כזכויות.
זאת אומרת, הסיבה שהתורה שבכתב לא הזכירה שפיכת זרע לבטלה כעוון החמור מכל הביאות האסורות אף על פי ששפיכת זרע לבטלה אכן יותר חמורה מהן(גילויי עריות) היא בגלל שעל שפיכת זרע לבטלה הרבה יותר קל לעשות תשובה מאשר עשיית תשובה על ביאות אסורות שהיא דבר שמאד קשה.
אגב, אתה חייב את התורה שבכתב בשביל להאמין לחכמים שעוון זה חמור?לא מספיק לך מה שרשום בתלמוד או שמא אינך מאמין בתורה שבעל-פה ובדברי חכמים?
-
זאת אומרת, הסיבה שהתורה שבכתב לא הזכירה שפיכת זרע לבטלה כעוון החמור מכל הביאות האסורות אף על פי ששפיכת זרע לבטלה אכן יותר חמורה מהן(גילויי עריות) היא בגלל שעל שפיכת זרע לבטלה הרבה יותר קל לעשות תשובה מאשר עשיית תשובה על ביאות אסורות שהיא דבר שמאד קשה.
אגב, אתה חייב את התורה שבכתב בשביל להאמין לחכמים שעוון זה חמור? לא מספיק לך מה שרשום בתלמוד או שמא אינך מאמין בתורה שבעל-פה ובדברי חכמים?
בשפיכת זרע יותר קל לעשות תשובה? זה ממש לא מה שעד עכשיו ראיתי פה...
ומדבריך ניתן להבין שמחטא של שפיכת זרע כל כך קל לעשות תשובה שהיא אפילו לא מוזכר בתורה כחטא
ועברות אחרות שמוזכרות בתורה שאפילו אין עליהם עונשים (לפחות לא חמורים) קשה יותר לעשות תשובה?
אז אם הייתי חי בתקופת דור המדבר ולא לבשתי יום אחד ציצית יהיה לי קשה יותר לעשות תשובה מאשר מצב שביצעתי שפיכת זרע...?
(אולי אתה צודק כי לפי מה שאתה מאמין הייתי מת לפני שהייתי בכלל חושב על לעשות תשובה)
אין איסור בתורה על שפיכת זרע לבטלה, כלום! וגם המקרה של אונן לא נחשב...
ובקשר לתורה שבעל פה אני אומר את זה שוב היום אי אפשר לדעת שכל מה שכתוב במשנה ובמיוחד בגמרא הוא נכון,
החליטו לכתוב את התורה שבעל-פה כי היא התחילה להישכח ודעות מנוגדות החלו לעלות...
ועד שיבוא המשיח לא נדע את נכונות ההלכות בוודאות אנחנו נוכל ללכת לפיהן אך לא לדעת ב100% שאנחנו עושים את הדבר הנכון.
אתה באמת חושב שהקב"ה אמר למשה כשהוא העביר לו את התורה שבעל-פה שצריך להיזהר עם העברה הזאת
כי מי שיחטא בה יבואו עליו אסונות והוא ימות במלחמה והוא בורא מליוני משחיטים נגד עם ישראל ונולדים לו ילדים רוחניים
שייסרו אותו בגלל שהוא לא הביא להם ירושה ומליוני מלאכי חבלה יקיפו אותך ו...
(זה נשמע לי יותר כמו הרב עובדייה יוסף)
ואם הקב"ה כן אמר את כל זה, אני בטוח שהוא ידע שיום יבוא ואנשים יהיו חלוקים בדעותיהם על העניין
אז למה זה לא נכתב בתורה שבכתב? הוא עד כדי כך רוצה שניכשל בחטא הזה שהוא נמנע מלהזכיר אותו בכתב???
-
לפי התורה מותר להסתכל על אשה אין שום פסול בלהסתכל לאנשים בעיניים או עליהם.
כל מי שהוא יודע על עצמו שזה לא יגרום לו לנאוף או להגיע ל"משכב" בלי להתחתן עם אותה אשה בדין מהר ימהרנה
ואם מדובר באשה שהיא מהמשפחה למשל אמא אבא אשה של דוד אחות וכאלה אסור לראות אותה ערומה וצריך להמנע מזה.
