m4a1- זה כבר שאלה אחרת , השאלה שעניתי לך נגעה לגבי "למה להאשים את הגוי אם הוא בעצם משמש ככלי" ...בקשר לשאלה שאתה שואל
(קצת ארוך , אבל השתדלתי מאד לענות תשובה רצינית לשאלה רצינית, ואני רוצה להבהיר חד משמעית, שום דבר ממה שנכתב כאן לא בא לזלזל או לקטרג חלילה על בני העם היהודי, הנשמות הקדושות שנספו בשואה ,השם יקום דמם )
בגדול, התורה מסבירה למה ... אפשר לקחת כדוגמה עניין דומה לזה ולהשוות , נגיד השיעבוד במצרים.
למה היה שיעבוד כה נורא במצרים ? (ובאמת, הוא לא היה אמור להיות כה נורא במקור ) התשובה מגיעה מעיון במקורות על העניין, כשיעקב אבינו עליו השלום ובניו הולכים למצרים , הוא לא יורד שם על מנת להשתקע ,על מנת להתאזרח ...כלל לא הם אומרים "וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי-אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְעַתָּה יֵשְׁבוּ-נָא עֲבָדֶיךָ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" בראשית מז:ד , "לגור בארץ באנו" ,זאת אומרת מלשון גרות, ארעיות , לא ישיבת קבע , אלא ישיבה ארעית על מנת לחזור לארץ ישראל אחר כך. אבל הדור החדש שלא ראה את ארץ כנען וראה את ארץ מצרים מיום הוולדו , לא רצה לעזוב ,אלא להשתקע ,והתחיל בתהליך התבוללות וכאמור שם פסוק כז "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן; וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ, וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד." והכלי יקר אומר על זה "כל פסוק זה באשמת בני ישראל הוא מדבר. כי הקב"ה גזר עליהם כי גר יהיה זרעך (זאת אומרת, ארעי יהיה זרעך בארץ מצרים) והמה בקשו להיות תושבים (אזרחי קבע) במקום שנגזר עליהם גרות... כך הפסוק מאשימם על ישיבה זו שבקשו אחוזה בארץ לא להם... וכל כך נשתקעו שמה עד שלא רצו לצאת ממצרים (וזה הכוונה של "ויאחזו בה") עד שהוצרך הקב"ה להוציאם משם ביד חזקה. ואותן שלא רצו לצאת מתו בשלשת ימי אפילה"
זאת אומרת , הגבול (השאלה שאתה שואל) , שמבדיל בין "חטא" חמור , ל"חטא" בלתי נסבל שמצריך "יד חזקה" (או כלשונך "מה יכול להיות כל כך נורא") או "חמה שפוכה" .... זה כשהיהודים רוצים לחלוטין להתנתק מהיהדות שלהם ולהתבולל, ולהיטמע ,ונאחזים בארצות הגוים ורוצים להתנתק ממכורתם שהיא ארץ ישראל ,ובעצם , לא רוצים להיות יהודים יותר ועושים מעשים פרקטיים כדי לברוח מהיעוד שלהם ...אך הקב"ה לא נותן ליהודים לברוח מהיעוד שלהם כמו שהבאנו ואמרנו ""וְהָעֹלָה, עַל-רוּחֲכֶם--הָיוֹ, לֹא תִהְיֶה: אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת--לְשָׁרֵת, עֵץ וָאָבֶן. חַי-אָנִי, נְאֻם השם אלוקים : אִם-לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה--אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם." (ושים לב להמשך של הפסוק " וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם, מִן-הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם, מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם--בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה" ולמה ? מעבר לסיבה שהבאנו שאפילו אם לא מגיע לנו , אולי גם זה מידה כנגד מידה על זה שהם "נאחזים" ו"משתקעים" בארצות הגוים ורוצים להתנתק מארצם ארץ ישראל ,וכ"הבטחה" שהם לא יהיו בין הגוים ויוכלו להמשיך להתבולל גם כן)
