נחמד מאוד. רק שכמו שכתבתי, הפרופסורים החמודים האלה מביאים בשם המדע תזות ומסקנות הזויות לגמרי. כמו המקרה שבו אמרת שאין לך מושג על מה אני מדבר, אבל זו דוגמא.
הטיעון המקורי היה שחוקי התורה הם בסיס לכל חברה מוסרית.
הבה נראה. הם מכירים בעובדה שאסור לגנוב, לרצוח, לאנוס? הם מכירים בעובדה שהם צריכים להודות ולהתפלל למי שבעיניהם הכוח השולט עליהם? יש שם צורה כלשהי של שיפוט על ידי בעל סמכות ?
כפי שכתבתי לך, הם לא צריכים לקחת את התורה עצמה כבסיס מוסרי. העובדה שהם מחזיקים בחוקים ששרדו מימות נוח בצורות כאלה ואחרות, מלמדות על משהו אוניברסלי.
איך אני יודע שמשה לימד את העם? שרשרת. משה ציוה כל רב ללמד את תלמידו ולהזכיר לו שהוא חלק בשרשרת. משה ציווה כל אב ללמד את בנו ולהזכיר לו שהוא חלק בשרשרת. כך כל אחד יודע שהוא לא ממציא ולא גורע. כל אחד לוקח כפי שנתנו לו אלה שלפניו ומעביר הלאה.
אני יודע כי אבא שלי והרבנים שלי לימדו אותי שאני לוקח מהם במדוייק ומעביר הלאה כשם שהם לקחו במדוייק ויש כמה וכמה פסוקים שמדברים על זה. אחד הסימנים שנתן משה לזהות נביא שקר (כמו ישו למשל), שאם הוא מבטל מצווה או משנה אותה ממה שאנחנו יודעים, הוא לא יכול להיות נביא אמת. הכל חייב להשאר אותו דבר.
כך למדו האנשים מפיו של משה ולימדו את בניהם. עם שלם שבו כל אב מלמד את בניו את אותם הדברים וכל רב מלמד את תלמידיו. בכל מקום בו תראה יהודים שדבקים במסורת אבותיהם, מנחילים לילדיהם בדיוק את מה שקיבלו מאבותיהם. התורה לא השתנתה. בכל מקום יש בתורה את אותו מספר אותיות...
משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים... וכך עד לרש"י. ורש"י לא בדה מליבו אלא אסף והעלה על הכתב כפי שלמד מרבותיו שלמדו מרבותיהם... כל זה בשונה ממך שאתה לומד מעצמך על פי ראות עיניך.
אז למה באמת ה' נתן את התורה בצורה כזו במקום לכתוב את כל ארון הספרים היהודי ולקוות שכולו ישרוד את כל הדורות וכו'?
אז התשובה הראשונה, בגוף השאלה. התורה על כל פירושה ועמקותה, על כל רבדיה, תופסת נפח ספרותי גדול מאוד. כדי שזה ישרוד גלויות ונדודים, מעברים בין ארצות, תפוצות וכו', צריך לצמצם הכל.
תשובה נוספת היא: זר לא יבין זאת.
התורה לא ניתנה כדי שכל גוי קלוצמך יבוא וילמד את התורה. התורה לא ניתנה כדי שכל עם הארץ יגיע ישר ויכנס לרבדים העמוקים ביותר.
ראה מה קורה היום. בגלל ירידת הדורות והתקטנות הדעת, העלו לאט לאט את כל "מפתחות הצפנים" על הכתב. אפילו תורת הסוד שאמורה להיות נחלתם של יחידים שהכשירו את עצמם לכך במשך שנים של עבודה, מושלכת לפיהם של הכלבים. ידועה הדוגמא של פרוצה בינלאומית שכל העולם שזף את עיניו בצנרת שלה על כל חלקיה, מכנה את עצמה בשם יהודי (אסתר) ו"לומדת קבלה".
