יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
צירופי אותיות
eran:
--- ציטוט של: mr.z על ינואר 03, 2007, 15:24:02 ---רש"י מביא על דבריו משלים וכו' אבל הוא מעולם לא טען שאפשר למצוא עם זה את העתיד והוא כמובן לא פסק הלכה לפי זה. ועיין בפירוש קהתי הראשון על המילים פרפראות לחכמה.
ורק לידעתכם בכל ספר גדול אפשר למצוא גימטריות ועוד מהדברים האלה (אם אני לא טועה בספר מלחמה ושלום או ספר אחר יש תאריך הולדת ופטירה של 20 רבנים) מה עוד שישנם גם צירופים בנביאים וכתובים שנכתבו בידי אדם.
ובקשר למשנה (אבות, פרק ג' משנה י"ח)
כך כותב קהתי
תקופות-חשבון ארבע תקופות השנה, היינו חכמת התכונה (אסטרונומיה).
וגמטריאות-חכמת החשבונות והנדסה.
פרפראות לחכמה- כמו הפרפראות שבאות לפני הסעודה כדי לגרות את התיאבון, או לאחריה - לקינוח סעודה, ואינן עיקר הסעודה, כך החכמות הללו אינן עיקר החכמה אלא טפלות לה, ומסייעות הן אמנת להבנת חכמת התורה. - לפי "המאירי": "נתכוון רבי אלעזר להדריך את האדם בלימודו... ורמז לו בקצרה, שאין ראוי לו להיכנס בחכמות הטבעיות והאלהיות עד שימלא כרסו בשר ויין, רוצה לומר: חכמת התורה והתלמוד (תורה שבכתב ובעל פה). והוא תפס "קינין ופתחי נידה" שהם בסדרים האחרונים: קינין - בסוף סדר קדשים, ונדה - בסוף ספר טהרות, לומר: שראוי לו שילמד תחילה כל התלמוד מתחילה ועד הסוף... ואחר שישלים עצמו בחכמת התלמוד, יתחיל בחכמת אחרות. והמבוא לחכמות האחרות הן החוכמות הלימודיות: חכמת התכונה והמספר והתשבורת והשיעור, ומהן יבוא לחכמות הטבעיות והאלהיות, כמו שנודע למבינים.
מה עוד שגם לנוצרים ישנם דילוגים וא"כ אילו דילוגים נכונים ואילו הם שקר?
--- סוף ציטוט ---
אני הייתי מציא לך לחזור על כללי הפסיקה של מרן החיד"א: רש"י הוא מפרש ולא פוסק. עיין בספר במדבר פרק יב' פס' א': "ותדבר מרים ואהרון במשה, על-אודות האישה הכושית אשר לקח: כי-אישה כושית, לקח". רש"י מפרש על המקום את פשט המילה כושית: "בגימטריה יפת מראה". וכן הגימטריה מצויה הרבה בדברי רבותינו.
בישיבות רציניות אין מביאים ראיה מהקהתי! תשמע פירוש קצת יותר רציני:
תקופות וגימטריאיות פרפראות לחכמה - פירש רבינו עובדיה היינו חשבון האותיות. וכתב הרב תוס' יו"ט, כגון שאמר יעקב לבניו "רדו" , ורמז לרד"ו שנים שעמדו ישראל במצרים (גילה להם את העתיד בגימטריה). וכן "בזאת" יבוא אהרון אל הקודש, גימטריה ת"י רמז לבית המקדש הראשון שיעמוד ת"י שנים - שוב רמז לעתיד בגימטריה. ועיין בדעת זקנים מבעלי התוספות (סוף פרשת ויחי) "פקוד" יפקוד אלוקים אתכם, כמניין "פקוד" דהיינו ק"ץ שנים, יחסרו מהגזרה של ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, וישארו רד"ו - שוב ע"י גימטריה גילו את העתיד. ועיין רש"י (במנחות מג' עמ' ב') שכתב, רמז למה שאמרו בגמרא שם ששקולה מצוות ציצית כנגד כל המצוות כולן. כי ציצית בגימטריה ת"ר, ושמונה חוטים שבציצית וחמישה קשרים בסך הכל עולה תרי"ג - רש"י מסביר פשט גמרא ע"י גימטריה.
ועיין במסכת מועד קטן (דף יט' עמ' ב') סתם נזירות 30 יום שנאמר קדוש "יהיה" בגימטריה 30 - מבין ע"י גמטריה מוצא התלמוד מניין המצווה, ועל פיו פוסק להלכה!
ועיין בספר ענף עץ אבות של הגר"ע יוסף שליט"א על המשנה הזאת - הוא מסביר כן בדרך הזאת שהבאתי לעיל.
mr.z:
כתוב בספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג ד"ה קמד:
...והמבזה תלמידי חכמים, והמבזה את המועדות, כי אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא.
