במידה וחס ושלום ערבים נאצים היו שוחטים את משפחתכם כמו משפחת פוגל הי״ד והיו תופסים את המחבלים בחיים וכולאים אותם האם הייתם נוקמים בלי להפסיד כלום? קרי מחפשים את בני משפחתם של הנאצים והולכים בידיעה שתאבדו את חייכם? או שהייתם מסתפקים במעצרם של המחבלים והענשתם של מתכנני הרצח או שהייתם מחכים לתזמון הנכון כדי לנקום באותה האכזריות? כמובן שאני לא קורה לאף אחד לפגוע בערבים כי זה לא חוקי ואנו שומרי חוק.רק מעניין אותי תאורתית לדעת מה הייתם עושים במקום בני משפחת פוגל ושאר הנרצחים שנשחטו על ידי ערבים ארורים.ודרך אגב איך לא קרו מקרים שבאמת נקמו במשפחות המחבלים ובמחבלים הנאצים? הכוונה לבני משפחות הנרצחים.
אני לא חושב שאף אחד יכול לענות על שאלה כזו, עד שהוא יהיה במצב כזה (חס וחלילה).
ראוי לציין שעד היום יהודים מעטים, אם בכלל, נהגו כפי שתיארת.
לפני כמה ימים ראיתי את השידור מועדת הפנים של הכנסת, שם היה דיון על שיחרור הרוצחים השפלים ע"י ממשלת הבוגדים.
כמובן שח"כ תמר זנדברג ממפלגת היודנראט מרצ היתה שם כדי לתמוך בשיחרור הרוצחים (אין מילים לשפלות של השמאל הבוגדני). הביאו לועדה גם את אחד ההורים השכולים, שבנו נרצח ע"י אחת הבהמות המוסלמיות שעמדו להשתחרר. ואני זוכר אותו בשלב מסוים פונה את זנדברג האנטישמית ואת הזעם העצור בתוכו תוך כדי שהוא מדבר על רצח בנו. בלתי אפשרי לשים את עצמי במצב כזה, אבל אני מתאר לעצמי שהייתי מוכן לזרוק עליה כיסא או משהו כזה. זונה.