"מה יכול להיות כל כך נורא שיהודי עושה שיוביל את אלוהים לגרום לכזו שחיטה. " וובכן , צריך לציין , שה"העונש החמור" הזה , נובע ישירות מההתבוללות של היהודים שגורמת להם לצאת ולהדמות לגוים , מה שגורם לגוים לבוז ולשנוא אותם, ואז הם מתחרים עם הגוים על מקומות עבודה ועל חיי התרבות הגרמניים וכו', והגרמנים מתמלאים בקנאה וכו' ,ולכן העונש הוא תוצאה ישירה של החטא , מההדבקות בגוים ובתרבותם, מגיע בוז ושנאה עמוקים כלפי ישראל מצד הגוים , והאם מצאנו לכך עדות גם במצרים ? כן! נביא מדברי הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד על שמות א:ז (עם כמה הערות שלי בין הציטוטים בסוגריים) "ותמלא הארץ אתם. "כחרשים [יער] של קנים" - תנחומא (אות ה). נראה שמילאו אל כל ארץ גושן, ואף התחילו לגלוש לתוך ארץ מצרים גופא, והמצרים נדהמו. אומר התנחומא (שם): "כיון שראו המצרים כך, חידשו עליהן גזירות."(זאת אומרת,חידשו =המציאו גזרות) "ובד בבד, במקביל עם ריבוי היהודים והתחזקותם, התחילו להשליך מעליהם את המסורת, וכתוצאה טבעית מכך הביא עליהם הקב"ה את שנאת המצרים. זה נרמז במלה "וישרצו", שמצד אחד אומר הספורנו: "ואחר שמתו כל שבעים נפש, נטו לדרכי שרצים,"(נטו לדרכי שרצים לדעתי הכוונה נטו לדרכי המצריים שהיו אוכלי שרצים ) " ומצד שני אומר הכלי יקר: "נעשו שפלים כשרצים זוחלי עפר בעיני המצרים".
והנה, לפי אור החיים, היו שלבים במפנה שחל ביחס המצרים ליהודים. וז"ל (פסוק ו): "אכן, שני כתובים הבאים כאחד [היינו, פסוקים ו-ז], להודיע השתלשלות התחלת השעבוד וסיבותיו... הא' - מיתת יוסף... שכל זמן שיוסף קיים היו ישראל בארץ מצרים שקטים ומעונגים. ב' - מיתת האחים, שכל זמן שאחד מן האחים קיים, היו המצריים מכבדין אותן... ג' - מיתת כל הדור, פירוש - כל השבעים נפש, שכולן היו חשובין בעיניהם ובאמצעותם לא היה להם פנים להשתעבד בהם... ד' - 'ובני ישראל [פרו וישרצו...'] - כי אם לא היתה ההרגשה הגדולה [מצד המצרים] שפרו וישרצו... לא היו נותנים לב לבקש תחבולות... ואולי כי יכוין הכתוב לומר כי היו הדרגות בדבר. כי במיתת יוסף ירדו מגדולתם, שהיו מעולים יותר ממצרים, ונעשו שוים להם. ובמיתת האחים ירדו למטה ממדרגתם, שהיו בעיניהם נבזים, אבל לא היו משתעבדים בהם. ובמיתת כל הדור, התחילו להשתעבד באמצעות קנאתם, אשר ראו הפלגת ריבויים של ישראל, שנתמלאה ארץ מצרים בהם".
גלות מצרים היא הדוגמה המקורית והקלאסית לשאר הגלויות, ודוגמה לשנאת היהודים בכל תהליכיה. בתחילה באו בני ישראל למצרים כאורחים נכבדים, שעזרו למצרים בעת צרתם. הם ישבו שם בשלוה ובכבוד, ובנו את הארץ ואת עצמם, ולכן חשבו שהם נחשבים לאזרחים שוים לכל דבר. וזה הוליד שני תהליכים: התבוללות גוברת, והתפשטות כלכלית וחברתית.ודוקא זה הוליד בקרב אזרחי הארץ רגשי קנאה ושנאה, ותביעה להחזיר למצריים "האמיתיים" את עמדות הכח וההשפעה, ומכאן הדרך סלולה לשעבוד ולסבל. וכך בכל גלות: אשליית השויון הופכת למציאות של סבל וצרות. אין אפשרות ליהודי להינצל מהשנאה והקנאה כל זמן שהוא בגלות."
