כי פעם היית צריך לעבוד קשה לקושש עצים ולהבעיר אותם.
היום בלחיצת כפתור אתה עושה הכל בלי להתאמץ...מה שאני אומר זה שהזמנים השתנו וצריך לפעול עם ההיגיון של התורה ולהבין מה עומד מאחורי כל דבר, אבל להתאים אותה לזמן שלנו.
ואם סתם לדוגמה החשמל בבית שלי מבוסס על אנרגיה סולרית? ואם האוטו שלי פועל על אנרגיה סולרית ולא על בעירה? או בקשר למה שאמרתי מקודם, אנחנו לא ממש מתאמצים כדי להדליק היום אש כמו פעם שזאת הסיבה שכנראה בגללה זה נכתב.
היום הכל אוטומטי, גם החשמל (שהיום מכונות אחראיות על הכל בחברת החשמל) וגם הרכב, לא צריך לפעול באמת.
אני לא חושב שהכוונה באיסור היא משום המלאכה הכרוכה בו.
אם זה היה כך, אני מניח שהיה כתוב לא לעשות מלאכה וזהו (אך לא כך הדבר).
האיסור להבעיר אש מופיע בנוסף לאיסור לעשות מלאכה.
אוקיי, אבל מי קבע איפה עובר הגבול? מלאכה בשבילי יכולה לדוגמה להיות לקום מהמיטה בעוד שלאחר יכולה להיות עבודה אמיתית שמקבלים עליה כסף.
הרי יש היגיון מאחורי מה שכתוב בתורה, אני חושב שצריך להתאים אותו לזמן שלנו פשוט, הזמנים השתנו והכל נהפך ליותר קל, לדברים שלא מצריכים עבודה.
שוב, אני בעד לשמור שבת, השאלה מאיפה באו כל החוקים החדשים האלו? על מה הם מתבססים? והאם הם מותאמים לימים של היום או שפשוט הולכים עם מה שכתוב בלי לחשוב לעומק?
איך אתה לא יודע שלא התאימו אותה לזמן שלנו?
לא אמרו לך לא להדליק כלל אור ולשבת בחושך.
בכל בית יהודי ששומר שבת יש אור אחד שדולק כל השבת (כאשר מדליקים אותו לפני השבת).
בנוסף - ישנם מכשירי חשמל בעלי שעון עצר (טיימר) המאפשרים לך להנות מהם ללא כל התערבות מצדך.
כך אני למשל כיוונתי את המזגן בתקופת החורף על הפעלה וכיבוי בשעות מוגדרות (וכך יצא שלא נגעתי כלל בחשמל ולא חיללתי שבת).
ההלכות לא נפסקו סתם כך, אלא יש מאחוריהם הגיון מצד אחד, אך מצד שני גם הזהירות שלא לחרוג מגבולות המותר.
מה שכתבת על מלאכה הוא דבר לא מדוייק, משום שאם לקום מהמיטה נחשבת אצלך למלאכה, אז הרי שאני יכול להקצין זאת ולהגיד שאפילו לנשום יהיה סוג של מלאכה.
כשאמרו מלאכה לא התכוונו לדברים מהסוג הזה.
אלו דברים מורכבים יותר ממה שהם נשמעים, וצריך ללמוד אותם.
אני זוכר שבזמנו הייתה הלכה שנפסקה ע"י הרב עובדיה שאמרה שחיטוט באף הוא אסור בשבת.
כולם בעולם החילוני גיחכו, אך אף אחד לא ניסה להבין את מהות הפסיקה.
אני לא זוכר בדיוק מה הסבירו לי על זה בזמנו, אבל אני חושב שהרב עובדיה פשוט הקיש שאם קריעה נחשבת למלאכה (למשל קריעת נייר טואלט בשבת), אז כך ישנו חשש שתלישה של שערות מהאף תוך כדי חיטוט היא דבר פסול בשבת, והוא החשיב אותה למלאכה.
אפשר להסכים איתו ואפשר גם לא (לא חושב שכל יהודי פועל לפי שיטת הרב עובדיה), אבל צריך לנסות להבין אותה.
היום אני מבין שמלאכה לא חייבת להיות עבודה יומיומית שממנה מתפרנסים, אך מצד שני היא גם לא כל פעולה שאתה עושה (כי אחרת לא היית יכול לזוז בשבת).
