יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
אני אישית לא מאמין באלוהים
מציאותי:
תודה.
אם יש לכם עוד דברים להגיד אני אשמח לשמוע ולחקור.
בסופו של דבר אם יהיו לי שאלות אני אשאל ואבדוק הכל לעומק, אל תדאג לוחם יהודה =)
אביר הקרנפים:
ג'ו לובר, אתה תותח!
edu:
ציטוט ממאמר http://www.vilnagaon.org/hebrew/akiva.htm
הוכחתו של רבי עקיבא לקיומו של ה'
ומעשה שבא מין ואמר לרבי עקיבא, העולם הזה מי בראו?
א"ל, הקדוש ברוך הוא.
א"ל, הראיני דבר ברור.
א"ל, למחר תבוא אלי.
למחר בא אצלו.
א"ל, מה אתה לובש?
א"ל, בגד.
א"ל, איני מאמינך הראיני דבר ברור.
א"ל, ומה אראה לך ואין אתה יודע שהאורג עשאו?
א"ל, ואתה אינך יודע שהקדוש ברוך ברא את עולמו?
נפטר אותו המין.
אמרו לו תלמידיו, מה הדבר ברור?
א"ל, בניי כשם שהבית מודיע על הבנאי והבגד מודיע על האורג והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו, ישתבח ויתעלה שמו לעד לנצח נצחים, אמן אמן.
(ממדרש תמורה)
דוד: בעודך זוכר את המדרש הזה, תאר לעצמך לרגע שראית כאן על השולחן מצלמת 35 מ"מ. ואז ניגש אליך אדם וטוען, שהמצלמה נוצרה מהתנגשויות-אקראי של אטומים שנמשכו מיליארדי שנים. היית מתייחס לטענתו ברצינות?
פבלוב: ודאי שלא.
דוד: טוב. עכשיו – איזו מסובכת יותר? עינו של אדם או מצלמת 35 מ"מ? אך לפני שתשיב, בוא נבדוק יחד את העובדות.
בדיוק כפי שלמצלמה יש מסגרת חזקה כמעין תיבה, המגינה על תוכנה העדין – כך גם העין. מסגרתו של העין, ז"א, השכבה החיצונית החזקה, הנודעת בלשון המדע "השכבה הסקלרוטית".
השכבה הסקלרוטית היא שכבת רקמות מחוברות אטומה ומעוקמת המקיימת את צורתה של העין והמגינה על מבנה הפנימי. צבעה לבן, פרט לקדמת העין, שם נעשית שכבת הרקמות הזאת קרנית דקה יותר ושקופה.
הקרנית מעבירה אור מבחוץ ומוחזקת לחה וחופשית מאבק ע"י פליטתן של בלוטות הדמע. פני הקרנית המעוקמות, יחד עם תכונת שבירת קרני האור של הנוזלים שבתוך כדור העין, מתחילות את תהליך מיקוד קרני האור.
אולם, העדשה היא החלק העיקרי בעין, האחראי למיקוד קרני האור החודרות מבחוץ. העדשה ממוקמת בדיוק מאחורי הקשתית, והיא מוחזקת במקומה על-ידי גידים דמויי שערות. מתיחת הגידים משטחת את העדשה, וממקדת את העין לראיית רוחק – זהו מצבה של העין הנחה. אך אם מותחים את השרירים הקשורים לגידים הללו, משחררים את מתיחתם ומאפשרים לעדשה ללבוש צורה כדורית-כמעט הנחוצה לראייה במרחק קטן בלבד. בקיצור, שינויים אלה בצורת העדשה מאפשרים לעין לשנות את מיקודה מחפצים מרוחקים לחפצים קרובים וכן להפך.
כיון שחדרה האור הממוקד אל תוך העין, לא הגיע עדיין התהליך לסיומו. על האור להגיע לאחורי העין לרשתית הרגישה לאור. הרשתית בנויה משפע של תאי קבלה נקראים – על-פי צורתם – מקלות וקונוסים. בפעם האחרונה שבדקתי את הסטטיסטיקה למדתי שקיימים בערך 125 מיליון מקלות ו6- מיליון וחצי קונוסים.
היכולת לראות אור קלוש מבחוץ תלויה בכמות החומר הנקרא "סגול ויזואלי" במקלות הרשתית. עין הנחשפת תמיד לחשכה זוכה לפיצוי על סביבתה ע"י כך שהיא מייצרת כמות נוספת של "סגול ויזואלי". אור בהיר מצמצם בהרבה את כמות "הסגול הוויזואלי", אך בו-בזמן הוא מפעיל את הקונוסים שברשתית, הרגישים לצבע. כתוצאה מכך, העין מסוגלת בדרך-כלל להתמודד עם שינויים גדולים בעוצמת האור.