ובמקום אחר שם על הפסוק "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא." מפרש הרב "ותהליך ההתבוללות ידוע. מצד אחד, הם פרו ורבו, וגדלו בכמות ובעושר, ומצד שני הם חיו בהרגשה שזאת ארצם, ומשום כך התחילו להזניח את מסורתם ואת ייעודם, ולהשכיח את המצוות, כדי שיהיו לגמרי כמצריים. והמגמה הזאת הביאה אותם לידי בטחון שהמצרים יקבלו אותם כשווים לכל דבר, וגם הביאה אותם לרצון להתפשט מחוץ לארץ גושן ולהשתתף בחיי המצרים. וזאת כוונת דברי חז"ל המובאים בילקוט שמעוני (שמות א): "'ותמלא הארץ אותם'... מלאו את מצרים [כלומר, עברו את הגבול מגושן והתחילו למלא את מצרים גופא]. דבר אחר - שנתמלאו בתי טרטיאות ובתי קרקסיאות מהם; מיד גזרו עליהם [המצרים] שיפרשו מהן". כלומר, היהודים, ברצונם להתבולל, לא רק התערבו עם המצרים, אלא שאף התחילו להתמודד אתם על מקומות טובים ולתפוס מקומות כאלו. והקב"ה, במדה כנגד מדה, הביא על ישראל את תחילת עונשם כתוצאה טבעית של חטאם, דהיינו: המצרים נתמלאו קנאה-שנאה למראה העברים הזרים (שהרי למרות אשליית בני ישראל, המצרים הסתכלו עליהם עדיין כעברים, זרים מעבר הנהר), שמילאו את הארץ ותפסו מקומות טובים בחיי מצרים. אהבת המצרים אליהם - שהיא היתה בעצם אהבה ליוסף שעזר והציל אותם מרעב - הפכה בין לילה לקנאה-שנאה, והגלגל התחיל לחזור, והמצרים התחילו את תהליך השעבוד, בגזירה שהיהודים יפרשו מחיי המצרים. אך גם זה לא הספיק להניח את דעתם של המצרים, שפחדו מהשפעתם של בני ישראל ומריבויים הטבעי (וכן, כמו שנראה,"(עיין שם)" הסיתו אותם כהני מצרים), ונקטו בצעדים נוספים "
בקיצור השיעבוד הקשה (הרבה יותר ממה שהיה צריך לכתחילה כשנגזר על אברהם שבניו ירדו מצרימה יהפכו שם לגוי גדול והמצריים ישעבדו אותם ואז השם יוציא אותם ) היה תוצאה ישירה של ההתבוללות והרצון להתנתק מיעודם ומארץ ישראל
האם בתקופה שלפני השואה מצאנו שהיה התבוללות בסדר גודל כזה ?
לצערנו , וצריך להגיד בפה מלא, בוודאי שהיו צדיקים, ובוודאי שהרבה יהודים היו צדיקים ושומרי מצוות ...אבל באמת היה התבוללות קשה מאד בחלקים גדולים של עם ישראל ,שהתחילה בהתבוללות פיזית של התנצרות והתגויות (התגויות = תנועות שעודדו התבוללות ו"הפיכה" לגוים , כגון תנועת ההשכלה, שאף ניסתה להשפיע על כל העם להפוך לכזה , וכאנטי תזה להם, נוצרה בעצם התנועה החרדית,שהיית איגוד האורתודוכסים, להגן על העם) באירופה , וגם באמריקה לצערנו יהודים רבים רצו להיות חלק מהMELTING POT (מונח אמריקאי שנועד לתאר את כור ההיתוך של העמים ,שכולם בעצם מתחברים והופכים לאומה אחת ) ועד היום אנחנו רואים את הצרות שזה גרם בדור מבולבל ואבוד שלא יודע דבר על יהדותו בחלק גדול ביהדות ארצות הברית - וחלק גדול מכל הרעיון הזה ,היה גישה שנולדה בתנועות המסלפות והמעווותות שהולידו מתבוללים באירופה שקראו לעצמם"-הכנס של של עם גוי- בני דת משה"
כך נולדה התנועה הרפורמית, שניסתה לעוות ולסלף את היהדות ולהפוך את היהדות לתנועה מתבוללת עם רעיונות יהודיים למחצה , שאפשר לשנות ולשחק בהם ככל אוות נפשם....