בכל מקרה שזה לא יבוא בצורה יזומה מהצד של מי שרוצה לשמור ברית.
אצל החרדים הוסיפו עוד כל מיני חוקים של לא להסתכל על אשה וזה מקבל פרשנויות מקובעות כאילו כל בני האדם זה אותו דבר.
יש אנשים שדוקא עודף הדרישות האלה גורם להם לעשות ההפך וגורם אצלהם לעודף יצר...
ההלכה לדעתי לא נתנה את הדעת שלא כל האנשים אותו דבר ולא כל דרך מתאימה לכולם בשמירה של חוקי המורשת.
מי שמכיר את עצמו כמתקשה אז נכון שישתמש בכלים האלה של החרדים כדי להמנע מחטא אם באמת הוא רוצה להיות שומר ברית...
-
ובקשר לתורה שבעל פה אני אומר את זה שוב היום אי אפשר לדעת שכל מה שכתוב במשנה ובמיוחד בגמרא הוא נכון,
החליטו לכתוב את התורה שבעל-פה כי היא התחילה להישכח ודעות מנוגדות החלו לעלות...
ועד שיבוא המשיח לא נדע את נכונות ההלכות בוודאות אנחנו נוכל ללכת לפיהן אך לא לדעת ב100% שאנחנו עושים את הדבר הנכון.
את המשנה והתלמוד כל ישראל קיבלו עליהם ואתה לא יכול להיות יוצא דופן, אכן היו דברים שהיו מחלוקות לגבי המשמעות וההלכות אבל בסופו של דבר ברוב המקרים הגיעו לכלל הכרעה בנושא והלכה נפסקה ועל פיה אתה חייב ללכת כי הקב"ה נתן לחכמי ישראל את הכוח לתקן תקנות.
מלבד זאת בנושא זרע לבטלה אין על זה שום מחלוקת במשנה או בגמרא, זה עוון חמור.
-
אין לי בעיה עם זה
אני לא יודעת את הגמרא או התלמוד
אני יודעת רק תורה
אם המתקני תקנות באמת חכמים כמו שאתה אומר לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהכתובים או מטענות שמועלות כאן
ואפילו ידאגו לתקן תקנות באם יראו שזה אמת.
-
יראו שמה אמת? אני לא הבנתי את תוכן ההודעה שלך.
-
את המשנה והתלמוד כל ישראל קיבלו עליהם ואתה לא יכול להיות יוצא דופן, אכן היו דברים שהיו מחלוקות לגבי המשמעות וההלכות אבל בסופו של דבר ברוב המקרים הגיעו לכלל הכרעה בנושא והלכה נפסקה ועל פיה אתה חייב ללכת כי הקב"ה נתן לחכמי ישראל את הכוח לתקן תקנות.
מלבד זאת בנושא זרע לבטלה אין על זה שום מחלוקת במשנה או בגמרא, זה עוון חמור.
אתה לא תגיד לי מה אני יכול להיות... (חחח, משפט חרוש)
אני לא הייתי שם ועם ישראל בתקופה זו היה כל כך שבור הם היו בוחרים כל דבר שאולי ישפר את המצב
מה שבאמת עבד באותה תקופה, וכמובן למי מתאים יותר מהעם שלנו לומר "נעשה ונשמע"
הקב"ה אכן נתן לחכמי ישראל את הכח, אך לדעתי מחורבן המקדש כח זה נשלל מהם.
נכון ייתכן שהם ידעו (התנאים) טוב מאוד את התורה שבעל-פה,
אבל שוב היו מחלוקות ובלי השגחה עליונה אין להם את הכח לתקן תקנות!
ומה אתה חושב שתהיה מחלוקת על העניין הזה?
חחח, תאר לעצמך תנא נכנס ואומר או אפילו רומז שמותר להוציא זרע לבטלה
היו אוכלים אותו חי... זאת הייתה תקופה שקצת היה קשה לומר את מה שאתה חושב באמת...
