אילנה דיין ושלי יחימוביץ', בזמן מלחמת לבנון השניה, ישבו בטלויזיה והפיצו את השנאה שלהם כמו שהן תמיד עושות. "המלחמה היא של גברים" בלה בלה בלה. אילנה דיין שונאת כל דבר שנגמר ב- "ים", לא רק את המתנחלים. ולכן, מן הסתם שהיא גם שונאת את ירושלים. היא קראה לתוכנית שלה "עובדה", אני בתור אדם יחסית יהיר אומר לך שאת זה אפילו אני לא הייתי עושה. "דעה. של פסיכופטית." זה יותר מתאים. בראיון עם אריק שרון, היא אמרה על חיילי צה"ל "בורחים", אז הוא תיקן אותה "לא בורחים, ניסוגים, יש הבדל גדול" משהו כזה הוא אמר לה, אז היא סתמה את הפה. גבר עם מספיק סמכות סותם את הפה גם לפמיניסטיות, הן פחות ממה שהן עושות מעצמן. לא אשכח איך מתנחל בתוכנית פוליטיקה עם עודד שחר, סתם לזהבה גלאון את הפה תוך 3 שניות. - מדהים! דפק על השולחן, שיחרר קיטור אדיר - הביע את זעמו מעומק הלב. וזהו - היא יושבת כמו טטלה. ידיים בכיסים. (אז לכל מי שחשב שלכעוס זה דבר רע, ושצריך להירגע ולשתות כוס תה ו- "חבל על הנרווים" וכל הבולשיט הזה... הפתעה הפתעה. ההיפך הגמור הוא הנכון. אנשים שמביעים את עצמם, אינם בדיכאון. למעשה המילה DEPRESSION פירושה הידחסות.)