בקיצור ...מבחינה לאומית יהודית ...העם היהודי ככלל היה בסכנה גדולה מאד לקיומו , ולא מהיטלר ימח שמו ושם זכרו והגרמנים בתחילה , אלא מההתבוללות החמורה ושאיפת ההדבקות בגוים שאפפה חלקים גדולים בעם היהודי אז ,לצערנו .
אזלוג כאן קצת למה שנץ דיבר עליו בדיון , שהיום יש רמות הרבה יותר גדולות של התבוללות חלילה(אבל לדעתי חייב להוסיף שחלקים נרחבים של העם ורוב העם בארץ דווקא חוזר לתורה), אז למה זה קרה דווקא אז ?
ראשית , אף אחד לא באמת יודע את חישובי השם ולמה זה קרה דווקא בדור ההוא , אבל יש הבדל עצום , בין היהודי המבולבל של היום , לבין היהודי המתבולל , שהיהודי המבולבל הוא התוצאה שלו ... זה שהיום יש יהודים שלא יודעים שום דבר על יהדותם, ללא קשר למספרם לעומת המתבוללים של אז ...בכל אופן יש הבדל ...הם לא עושים להכעיס - הם פשוט לא יודעים ... המתבוללים כן עשו להכעיס (להכעיס - ליזום מהלך התבוללות-התנתקות מעם ישראל ,מארץ ישראל) היהודים המבולבלים של היום - הם תוצאה של הדור המתבולל המקורי , אך לא הם המתבוללים(לפחות לא בכוונה תחילה ומבחינת מאיסה ביהדות) ...
דבר אחר שצריך להוסיף , אפשר לקחת דוגמה קשה מאד , שבאה מתוך השואה עצמה ... הרב שלמה יששכר טייכטל זצוק"ל הי"ד שנרצח בשואה , השואה גרמה לו למהפך רעיוני שגרם לו לכתוב את הספר "אם הבנים שמחה" (בזמן השואה) שבה הוא מסביר ,שעם ישראל חייב לעלות לארץ ישראל שזה ההפך הגמור ממה שהוא (והרבה צדיקים) סברו לפני השואה .... פה אנחנו מגיעים לנקודה מאד קשה ...גם אצל צדיקים - אחרי אלפי שנות גלות ובלבול , נכנס בלבול .... והיה צריך לעלות לארץ ישראל ... מספרים על יהודי ניצול שואה שלאחר המלחמה נראה חיוור וממש מדוכא וכו' , ניכר עליו שהוא במצוקה רגשית , ושאלו אותו , אם הוא צריך משהו, מה קרה ,וכו' ...והוא סיפר , שלפני המלחמה ,הוא היה בארץ ,ודיבר עם הרב הראי"ה קוק זצוק"ל שאמר לו שהוא צריך לעשות עליה ולגור בארץ,להשאר בארץ ... והוא שמע, ולא עשה עליה ונשאר באירופה ...וכמדומני ממה שאני זוכר, הוא סיפר שכל משפחתו נהרגה בשואה ושהוא הניצול היחיד , והסיבה שהוא במצב הזה - זה בגלל שהוא מתחרט שהוא לא הקשיב לרב הראי"ה קוק זצוק"ל ונשאר בגלות
עד כדי כך כנראה שרר הבלבול - אפילו בחלק גדול ממחנה שומרי התורה - שבעל אם הבנים שמחה זצוק"ל הי"ד כותב בהקדמה - שהספר הזה הוא למי שמוכן לקבל את האמת ...זאת אומרת , בגלל שכל כך הרבה היו רחוקים מהרעיון הזה שצריך לעלות לארץ ישראל ולהקים מדינה ...הוא היה צריך להתנער מעצם הרעיון על וויכוח סתמי על זה , של ה"אנטי ציונות" שהוא הכיר ובא מהרקע שלה ...שהם טועים...ושתירוצים לא יעזרו ...שזה האמת, שחייב ולכן , זה בשביל מי שמוכן לקבל את האמת.