-
אתה לא תגיד לי מה אני יכול להיות... (חחח, משפט חרוש)
אני לא הייתי שם ועם ישראל בתקופה זו היה כל כך שבור הם היו בוחרים כל דבר שאולי ישפר את המצב
מה שבאמת עבד באותה תקופה, וכמובן למי מתאים יותר מהעם שלנו לומר "נעשה ונשמע"
הקב"ה אכן נתן לחכמי ישראל את הכח, אך לדעתי מחורבן המקדש כח זה נשלל מהם.
נכון ייתכן שהם ידעו (התנאים) טוב מאוד את התורה שבעל-פה,
אבל שוב היו מחלוקות ובלי השגחה עליונה אין להם את הכח לתקן תקנות!
ומה אתה חושב שתהיה מחלוקת על העניין הזה?
חחח, תאר לעצמך תנא נכנס ואומר או אפילו רומז שמותר להוציא זרע לבטלה
היו אוכלים אותו חי... זאת הייתה תקופה שקצת היה קשה לומר את מה שאתה חושב באמת...
זה לא משנה אם היית שם או לא. גם במעמד הר סיני לא היית ובכל זאת אתה מחוייב לתורה ואיתך כרותה הברית.
אין לך סמכות לחלוק על תנאים/אמוראים או כל החכמים שקדמו לך, מה שאבותיך התחייבו כלפיו חל גם עליך.
גם אני חשבתי כמוך שמה שאכפת לי שאבותי התחייבו כלפי זה, שזה לא מחייב אותי אך האמת היא שזה כן מחייב את כולנו.
אם יש לך דעה משלך שהמצאת מאיפשהו, בלי שום מקור אז אתה יכול פשוט להיות קראי.
חכמי ישראל לא זקוקים להשגחה עליונה כדי לתקן תקנות וזה מודגם בסיפור תנורו של עכנאי, כדאי שתקרא את הסיפור הזה.
ובנוגע לעניין האחרון אם תנא היה אומר שמותר להוציא, זה רק אומר שאסור להוציא באופן חמור, וגם אם תטען שזה לא מהתורה ותאמר שזה מנהג ומסורת של עם ישראל, אז אסור לך לבטל ממסורת/מנהג זה.
-
טוב זה נראה כמו עוד מחלוקת שלא תיגמר
את שלי אמרתי בנושא...
ואת התשובה האמיתית נדע רק בבוא המשיח...
(אותי זה לא משכנע)
-
שמחתי מאוד שרן פתח את האשכול הזה :),
שהוא חובה הזה לכל יהודי, וגם לנשים שישמעו ויבינו על הצד השני :P!
(כן יצאתי היום לבית מוקדם מהבסיס, אז שלום לכולכם ובלה בלה בלה...)
אז ככה, בעקבות כל השתרשרות האשכול
חיפשתי קצת יותר בחכמה ומצאתי מאמר נאה,
דווקא של 'חילונים' (ישראל מלאים מצוות כרימון O0)
מסקנות פרק ב':
בפרק זה בדקנו את יחס המקורות להשחתת זרע.
מתוך בראשית פרק לח הבנו כי א-לוהים אוסר על שפיכת זרע לשווא –
כלומר אוסר על השחתת זרע ולפי המקרא הדין הוא מוות.
בטקסט מתוך התלמוד הבבלי מסכת יבמות מצאנו
כי ישנו מקרה בו קיום יחסי מין שלא לצורך פריה ורבייה נחשב לגיטימי.
התוספות לעומת זאת דבקו בחוקי התורה ואסרו השחתת זרע.
כמוהם גם הרמב"ם שמתייחס לשכבת הזרע כחלק מאנרגיית הגוף
ובשל כך אינו מתיר תשמיש רב ושפיכת זרע לשווא.
ראשי פרקים:
1. מבוא.
2. פרו ורבו.
3. איסור השחתת זרע.
4. שימוש באמצעי מניעה בתקופת חז"ל - שלש משמשות במוך.
5. ספרות שאלות ותשובות ויחסה לשימוש באמצעי מניעה.
6. סיכום.
ולהלן הקישור:http://www.snunit.k12.il/talmud/upload/.tashsab/haplot.doc (http://www.snunit.k12.il/talmud/upload/.tashsab/haplot.doc)
פרק ב' הכי קולע לנו, שווה לראות.