עזרה נוספת בהסתגלות לבעיות האור באה מן השכבה הכורואידית. היא שכבת רקמות המלאה תאים המלאים בצבע שחור הסופגים את האור המיותר והמונעים מאור המשתקף מבפנים לערפל את הדמות הנראית.
הקשתית אף מגינה על העין מפני הארה יתרה. הפתח במרכז העין מתרחב או מצר, תלוי באור הנכנס – אם הוא קלוש או בהיר. בעזרת הקשתית מתווסת האישון אוטומטית לקוטר הרצוי, גם באור בהיר וגם באור קלוש.
בסיכום, פבלוב ידידי, אם אתה מאמין שתיבת המצלמה, העדשה, הבטנה השחורה, מכשירי המיקוד ושאר חלקי המצלמה נעשו על-ידי מתכנן, אז עליך להאמין שהוא הדין גם לגבי השכבה הסקלרוטית, העדשה, הקשתית, השכבה הכורואידית, הרשתית, השרירים והגידים המשנים את צורתה של העדשה.
אם אתה מקבל שהיה למצלמה מתכנן, ההגיון מחייב שתקבל שגם לעין האנושית היה מתכנן.
פבלוב: מי אומר שה' הוא המתכנן? אולי איזה אל שאינו מתעניין בענייני האדם הוא המתכנן.
דוד: אם הוא אינו מתעניין בענייני האדם, מדוע טרח בכלל לברוא אותנו?
לוחם יהודה:
--- ציטוט של: edu על פברואר 08, 2012, 09:57:12 ---ציטוט ממאמר http://www.vilnagaon.org/hebrew/akiva.htm
הוכחתו של רבי עקיבא לקיומו של ה'
ומעשה שבא מין ואמר לרבי עקיבא, העולם הזה מי בראו?
א"ל, הקדוש ברוך הוא.
א"ל, הראיני דבר ברור.
א"ל, למחר תבוא אלי.
למחר בא אצלו.
א"ל, מה אתה לובש?
א"ל, בגד.
א"ל, איני מאמינך הראיני דבר ברור.
א"ל, ומה אראה לך ואין אתה יודע שהאורג עשאו?
א"ל, ואתה אינך יודע שהקדוש ברוך ברא את עולמו?
נפטר אותו המין.
אמרו לו תלמידיו, מה הדבר ברור?
א"ל, בניי כשם שהבית מודיע על הבנאי והבגד מודיע על האורג והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו, ישתבח ויתעלה שמו לעד לנצח נצחים, אמן אמן.
(ממדרש תמורה)
דוד: בעודך זוכר את המדרש הזה, תאר לעצמך לרגע שראית כאן על השולחן מצלמת 35 מ"מ. ואז ניגש אליך אדם וטוען, שהמצלמה נוצרה מהתנגשויות-אקראי של אטומים שנמשכו מיליארדי שנים. היית מתייחס לטענתו ברצינות?
פבלוב: ודאי שלא.
דוד: טוב. עכשיו – איזו מסובכת יותר? עינו של אדם או מצלמת 35 מ"מ? אך לפני שתשיב, בוא נבדוק יחד את העובדות.
בדיוק כפי שלמצלמה יש מסגרת חזקה כמעין תיבה, המגינה על תוכנה העדין – כך גם העין. מסגרתו של העין, ז"א, השכבה החיצונית החזקה, הנודעת בלשון המדע "השכבה הסקלרוטית".
השכבה הסקלרוטית היא שכבת רקמות מחוברות אטומה ומעוקמת המקיימת את צורתה של העין והמגינה על מבנה הפנימי. צבעה לבן, פרט לקדמת העין, שם נעשית שכבת הרקמות הזאת קרנית דקה יותר ושקופה.
הקרנית מעבירה אור מבחוץ ומוחזקת לחה וחופשית מאבק ע"י פליטתן של בלוטות הדמע. פני הקרנית המעוקמות, יחד עם תכונת שבירת קרני האור של הנוזלים שבתוך כדור העין, מתחילות את תהליך מיקוד קרני האור.
אולם, העדשה היא החלק העיקרי בעין, האחראי למיקוד קרני האור החודרות מבחוץ. העדשה ממוקמת בדיוק מאחורי הקשתית, והיא מוחזקת במקומה על-ידי גידים דמויי שערות. מתיחת הגידים משטחת את העדשה, וממקדת את העין לראיית רוחק – זהו מצבה של העין הנחה. אך אם מותחים את השרירים הקשורים לגידים הללו, משחררים את מתיחתם ומאפשרים לעדשה ללבוש צורה כדורית-כמעט הנחוצה לראייה במרחק קטן בלבד. בקיצור, שינויים אלה בצורת העדשה מאפשרים לעין לשנות את מיקודה מחפצים מרוחקים לחפצים קרובים וכן להפך.