עד כדי כך שרר הבלבול בעולם היהודי כולו , שכשז'בוטינסקי אמר ללמד את היהודים לירות , הוא נלעג מקצה אחד של הקהילות היהודיות לקצה האחר ... הוא נלעג על ידי איינשטן (שביקשו ממנו ההנהגה היהודית "להגיד ליהדות ארצות הברית " לא לבוא להקשיב להרצאות המסוכנות והגורמי אנטישמיות שלו) ועל ידי כל ההנהגה היהודית העולמית (הכוונה המנהיגים החילוניים של הקהילות היהודיות) ....זרקו עליו אבנים ,כשהוא בא להרצות בפולין ... וכו' .... העולם היהודי היה כל כך מבולבל ורחוק מהדעה האמיתית ...
לכן זה הרבה גורמים שהצטברו - שגרמו את השואה - העונש היה תוצאה של החטא עצמו , השם אומר "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה: כִּי פָנָה, אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים. " העונש הוא לא מהשם יתברך ישירות כעונש אלוקי, השם לא חפץ ברצח בניו חלילה - אבל זה מידה כנגד מידה על כל הרעה אשר עשו (בהסתירם פניהם מהתורה - ומידה כנגד מידה) כתוצאה מזה השם הסתיר פניו מהם , לזמן מסוים , וזה מה שגרם לתוצאות חטאיהם לגרום לעונש שנגרם מהם .... בירושלמי ניזקין פרק י כתוב "אין לך שעה קשה בעולם מאותה שעה שאמר לו הקב"ה למשה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" ...
עכשיו ראוי להוסיף , הקב"ה הבטיח לנו שנהיה קיימים תמיד ,זאת אומרת, אי אפשר ולעולם לא יוכלו להשמיד אותנו - ולכן - כשיש חטאים חמורים (שהיו מחייבים כל עם אחר כלייה !) שעוברים כל קו אדום , כשיהודים חלילה כקולקטיב, כלאום, רוצים לברוח מיעודם הנצחי ...זה כבר עובר כל גבול ...וזה לא שהשם רוצה שבניו יסבלו - אבל הוא לא יתן לנו להתנתק ממהות, מהיעוד , של עם ישראל
אם לא הייתה שואה ...ועם ישראל ברובו היה מתבולל לחלוטין (שזה בהחלט לצערי הייתה אופציה ריאלית בקשר לחלקים ענקיים מעם ישראל) ....זה היה יותר טוב?
שני האופציות כאן רעות לחלוטין ...רק שבאופציה הראשונה (שואה) היה את התקווה של "מעז יצא מתוק" ...תשובה ,כפרה, חילול השם שיגרום להשם לקום כגיבור ולהנקם מצריו ולגדל את בניו (כמו שאכן קרה) ...ובאופציה השנייה ...היה תקווה רק למי שהיה נשאר יהודי ,השאר היו הופכים לגוים ומתבוללים לחלוטין ושורפים את כל הגשרים חזרה הביתה ...
כך או כך , שני האופציות האלה זה תוצאות ישירות של החטאים שעברו כל קו אדום ...וכל ישראל ערבין זה בזה , יש ערבות בין כל היהודים ...לכן כשהמתבוללים אומרים "מה אכפת לכם, אני לא פוגע באף אחד ולא מפריע לאף אחד" ...זה משפט עקר מן היסוד ...לעם ישראל יש ערבות הדדית , כולם ביחד ... ואם חלק מהיהודים חופרים חור בספינה הזאת ...זה כן משפיע על כל העם ... ולפעמים צדיקים סבלו - בשביל ששאר העם יוכל להמשיך להתקיים בזכות המסירות נפש של הצדיקים ... עשרת הרוגי מלכות עליהם השלום השם יקום דמם היא דוגמה לזה , שלולי היה גזירה כזאת (שהרומאים הוציאו להורג את אותם עשרת תלמידי חכמים עליהם השלום השם יקום דמם ), יכל לבוא חלילה עונש עצום לעם . לפעמים הקב"ה מעניש עצים ואבנים (בשביל זה נחרבו שני בתי מקדש) כדי שהעונש לא יבוא על העם עצמו.