יש עוד מקורות מהתורה עצמה, פשוט זה מה שעלה לי בחיפוש,
אעדכן אתכם בהמשך! ;D
-
שמחתי מאוד שרן פתח את האשכול הזה :),
שהוא חובה הזה לכל יהודי, וגם לנשים שישמעו ויבינו על הצד השני :P!
(כן יצאתי היום לבית מוקדם מהבסיס, אז שלום לכולכם ובלה בלה בלה...)
אז ככה, בעקבות כל השתרשרות האשכול
חיפשתי קצת יותר בחכמה ומצאתי מאמר נאה,
דווקא של 'חילונים' (ישראל מלאים מצוות כרימון O0)
מסקנות פרק ב':
בפרק זה בדקנו את יחס המקורות להשחתת זרע.
מתוך בראשית פרק לח הבנו כי א-לוהים אוסר על שפיכת זרע לשווא –
כלומר אוסר על השחתת זרע ולפי המקרא הדין הוא מוות.
בטקסט מתוך התלמוד הבבלי מסכת יבמות מצאנו
כי ישנו מקרה בו קיום יחסי מין שלא לצורך פריה ורבייה נחשב לגיטימי.
התוספות לעומת זאת דבקו בחוקי התורה ואסרו השחתת זרע.
כמוהם גם הרמב"ם שמתייחס לשכבת הזרע כחלק מאנרגיית הגוף
ובשל כך אינו מתיר תשמיש רב ושפיכת זרע לשווא.
ראשי פרקים:
1. מבוא.
2. פרו ורבו.
3. איסור השחתת זרע.
4. שימוש באמצעי מניעה בתקופת חז"ל - שלש משמשות במוך.
5. ספרות שאלות ותשובות ויחסה לשימוש באמצעי מניעה.
6. סיכום.
ולהלן הקישור:http://www.snunit.k12.il/talmud/upload/.tashsab/haplot.doc (http://www.snunit.k12.il/talmud/upload/.tashsab/haplot.doc)
פרק ב' הכי קולע לנו, שווה לראות.
יש עוד מקורות מהתורה עצמה, פשוט זה מה שעלה לי בחיפוש,
אעדכן אתכם בהמשך! ;D
אני חייבת לציין פה משהו מאוד מאוד חשוב כדי שאנשים שאין להם שליטה על זה באמת לא יחשבו שצריכים להרוג אותם בסקילה.
לפי התורה בכתב קודם כל שפיכת זרע לשוא זה אסור.
לפי התורה מכירים בזה שישפך זרע לשוא אבל זה יכול להיות במצבים שהם לא באים מזדון או משהו
כאילו מצבים שהשופך זרע לשוא לא עשה בזדון
כמו קרי לילה
כמו שהוא נמצא עם אשה שזה לא הוא עשה את זה לעצמו
כמו שזה יוצא לו בלי סיבה אפילו מסיבות פסיכולוגיות משהו...
אם זה משהו בשליטתו אז שימנע מזה
אם זה משהו שלא בשליטתו ועדיין הוא מאוהבי ה' ומשומרי מצוותיו
אז יש לו חסד
החסד הוא שאם זה כבר קרה לו הוא צריך לשמור את חוקי טהרה
הוא נחשב טמא עד שקיעת החמה בכל אותו יום שזה קרה לו
והוא צריך לרחוץ את בשרו במים ולשבת עד הערב שיטוהר.
כמו שאשה צריכה לטבול אחרי נידה?
אז זה נחשב לגבר לטומאה שלו. כמו שלאשה הנידה נחשבת לטומאה שלה.
אם זה קורה לחייל כשהוא במחנה (צה"ל היום הוא לא דוגמא בכלל לצבא שמודע לחוקי הברית כמו שצריך)
למשל באוהל מחנה לחימה יצא קרי לילה יש על זה פרשיה שאני מאמינה שיש כאן אנשים שמכירים אותה...
טוב אבל זה לפי הכתובים... אני לא עדה למקרים שקרו כאלה בצבא ושבאמת היו כאלה שאכפת להם מטהרת המחנה...
-
לפי התורה בכתב קודם כל שפיכת זרע לשוא זה אסור.
ואיך את לומדת זאת מהכתוב?
