מה אתם חושבים על הרעיון הזה?
הנה מאמר מעניין שמצאתי בנושא:
ביקורת הנמתחת כיום על ישראל -
עבור הישראלים היהודים, ישראל היא מדינת היהודים, הבית הטבעי של כל אחד ואחד מהם, משום שהם נולדו בה,וטיב התרבות והמנהגים שלה אינם מוטלים בספק.
אולם עבור הרבה אנשים אחרים, אנטי-ישראלים, המושג "ישראלי" נתפס כאדם המשייך עצמו ליהדות כדת, אך מנהגיו ודרך החיים שלו מושאלים מתרבויות אחרות, כשהטון השולט הוא תרבות המערב המגיעה ממדינות אירופאיות ומארצות-הברית.
בנוסף ניתן לראות רבדים בסיסיים בחברה הישראלית כגון האוכל או המוזיקה הנתפסים לעיתים כמנהגים שהושאלו מילידי המקום, ולא כמנהגים יהודיים אותנטיים.
חוסר הידוק תרבותי שכזה מעודד את אותם גורמים אנטי-ישראלים לשפוט את ישראל בכך שהיא הרשתה לעצמה לסלק את הפלשתינאים מביתם ולהצדיק כיבוש על-ידי בנייה של "בית-יהודי",בעוד שעל-פניו, ניראה שהתרבות שעוצבה בה עד היום אינה משקפת את הקשר של היהדות דווקא למקום הזה, בדיוק כפי שהיא הייתה בגולה. נשאלת השאלה: מדוע היהדות לא יכולה לשגשג בכל מקום אחר, שלא מצריך כיבוש?
מדוע ישראל עדיין מזמנת ביקורות כאלה?
העם היהודי נכווה קשות על-ידי קיטלוג גזעני, לפני כמה
עשרות שנים. מראהו, אופיו וכל זהותו האתנית הושמו ללעג על-ידי אחרים עד שהדבר חילחל פנימה אל נשמתו. הדבר הוביל להיווצרת היהודי שאינו גאה במוצאו האתני . להיות ממוצא יהודי משמע לשאת תדמית שאינה מושכת. התואר "יהודי" כמוצא אתני נותר עד היום, עבור אנשים מסוימים, סוג של עלבון.
בנוסף, עקב שנים של חיים בגולה היהדות כתרבות איבדה את הקשר שלה למקום מוצאה, ואימצה לעצמה את מנהגי המקומות אליהם היא היגרה.
כל אלו גרמו עם הזמן להסטתו של מושג היהדות מהוויתו כמוצא אתני-גיאוגרפי, והותירו אותו כשם תואר לדת או תרבות, שעל-אף עושרה אינה קשורה למקום כלשהו.
אותה הסטה גרמה למצב שבו המקום שנבחר להיות המדינה-היהודית הוא
ישראל, אך את רוב המנהגים האתנים שלה היא עדיין מאמצת ממקומות אחרים: המדינות מהם היגרו תושביה, תרבות המערב או התרבות הצבאית שנכפתה עליה. היהדות, שהיא החוט המקשר בין מגוון האנשים שהיגרו הנה, או תכלית כל רעיון המדינה הזו("מדינה יהודית בארץ-ישראל"), נותרה ברובה אותה היהדות של הגלות, שלאו דוקא מחוברת לאדמת-הארץ במנהגיה ובאופיה. לדוגמא, עד היום ישנה הפרדה בין "אשכנזי"(אירופאי) ל"ספרדי"(מזרחי).למה לא יכול להיות בית-כנסת "כנעני"?
הישראלים אינם אירופאים, ואינם מזרחיים ,
ואינם איזה משהו באמצע כפי שהם היום .
הם יהודים,
ודתם נושאת בשמה ובמנהגיה(מועדי חגים לפי עונות השנה,שבעת המינים וכו') את מוצאם.זאת משום שפה היא נוצרה ופה היא אמורה להתקיים ,ולממש עצמה, מעבר להיותה דת, כפולחן אתני בר-קיימא המחובר לאדמה הזו.
אינני רואה כל סיבה לקרוא למקום של היהודים ושל הפולקלור היהודי בשם שאינו מעיד עליו ככזה. השם "ישראל" הופך את כל עניין זהות המקום הזה למבלבל משום שהוא אינו נושא בגאווה את השם של האנשים שחיים בו,"יהודים". וכדי להמחיש זאת:
בהודו תמצא פילים וקופים ופרות ו.....הודים
בשוויץ תמצא הרים ויערות וגבינות ו..... שוויצרים
בסודן תמצא את הנילוס ומדבריות וגמלים ו.... סודנים
בישראל תמצא אלונים וקידות קוצניות ואיילות ו.... יהודים בעלי אורח חיים שיובא ממקומות אחרים הנקראים ישראלים???
לכן, על-מנת לנסות ולגשר מעל הפער הקונספטואלי הזה שנוצר מאז הקמת המדינה ושפוגע בתדמית שלה, אנסח זאת מחדש:
ביהודה תמצא אלונים וקידות קוצניות ואיילות ו.... יהודים.
האנשים שמוצאם מיהודה ובעלי הזכות המלאה לקיים את הפולקלור של יהודה במקום בו הוא נוצר ושבו הוא אמור להתקיים.
כן, אמנם זהו רק השם , אבל לפעמים השם והסמל חזקים מספיק כדי להתחיל ולחולל את השינוי ,שיגרום לתדמית המדינה להשתנות: מאומה כובשת לאומה שהייתה כאן מאז ומתמיד . - עם החלק המודגש אינני מסכים, אין סתירה מהותית בין השם ישראלי ויהודי כיום, שכן רוב היהודים כיום מעורבבים בין כל השבטים, בנוסף לעובדה שבט יהודה הוא השבט הגדול והמנהיג את עם ישראל, ועל כן מייצג אותו