לסיכום :
שורה תחתונה , הקב"ה אוהב את ישראל עמו ...ואת חישוביו אנחנו לא יודעים ,ולא ב"רמה" להבין כפי שהוא מבין אותם ...אבל הוא בחר בנו מאהבתו אותנו ואת אבותינו , בחירה שאין בה ביטול ותנאי - אך היא לעולם לא תפסיק ,והיהודים לעולם לא יוכלו לבטל אותה , ואם חלילה כל העם מגיע למצב שבו הוא רוצה לברוח מהיעוד ...הקב"ה יחזיר את עמו אל המסלול היהודי ...
מברכים כל בוקר את השם יתברך "שלא עשני גוי" ...והמשמעות של זה היא עמוקה למדי ... אנחנו מברכים את השם לא רק על עצם זה שנולדנו יהודים ולא גוים , אלא אנחנו מכריזים בזה ,שאנחנו רוצים להיות יהודים , ולא בגלל הגוים (בגלל שנאתם למתבוללים) אנחנו "יהודים בעל כרחנו"
אנחנו יהודים, וגאים בזה ...זה המשמעות של הברכה ...זה "הגיון יהודי תקין", חסר תסביכים גלותיים .
השואה הייתה קטסטרופה , ואין לנו את הכלים כדי להבין למה היא קרתה , אנחנו רק יכולים להסתכל על ההיסטוריה ולראות איפה היו הבעיות ומה אנחנו יכולים לשפר ולא לחזור על אותם טעויות
יעקב אבינו עליו השלום התפלל להקב"ה "זממו אל תפק" על אדום , בגמרא מסכת מגילה, דף ו "אמר יעקב לפני הקב"ה, ריבונו של עולם אל תתן לעשיו הרשע תאות ליבו" זממו אל תפק" זו גרממיא של אדום שלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו"(במקום אחר בגמרא מוזכר שגרממיא הם גומר ,במדרש בראשית רבה כתוב שמצאצאי גומר אלה גרמוניקא) (ו"של אדום" ייתכן הכוונה, כי בתקופתם גרמניה הייתה כבושה של רומא ,שהיו מבני עשיו)
(וסתם לעוד תוספת זיהוי שאכן מדובר על אותם גרמנים "ואמר רבי חמא בר חנינא תלת מאה קטירי תגא איכא בגרממיא של אדום " זאת אומרת שלוש מאות נסיכויות יש\יהיו בגרממיא של אדום , קטע מעניין בקשר לזה מהאינצקלופדיה העברית על הערך גרמניה (גרמניא עמוד 432 "ללהתפוררות הפוליטית של גרמניא , היו תוצאות מרחיקות לכת :שלוש מאות הנסיכויות והערים החופשיות שמרו בקנאות על עצמאותן הכלכלית... במאות ה 17-18")
זאת אומרת, הייתה נבואה עתיקה שחז"ל הביאו אותו שיעקב אבינו עליו השלום התפלל על האומה הזאת "זממו אל תפק" וכבר אז (כשגרמניה הייתה סתם אוסף ברברים) ידעו שיש לה רצון ביום מן הימים לצאת להחריב את העולם כולו
ידענו מי אלו יהיו ...ידענו שזה יכול לקרות ...הוזהרנו . חלקים גדולים מעמנו דחפו אצבע לשקע חשמל בניגוד להוראות יצרן . התורה מצוה אותנו "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר" (דברים לב:ז) צריך לזכור את ההיסטוריה ... צריך "לזכור" ימות עולם , צריך להבין באירועים בדורות קודמים , כדי להבין ולהשכיל לא לטעות באותם טעויות שוב ... במקום להתרכז בלמה היה העונש ולמה דווקא עונש כזה, במקום לנסות לחשב את החשבונות של הקב"ה שנשגבים מאיתנו בינתו וחכמתו , צריך להסתכל איפה לא היינו בסדר , צריך להבין שהוא אוהב אותנו ,ושהגאולה שלנו בפתח,כל שעלינו לעשות הוא לקבלה בזרועות פתוחות