קח זאת לתשומת לבך.
רש"י לא פוסק? בוא נמנה את כתביו של רש"י הידועים לי:
א)איסור והיתר לרש"י
ב)ליקוטי הפרדס לרש"י
ג)ספר האורה
ד)שו"ת רש"י
ה)פירוש לתלמוד
ו)פירוש לתנ"ך
נראה לי שמי שכתב שו"ת ספר הלכות (ספר האורה וספר איסור והיתר) הוא פוסק ואף פוסק גדול. ואף פסיקתו של רש"י לתלמוד פסיקה היא.
מה עוד שבשו"ע לבדו (דברי מרן והרמ"א) ישנם כ217 אזכורים ישירים של רש"י (לא בדקתי את כל האזכורים, אבל במה שבדקתי מוזכרות הלכות שרש"י פסק) ולהלן דומגאות מארבעת חלקי השו"ע שבו מוזכר רש"י בדברי המחבר או ברמ"א:
או"ח ג,ז
או"ח יא,יא
או"ח יב,ג
יו"ד יח,יד
יו"ד לה,ז
יו"ד לו,ט
אב"ע כב,ה
אב"ע כט,ז
אב"ע מה,א
חו"מ צב,ב
חו"מ קנה,יט
חו"מ קעא,ו
הבה נראה את פירוש רש"י במדבר
האשה הכשית - מגיד שהכל מודים ביפיה, כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי:
כושית - בגימטריא יפת מראה:
אנו רואים שלמרות שרש"י כתב את הגימטריה של כושית-יפת מראה, הקדים לכתוב פירוש לפני זה על אותם מילים שמסביר למה היא יפה.
מכאן רואים אנו שלגימטריה יש רק ערך של "לטבל את הסעודה".
קהתי מבסס את כל דבריו על פרשנים אחרים ועיין בתחילת התגובה.
המקורות שאותם הבאת לא משנים כמובן דבר להלכה והפרשנים גם פה משתמשים בהם "לטבל את הסעודה" - פירושים נחמדים.
בנוגע לציצית-וכי בגלל זה לובשים אנו ציצית? לא, אלא מכיוון שזו מצווה למשה לסיני. ורש"י גם פה מביא דרוש זה כדי "לטבל את הסעודה"
בתלמוד כל הדברים הללו שנלמדים מפסוקים אחרים הם אסמכתא להלכה למשה לסיני וכך גם דבר זה.
את הספר ענף עץ אבות אין ברשותי כך שלא אוכל להתייחס אליו.
ואשמח אם תתייחס גם לשאר הטענות שכתבתי בתגובתי הקודמת (נמצא בכל ספר, גם בתנ"ך יש דילוגים של אותו האיש).
eran:
יפה שאתה יודע כמה חיבורים שרש"י ז"ל כתב, אבל אני חושב שהחיד"א ידע קצת יותר ממך ולכן אני אצטט אותו: "רש"י ז"ל הוא מפרש ולא פוסק, ובפרט בפירושו על התורה לא נחית (התכוון) לפסוק הלכה כלל, רק לפרש המקרא על פי הפשט". (עיין גם בסדר הדורות הקצר עמ' 117 להגר"ש בניזרי).
ומה שראית את מרן או הרמ"א פסוקים - הם בעצם הביאו את פירושו של רש"י להלכה, אבל בטח שלא את "פסקיו" כי כפי שהסברתי לעיל רש"י הוא מפרש ולא פוסק!!
אתה מזכיר את העיניין הזה של "לטבל את הסעודה" - תגיד כשרבותינו פסקו הלכה למעשה במסכת מועד קטן (דף יט' עמ' ב') שסתם נזירות 30 יום, מזה שנאמר קדוש "יהיה" בגימטריה 30 - הם התכוונו לפסוק הלכה למעשה ע"י גימטריה או רק "לטבל את הסעודה"?
התשובה פשוטה ואתה יודע זאת.
לגבי הטענה שלך שגם הנוצרים משתמשים בדילוגים - ובכן פרופ' איליה ריפס התייחס גם לזה (אילו היית רואה את הסרט שהבאתי לעיל לא היית שואל זאת), בתורה שלנו מכיוון שיש היתייחסות מאוד גדולה לגבי כל אירוע גדול שהיה במהלך ההיסטוריה - החל מהתאומים, היטלר, אפילו מצעד התועבה - ההיסתברות מבחינה מתמטית היא לא הגיונות כמו שמסביר פרופ' איליה ריפס שהרי זה התחום שהוא מתמחה בו - לכן יש פה יותר מן ההיגיון יש פה מעין "חוכמת התורה" אם תירצה. וחוץ מזה רבותינו כבר גילו לנו של דבר בכל הבריאה הזאת שהיה הווה ועתיד להיות רמוז בתורה בדרך זאת או אחרת.