כיון שחדרה האור הממוקד אל תוך העין, לא הגיע עדיין התהליך לסיומו. על האור להגיע לאחורי העין לרשתית הרגישה לאור. הרשתית בנויה משפע של תאי קבלה נקראים – על-פי צורתם – מקלות וקונוסים. בפעם האחרונה שבדקתי את הסטטיסטיקה למדתי שקיימים בערך 125 מיליון מקלות ו6- מיליון וחצי קונוסים.
היכולת לראות אור קלוש מבחוץ תלויה בכמות החומר הנקרא "סגול ויזואלי" במקלות הרשתית. עין הנחשפת תמיד לחשכה זוכה לפיצוי על סביבתה ע"י כך שהיא מייצרת כמות נוספת של "סגול ויזואלי". אור בהיר מצמצם בהרבה את כמות "הסגול הוויזואלי", אך בו-בזמן הוא מפעיל את הקונוסים שברשתית, הרגישים לצבע. כתוצאה מכך, העין מסוגלת בדרך-כלל להתמודד עם שינויים גדולים בעוצמת האור.
עזרה נוספת בהסתגלות לבעיות האור באה מן השכבה הכורואידית. היא שכבת רקמות המלאה תאים המלאים בצבע שחור הסופגים את האור המיותר והמונעים מאור המשתקף מבפנים לערפל את הדמות הנראית.
הקשתית אף מגינה על העין מפני הארה יתרה. הפתח במרכז העין מתרחב או מצר, תלוי באור הנכנס – אם הוא קלוש או בהיר. בעזרת הקשתית מתווסת האישון אוטומטית לקוטר הרצוי, גם באור בהיר וגם באור קלוש.
בסיכום, פבלוב ידידי, אם אתה מאמין שתיבת המצלמה, העדשה, הבטנה השחורה, מכשירי המיקוד ושאר חלקי המצלמה נעשו על-ידי מתכנן, אז עליך להאמין שהוא הדין גם לגבי השכבה הסקלרוטית, העדשה, הקשתית, השכבה הכורואידית, הרשתית, השרירים והגידים המשנים את צורתה של העדשה.
אם אתה מקבל שהיה למצלמה מתכנן, ההגיון מחייב שתקבל שגם לעין האנושית היה מתכנן.
פבלוב: מי אומר שה' הוא המתכנן? אולי איזה אל שאינו מתעניין בענייני האדם הוא המתכנן.
דוד: אם הוא אינו מתעניין בענייני האדם, מדוע טרח בכלל לברוא אותנו?
--- סוף ציטוט ---
יפה מאוד.
אבל קדוש עליון כמו ר' עקיבא הי"ד יכל פשוט להזיז שמיים וארץ אם רק היה רוצה, אז למה הוא סיפר לו את כל זה?
אביר הקרנפים:
לא מטלטלים את העולם בשביל כל דבר.
יומא חד הוו אגרי ליה אגירי בדברא נגה להו ולא אייתי להו ריפתא אמרו ליה לבריה כפינן הוו יתבי תותי תאינתא אמר תאנה תאנה הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא אפיקו ואכלו אדהכי והכי אתא אבוה אמר להו לא תינקטו בדעתייכו דהאי דנגהנא אמצוה טרחנא ועד השתא הוא דסגאי אמרו ליה רחמנא לישבעך כי היכי דאשבען ברך אמר להו מהיכא . אמרו הכי והכי הוה מעשה אמר לו בני אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה יאסף שלא בזמנו
הסיפור מובא ממסכת תענית דף כ"ד עמוד א. מסופר על תנא שהיה קפדן גדול. יום אחד בנו שכר פועלים ואביו היה אמור לתת אוכל לפועלים. בהגיע זמן האוכל התעכב אותו תנא ולא הביא את האוכל בזמן, רעבו הפועלים ודרשו אוכל. אמר הבן לעץ התאנה הסמוך: תאנה תאנה, הוציאי פירותייך! הוציאה התאנה פירות ואכלו העובדים. לאחר זמן מה בא התנא, האב, והתנצל בפני העובדים שלא יקפידו עליו כי התעכב לצורך מצווה. אמרו לו הפועלים: שה' ישביע (לשון שובע) אותך כשם שבנך השביע אותנו. שאל אותם כיצד? אמרו לו. אמר לבנו: את שהטרחת את בוראך להוציא פירות שלא בזמנם, תסתלק מן העולם שלא בזמנך. ומת הבן.
אז נכון שאותו תנא מוזכר לגנאי על שהקפיד כך על בנו. אבל בכל זאת היה תנא, ונראה שלא מחוללים ניסים בקלות דעת ובשל סיבות של מה בכך. האמונה, כשמה כן היא. צריכה להיות אמונה. הידיעה תבוא לאחר ביאת המשיח...
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה