יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
צירופי אותיות
jf:
שלום לכולם
שיטת הדילוג של אליהו ריפס, נועדה למציאת צפנים חבויים בתנ"כ
ראיתי מחקר אמפירי שבו הפריכו את השיטה ע"י זה שמצאו דילוגים בספר מובי דיק...
יש מישהוא שיכול להרחיב בנושא?
eran:
כן בשמחה רבה, אם אתה מעוניין לראות קצת על הסתברויות מנרודת מבט מתמטית פה יש ראיון עם פרופ` איליה ריפס מהמחלקה למתמתיקה באונ` העברית בנושא "הצופן התנכ``י במדע ובקבלה:
http://www.hidabroot.org/Site/ProDetile.asp?id=890&CategoryID=9&SubID=9120
והנה עוד הסתברות בשבילך - בדיוק השבוע בפרשת "וירא" המספרת לנו על פרשת הפיכת סדום ועמורה, התרחש ארוע הגאווה בירושלים.
לא מקרה הוא כי הרמזים לכך נמצאים בצופן בדיוק באותה פרשה !
המחשב מקבל את ההוראה לחפש אחר המפגש הקרוב ביותר בין הביטוי:
"הארוע" לביטוי: "בירושלים". לפניכם הטבלה המתארת את המפגש. מבחינה טכנית המפגש הקרוב ביותר מורכב מהדילוג המינימלי בתורה של
"בירושלים" ומהביטוי ה 5 מינימלי בספר בראשית של "הארוע".
המפגש מגלה לנו את הפסוק בטקסט התורה:"זעקת סדום ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד".
אנו מחפשים ממצאים נוספים:
ראשית תאריך קיום הארוע: "יט חשון" - ביטוי זה מתגלה בדיוק בטבלה שלפנינו - בהופעתו המינימלית בכל התורה !! (עקרון חשוב הממחיש לנו את המיוחדות בצופן התורה - שבו כל הביטויים הרלוונטיים לנושא מתגלים בדילוגים מינימליים דוקא באותו איזור - להבדיל מטקסטים אחרים - שאין את הריכוזיות הנל)
עוד מתגלים הביטויים: "גאווה" - (שביעי מינימלי בספר בראשית)
ו"תיעב" - (שני מינימלי בספר בראשית).
לכתובת:
http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=9319
בברכת אהבת ישראל -ערן.
mr.z:
ספר מורה הנבוכים חלק ראשון פרק סב
"וכאשר מצאו האנשים הרעים הפתאים אלו הדברים התרחב להם הכזב, והמאמר שיקבצו אי זה אותיות שירצו ויאמר שזה הוא שם יעשה ויפעל כשיכתב או כשיאמר על תאר כך, ואחר כך נכתבו הכזבים ההם אשר בדאום הפתאים הראשונים, ונעתקו הספרים ההם לידי הטובים רכי הלב הסכלים אשר אין אצלם מאזנים ידעו בהם האמת מן השקר, והסתירום ונמצאו בעזבונותם ונחשב בהם שהם אמת. וסוף דבר פתי יאמין לכל דבר, וכבר יצאנו מענינו הנכבד ועיוננו הדק אל העיון בבטול שגעון, יראה בטולו לכל משכיל בעיון, אלא שהביא לזה הכרח זכרנו השמות ועניניהם ומה שהתפרסם אצל ההמון מענינם, ואשוב אל ענינים, כבר העירונו שכל שם שיש לו יתעלה הוא נגזר אלא שם המפורש, וצריך שנדבר בזה השם והוא אהיה אשר אהיה בפרק נפרד, למה שבזה מן העיון הדק אשר אנחנו בו, ר"ל הרחקת התארים:"
וכתב הרמב"ן:
"אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריה"
eran:
--- ציטוט של: mr.z על ינואר 02, 2007, 23:05:32 ---ספר מורה הנבוכים חלק ראשון פרק סב