(מצטער על היותי תוכי)
אבל חוץ מהרמז שמובא בבראשית לא מוזכר עוד שום מצוות לא תעשה או מקרה אחר שמדבר על העניין
מה שכן שוב במספר מקומות מדברים על מצוות ייבום
המוזכרת בפסוק לפני...
-
ואיך את לומדת זאת מהכתוב?
(מצטער על היותי תוכי)
אבל חוץ מהרמז שמובא בבראשית לא מוזכר עוד שום מצוות לא תעשה או מקרה אחר שמדבר על העניין
מה שכן שוב במספר מקומות מדברים על מצוות ייבום
המוזכרת בפסוק לפני...
לומדים את זה מהכתוב משום שגם בצורת עשיית הדין
עונש מוות בסקילה לא יכול להנתן ללא עדים.
גם אם אדם עד על עצמו ואומר שהוא עשה מעשה נבלה זה לא נחשב לו לעדות אלה למצב שעדים לזה שהוא או
אומר את האמת על מעשה רע שעשה או משקר שגם זה חטא וגם אולי בשוגג.
גם אין מוות בסקילה על מעשה רע חטא שנעשה בשוגג ולא בכוונה.
אדם שהוא מאוהבי ה' ושומר מצוותיו יש לו חסד
ולכן ניתנו גם מצוות שצריך לשמור במקרה שאדם חוטא בסוג מסויים של חטאים.
למשל רוצח שרצח בשוגג יש לו עיר מקלט
אדם ששפך בשוגג יש לו אפשרות להטהר אחרי יממה רק שירצח בשרו במים
אדם שנגע במת לא יכול לטהר את עצמו וצריך שמישהו מבחוץ יטהר אותו במשך שבוע
אדם שנפצע וטמא מהדם שלו הוא לא נטמא בכוונה ירחץ בשרו במים ויטמא עד הערב
בדרך כלל.
לוקח זמן לכפר על דברים מסויימים
הכי הרבה זמן זה על רצח שוגג.
גם שפיכת זרע לבטלה יכולה להעשות בשוגג או ללא שליטה וגם עליה יש צורה שאפשר לכפר
בקשר לאונן
בראשית פרק לח פסוק ח: וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיךָ.
יש כאן כמה מצוות לפי חוקי הברית שאונן היה אמור לעשות בהיענות שלו לבקשת אביו
א. כיבוד הורים
ב. יבום והקמת זרע לאחיו שמת
ויקרא פרק טו
* פסוק טז: וְאִישׁ, כִּי-תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זָרַע--וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.
* פסוק יז: וְכָל-בֶּגֶד וְכָל-עוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת-זָרַע--וְכֻבַּס בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.
* פסוק יח: וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת-זָרַע--וְרָחֲצוּ בַמַּיִם, וְטָמְאוּ עַד-הָעָרֶב.
בכלל כדאי לקרוא את כל הפרק
-
את קראת או הבנת בכלל את מה ששאלתי?
את אומרת ש:
"לפי התורה בכתב קודם כל שפיכת זרע לשוא זה אסור."
אני שאלתי:
איך את לומדת זאת מהכתוב?
והוספתי:
חוץ מהרמז שמובא בבראשית לא מוזכר עוד שום מצוות לא תעשה או מקרה אחר שמדבר על העניין (הוצאת זרע לשוא)
מה שכן שוב במספר מקומות מדברים על מצוות ייבום
המוזכרת בפסוק לפני...
תעני בבקשה על מה ששאלתי ותחסכי לעצמך את כל הכתיבה והבאת הציטוטים הלא קשורים האלה
ודבר נוסף, באיזה סקילה מדובר? מתי נאמר שאת מי שמוציא זרע לשוא צריך לסקול?
נראה לי שאת קוראת תורה אחרת
-
דרך אגב מישהו יודע איזה מאכלים גורמים להגברת הזרע? שמעתי שבצל ומוצרי חלב גורמים לזה,האם זה נכון? ואם כן,מה אפשר לעשות נגד זה? האם לא לאכול חלבי כל הזמן,אז מה כן,להיות בשרי כל הזמן?
-
בס"ד
הייתי במיטה ופתאום השתלטו עלי מחשבות חזקות של עריות ניסיתי להילחם בהם אבל ללא-הצלחה :'( לא אוננתי הזרע פשוט יצא לי לבד בגלל המחשבות.
טבלתי במקווה רק ביום-ראשון בבוקר,האם זה בסדר? מה אמורים לעשות במצב כזה שקופצות עליי מחשבות חזקות של עריות? אומרים שללמוד תורה אבל זה קרה מאוחר בלילה והייתי עייף אז מה אפשר לעשות עוד חוץ מללמוד תורה?
יש לי יצר חזק להסתכל על יופי של נשים מה עושים?
-
דרך אגב מישהו יודע איזה מאכלים גורמים להגברת הזרע? שמעתי שבצל ומוצרי חלב גורמים לזה,האם זה נכון? ואם כן,מה אפשר לעשות נגד זה? האם לא לאכול חלבי כל הזמן,אז מה כן,להיות בשרי כל הזמן?
תשתה הרבה תרכיזים של מיץ וגם סודה לשתייה (ככה עושים בצבא)
ותלבש תחתונים צמודים, זה גם יעזור...
-
בס"ד
הייתי במיטה ופתאום השתלטו עלי מחשבות חזקות של עריות ניסיתי להילחם בהם אבל ללא-הצלחה :'( לא אוננתי הזרע פשוט יצא לי לבד בגלל המחשבות.
טבלתי במקווה רק ביום-ראשון בבוקר,האם זה בסדר? מה אמורים לעשות במצב כזה שקופצות עליי מחשבות חזקות של עריות? אומרים שללמוד תורה אבל זה קרה מאוחר בלילה והייתי עייף אז מה אפשר לעשות עוד חוץ מללמוד תורה?
יש לי יצר חזק להסתכל על יופי של נשים מה עושים?
ואאאאוו אחי יש לך באמת יצר חזק
-
את קראת או הבנת בכלל את מה ששאלתי?
את אומרת ש:
"לפי התורה בכתב קודם כל שפיכת זרע לשוא זה אסור."
אני שאלתי:
איך את לומדת זאת מהכתוב?
והוספתי:
חוץ מהרמז שמובא בבראשית לא מוזכר עוד שום מצוות לא תעשה או מקרה אחר שמדבר על העניין (הוצאת זרע לשוא)
מה שכן שוב במספר מקומות מדברים על מצוות ייבום
המוזכרת בפסוק לפני...
תעני בבקשה על מה ששאלתי ותחסכי לעצמך את כל הכתיבה והבאת הציטוטים הלא קשורים האלה
ודבר נוסף, באיזה סקילה מדובר? מתי נאמר שאת מי שמוציא זרע לשוא צריך לסקול?
נראה לי שאת קוראת תורה אחרת
יכול להיות שהתבלבלתי לפי התורה שבעל פה זה אסור. לפי התורה שבכתב אמרתי שיש כפרה לזה וזה לא משהו שמחייב סקילה
יעני זה לא משהו שאמור להיות עד כדי כך חמור.
לפי מה שאני מכירה את ההלכה זה כנראה מכוונות טובות כדי שאנשים לא יגיעו למצבים של ניאוף
כאילו לעצור את זה בעודו בעיבו... משהו כזה ברעיון...
הדברים האחרים שבאים בהקשר של זה (ניאוף, שפיכת זרע והעברתו למולך, טומאת אשה שלא שלך)...
מה שכן זה שיש מוות בסקילה אם אתה לוקח את הזרע שלך ונותן אותו למולך ("אל פריון כנעני")...
עוד אפשרות ללמה זה אסור זה עניין הטומאה והרעיון של הימנעות והישתדלות עד כמה שאפשר להמנע מטומאות למיניהן
כדי לשמור על חוקי טהרה
זו גם הסיבה שיש עוד חוקים כמו לא להתקרב לאשה בנידה ולכבס ולנקות ולרחוץ...
אגב בקשר לטומאה של אשה שלא שלך זה גם מעשה אסור מכיוון שזה מביא את עניין הקנאות.
אפילו נניח שלא שכבת עם אשה
ובאותו יום שפכת זרע ועוד לא שקעה השמש ואתה טמא בטומאתך שלך
ונגעת במישהו בטעות לחצת לה יד וכל זה
אז היא נטמאת בטומאת הזרע שלך
ואם יש לה בעל הוא עלול לקנא לה בלי לדעת למה והיא אפילו לא אשמה בכלום.
-
בס"ד
הייתי במיטה ופתאום השתלטו עלי מחשבות חזקות של עריות ניסיתי להילחם בהם אבל ללא-הצלחה :'( לא אוננתי הזרע פשוט יצא לי לבד בגלל המחשבות.
טבלתי במקווה רק ביום-ראשון בבוקר,האם זה בסדר? מה אמורים לעשות במצב כזה שקופצות עליי מחשבות חזקות של עריות? אומרים שללמוד תורה אבל זה קרה מאוחר בלילה והייתי עייף אז מה אפשר לעשות עוד חוץ מללמוד תורה?
יש לי יצר חזק להסתכל על יופי של נשים מה עושים?
במקרה כזה צריך לעשות ביד!
-
במקרה כזה צריך לעשות ביד!
מאיזה מקור אתה לוקח את זה זה על פי ההלכה?דרך אגב מישהו יודע איזה מאכלים גורמים להגברת הזרע? שמעתי שבצל ומוצרי חלב גורמים לזה,האם זה נכון? ואם כן,מה אפשר לעשות נגד זה? האם לא לאכול חלבי כל הזמן,אז מה כן,להיות בשרי כל הזמן?
אחי אתה צריך לדעתי לאכול מה שבריא זה דבר אחד והגברת הזרע זה דבר שני אתה צריך להתגבר על תאוותיך בכוחות עצמיך ולא על ידי כך שתענה את עצמך(ושמרתם לנפשותיכם)
בהצלחה אחי!
-
תשתה הרבה תרכיזים של מיץ וגם סודה לשתייה (ככה עושים בצבא)
ותלבש תחתונים צמודים, זה גם יעזור...
האבקת סודה לשתיה לא עוזרת,ניסיתי אותה כמה פעמים זה בולשיט
-
האבקת סודה לשתיה לא עוזרת,ניסיתי אותה כמה פעמים זה בולשיט
אז הנה עוד רעיון, תעשה כושר, אבל יותר בסגנון אירובי, אופניים או ריצה (מהירה יחסית)
אפשר ורצוי גם כמובן לשלב כושר לא אירובי, ככה הדם זורם לרגליים ולשאר הגוף (וגם הסכת דעת)
-
לי לפני יומיים בלילה היה קרי לילה אני זוכר גם השעה שהתעוררתי הסתכלתי בשעון והשעה היתה עשרה לשנים בלילה ומאז לא טבלתי עדין במקוה,
ד"א זה נורמלי עדין שבגיל 28 יש לי קרי לילה?
-
בס"ד
כנראה יצא לך קרי בגלל שלא שמרת על-העיינים נכון? אתה צריך להשתדל לשמור על העיינים.
-
האשכול נסגר.
אני מבין את הכאב שלכם וכלנו עוברים את מה שאתם עוברים אבל אין טעם לפרסם מה שעובר עליכם בראש ובלילות יש רבנים בשביל זה שיכולים לעזור והרבה ספרים וכמובן שלימוד תורה מדכא את היצר הרע--היצר הרע בשורשו הוא טוב רק צריך לברר אותו ע"י לימוד תורה.
לרשום מה עובר על בן אדם בראש(במיוחד מחשבות לא טהורות) יכולות להזיק לקוראים ולסובבים אתכם גם אם זו אמת.
-
תמיד יכול להיות קרי לילה, כי לכל גבר יש מחזור זרע
אלא אם כן הוא ממש חזק
כמו יעקב אבינו ע"ה שמטיפתו הראשונה הגיע ראובן.
אל תאשימו אחד את השני במה שאינכם יודעים (עבירות כלשהן).
ההדרכה כאן חשובה, אך היישום שלכם וההתמודדות חשובה יותר.
-
אני ממליץ לשמור על קשר אחד עם השני ולהתחזק יחדיו
בנושא שכאן
בהודעות האישיות, שהן דבר מעולה בפורום שלנו!
אתם מוזמנים לפנות אליי דרך:
ICQ - 389039950 - לא הכי זמין בעולם
הפורום - אחים באמת
You-Tube - nov424