על סמך ניסיון החיים שלי, אני יודע שאדם כועס ומקלל כאשר הוא מגיע למבוי סתום.
אין מה לעשות, זה מה שקורה שאתה חסר טיפת יושר, חסר תשובות ומתחיל להרגיש בלבול ואולי אף חרדה.
שאני נכנס לתגובות שלכם ואני קורא דברים כמו :
"אפס", "קח את הכדורים שלך", "אנרכו קומוניסט"
אז אני יודע שפשוט נגמרו לכם התשובות ואתם עכשיו פשוט מתעסקים בככי(סליחה על הביטוי),
ואז אני מרגיש מסופק וחושב : ניצחת אותם, הצלחת למתן אותם, וזאת למרות עצב מסוים שאני מרגיש שאני קורא את הקללות.
אני כמובן ימשיך בפרויקט כל עוד לא תחסמו אותי.
שלושה יהודים נרצחו היום על ידי נהג "פלסטיני" שנסע כמו מטורף.
אני לא מתעסק בחשבונות של הקב"ה, אבל אם אני חושב מדוע הילדים האלו נרצחו -
אולי הם הם היו קורבן כפרה על חטאי העם,
אז אני חושב שחטא ניבול פה וגרימת צער ליהודי הוא הרבה יותר "חטא" מלחשוב שיש מוסלמים חפים מפשע.
סליחה על הדמגוגיה,
אבל אנא קחו את זה לתשומת לבכם.