"וכאשר מצאו האנשים הרעים הפתאים אלו הדברים התרחב להם הכזב, והמאמר שיקבצו אי זה אותיות שירצו ויאמר שזה הוא שם יעשה ויפעל כשיכתב או כשיאמר על תאר כך, ואחר כך נכתבו הכזבים ההם אשר בדאום הפתאים הראשונים, ונעתקו הספרים ההם לידי הטובים רכי הלב הסכלים אשר אין אצלם מאזנים ידעו בהם האמת מן השקר, והסתירום ונמצאו בעזבונותם ונחשב בהם שהם אמת. וסוף דבר פתי יאמין לכל דבר, וכבר יצאנו מענינו הנכבד ועיוננו הדק אל העיון בבטול שגעון, יראה בטולו לכל משכיל בעיון, אלא שהביא לזה הכרח זכרנו השמות ועניניהם ומה שהתפרסם אצל ההמון מענינם, ואשוב אל ענינים, כבר העירונו שכל שם שיש לו יתעלה הוא נגזר אלא שם המפורש, וצריך שנדבר בזה השם והוא אהיה אשר אהיה בפרק נפרד, למה שבזה מן העיון הדק אשר אנחנו בו, ר"ל הרחקת התארים:"
וכתב הרמב"ן:
"אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריה"
--- סוף ציטוט ---
אני לא יודע מה אתה מדבר זה משנה במסכת אבות מפורשת: "תקופות וגימטריאיות פרפראות לחכמה".
וגם הגאון מוילנה עסק בזה רבות , ויצאו ספרים מרובים של גדולי הת"ח בנושא הגימטריאות, וגם רש"י בפירושו על התורה מתעסק בזה רבות : "וה' ברך את אברהם בכל" - רש"י על המקום "בכל" גימטריה "בן".
mr.z:
רש"י מביא על דבריו משלים וכו' אבל הוא מעולם לא טען שאפשר למצוא עם זה את העתיד והוא כמובן לא פסק הלכה לפי זה. ועיין בפירוש קהתי הראשון על המילים פרפראות לחכמה.
ורק לידעתכם בכל ספר גדול אפשר למצוא גימטריות ועוד מהדברים האלה (אם אני לא טועה בספר מלחמה ושלום או ספר אחר יש תאריך הולדת ופטירה של 20 רבנים) מה עוד שישנם גם צירופים בנביאים וכתובים שנכתבו בידי אדם.
ובקשר למשנה (אבות, פרק ג' משנה י"ח)
כך כותב קהתי
תקופות-חשבון ארבע תקופות השנה, היינו חכמת התכונה (אסטרונומיה).
וגמטריאות-חכמת החשבונות והנדסה.
פרפראות לחכמה- כמו הפרפראות שבאות לפני הסעודה כדי לגרות את התיאבון, או לאחריה - לקינוח סעודה, ואינן עיקר הסעודה, כך החכמות הללו אינן עיקר החכמה אלא טפלות לה, ומסייעות הן אמנת להבנת חכמת התורה. - לפי "המאירי": "נתכוון רבי אלעזר להדריך את האדם בלימודו... ורמז לו בקצרה, שאין ראוי לו להיכנס בחכמות הטבעיות והאלהיות עד שימלא כרסו בשר ויין, רוצה לומר: חכמת התורה והתלמוד (תורה שבכתב ובעל פה). והוא תפס "קינין ופתחי נידה" שהם בסדרים האחרונים: קינין - בסוף סדר קדשים, ונדה - בסוף ספר טהרות, לומר: שראוי לו שילמד תחילה כל התלמוד מתחילה ועד הסוף... ואחר שישלים עצמו בחכמת התלמוד, יתחיל בחכמת אחרות. והמבוא לחכמות האחרות הן החוכמות הלימודיות: חכמת התכונה והמספר והתשבורת והשיעור, ומהן יבוא לחכמות הטבעיות והאלהיות, כמו שנודע למבינים.
מה עוד שגם לנוצרים ישנם דילוגים וא"כ אילו דילוגים נכונים ואילו הם שקר?
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
עבור לתצוגת גירסה מלאה