כמו שאני אומר לך הרבה פעמים, התורה היא צופן רב שכבתי. יש את הבסיס שאותו כל ילד יכול ללמוד בהכוונה מועטה. אין בלי הכוונה בכלל. אבל בהכוונה מועטה אפשר לעבור על הרובד העליון. זה נועד לכל העם. אפילו לאנשים הפשוטים שאין להם זמן ללמוד או לאלה שלא חוננו ביכולת מוחית גדולה.
ואז יש רובד נוסף, עמוק יותר. בו נפתחים טעמים נוספים, אפשרויות והרחבות שלא נלמדים ברובד הראשון שהוא כעין בסיס לרובד השני. פה צריך הדרכה מרובה יותר. וכך כל שלב נשען על קודמו ומצריך דיוק והכשרה רבים יותר, אך מעניק ידע ועומק בהתאם. זה מגדל שניצב ארצה וראשו בשמים.
לא יכול האדם הפשוט להגיע וללמוד את כל התורה על רגל אחת. זה בלתי אפשרי.
לוקח האג'יפטולוג את התיירים הבורים ומסביר להם. התווים האלה על הקיר מסמלים ככה וככה, ובסגנונם שלהם, כשאמרו המצרים הקדמונים את המשפט הזה, התכוונו לכך ולכך. שכן תרבותם הייתה שונה ואורח החשיבה - בהתאם. והתלמידים קונים את דבריו כתורה מסיני ולא מפקפקים.
אבל כשזה מגיע לתורה פתאום כל אחד נהיה גאון ומחליט שהתורה התכוונה למה שהוא רוצה להבין שהתכוונה. בלי לחשוב שאפילו בלי כל ההסברים שנתתי לעיל, צורת הביטוי של אז הייתה שונה. הרי מי שכתב את התורה זה לא החבר'ה שלך מהשכונה שאתה מכיר והם מדברים את שפת היומיום שלך.
אני יושב ולומד לי גמרא. ובאים האמוראים ומסבירים את דברי התנאים. וישבו גם שם בבית המדרש כאלה שלא ידעו ושאלו, הרי התנאים אמרו ככה וזה לא מסתדר!
ומסבירים להם אלו שיודעים וקיבלו מרבותיהם את הכוונה שהתכוונו התנאים כשהצטרכו לכתוב את המשנה בקיצור נמרץ ושוב כעין קוד שמכניסים פרשה שלמה בשלושה משפטים: וכי בשופטני עסקינן? (האם בשוטים מדובר?) זה לא כפשוטו אלא... ככה וככה.
ואם תפתח את לבך לקבל את זה, תבין. שהרי אותם אנשים שכתבו והבהירו והעלו על הכתב, היו חריפים וחכמים בצורה בלתי רגילה. ולא יעלה על הדעת שהם גיבבו שטויות וסילפו בדברים שמסרו את נפשים עליהם. אלא הכל כפי שנאמר והוסבר: הכל על פי המסורת.
אין לי בעיה עם תביעה אזרחית. לא יכולה להיות לי בעיה עם תביעה אזרחית. הרי כל דין תורה בין שני אנשים זה תביעה אזרחית לפי חוקי תורה. בקשר למאסר כעונש, זה פשוט לא קיים בתורה. בעבר, זה גם לא היה קיים כצורת ענישה רווחת וקבועה בחוק. הכלא היה לשבויים, לאנשים שמעוכבים עד שירצו את עונשם או ישלמו את חובם וכו'.
בקשר לנישואין של נאנסת. אני צריך לכתוב שוב.
לא כל אונס על פי החוק וגם על פי דיני תורה, זה אונס מוחלט שבא זר או מכר כופים את עצמם בצורה גסה ומוחלטת על האישה. לפעמים זה פלירטוט שהולך רחוק מדי, לפעמים זה דברים אחרים. יש תסמונת שטוקהולם וכו'.
וכמובן שהכל על פי שיקול דעתה של הנערה.
לכן, אם הנערה לא שונאת את האיש או רואה בזה פתרון טוב לבעיה שלה, אנחנו נעצור בעדה ?
נושא: מה הייתם מעדיפים, שיהיה אלוקים או לא? (סרטון חדש שלנו) (נקרא 9422 פעמים)