mr.z:
הוויכוח כאן הוא לא על רש"י ואין מקומו כאן. למרות שלפי מיטב ידעתי רש"י היה פוסק (ברור הוא שפירושו לתנ"ך אינו פסיקה מכיוון שרובו הם הסברי הדברים, והחלק שבו כותב רש"י הלכה באמת לא לומדים זאת משם אלא לומדים מפסיקותיו בתלמוד)
בקשר לגימטריה באנציקלופדיה התלמודית נכתב כך:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ו, גימטריא [טור לב]
ב. בחשבון האותיות. כמה דיני תורה יש שלמדים מגימטריא, כמו: סתם נזירות שלשים יום, שנאמר: קדש יהיה9, יהיה בגימטריא שלשים10; מלאכות שבת ארבעים חסר אחת, שנאמר אלה הדברים11, א' אחד ל' שלשים ה' חמש דבר אחד דברים שתים, מכאן לשלשים ותשע12, או שדברים שתים וה' של הדברים מרבה עוד אחד13, או שמ"אלה" למדו כל הל"ט, שלא נמנעו חכמים לדרוש בין ה' לח', וא' ל' וח' הרי כאן ל"ט14; מידת ההין שבתורה היא שנים עשר לוג, שנאמר: ושמן זית הין15, ונאמר: ושמן משחת קדש יהיה זה16, זה בגימטריא שתים עשרה17; שעור מקוה ארבעים סאה, שנאמר: מי השלח ההולכים לאט18, לאט בגימטריא ארבעים19; שעור חלה מ"ג ביצים וחומש, כמנין חלה20, וכיוצא21.
כתבו ראשונים שהדרשה בגמטריא אינה אלא אסמכתא וסימן, ועיקר הדבר הוא מקבלה22, שגימטריא אינה משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן23. ויש שכתבו שמטעם זה אמרו גימטריאות פרפראות לחכמה24, מפני שדרשה זו אינה העיקר אלא פרפרת25.
9. במדבר ו ה.
10. רב מתנא נזיר ה א, ועי"ש גם לימוד אחר. וע"ע גדול פרע עמ' קסג וע' נזירות.
11. שמות לה א.
12. ר' חנינא בצפורי בשם ר' אבהו בירושלמי שבת פ"ז ה"ב, ור"ל שאפשר היה לכתוב דבר או דברי וכ' דברים.
13. רש"י שבת ע א ד"ה דברים.
14. רבנן דקסרין בירושלמי שם. וע"ע אבות מלאכות ושם גם לימודים אחרים.
15. שמות ל כד.
16. שם לא.
17. מנחות פט א. וע"ע הין.
18. ישעיה ח ו.
19. במדבר רבה פי"ח ועי' פסיקתא דר"כ פט"ז. וע"ע מקוה לימודים אחרים.
20. במדבר רבה שם, ועי' ש"ך יו"ד סי' שכד ס"ק ב.
21. ועי' במדבר רבה שם כמה דרשות בגימטריא באגדה.
22. פהמ"ש נזיר פ"א; שמ"ק שם בשם הרא"ש. ועי' רמב"ם נזירות פ"ג ה"ב ובכ"מ שם.
23. רא"ש בשמ"ק שם, ועי' סי' הכריתות נתיבות עולם במידה כט של ל"ב המידות שכ' שר' ישמעאל שמונה י"ג מידות אינו דורש הגימטריאות של יהיה ודרש מלימודים אחרים. וע"ע מדות שי"א של"ב המידות הן ג"כ מקובלות, ועי' ס' מדרש תנאים בהקדמה ובמידה כט.
24. אבות פ"ג מכ"ו.
25. תשב"ץ במגן אבות שם. ועי' מאירי שם שמפרש הגימטריאות שם שר"ל חכמת החשבון, ועי' התוי"ט שם.
במהלך חיפוש בגוגל הגעתי למאמרים באתר "חופש" יש להדגיש לפני שאני נותן את הקישורים האתר הוא של כופרים גמורים וכל מי שחושש שזה יערער לו את האמונה שלא יכנס. אולם מצאתי שם מספר מאמרים על גימטריה ודילוגי אותיות שלי כמובן לא משנים כלום אבל לך בתור אדם שמאמין בדברים אלו אתה צריך להתחיל לדאוג
http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/diloogim/funskips/funskips.html
http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/diloogim/ron.html
mr.z:
ועוד משהוא ששכחתי
אבן עזרא בראשית פרק יד פסוק יד
(יד) וירק שנתן להם כלי מלחמה, כטעם והרק חנית (תה' לה, ג). וי"א להוציא החרב מתערה, כטעם אל הארץ יריקו (קהלת יא, ג), מריקים שקיהם (ברא' מב, לה), גם יש לחנית כן. חניכיו שחנכם פעמים רבות במלחמה, ואם לא נזכר, וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו:
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה