יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
ארץ ישראל באחרית הימים
jewlover and arabhater:
בס"ד
לקוח מפורום אחר
בס"ד
וכך מוכח ממעשה שהיה עם הבעל שם טוב הקדוש בספר "קדושים תהיו"
הרב מברניב זצ"ל סיפר מרבו הקדוש ר' אליעזר מדז'קוב זצ"ל כי פעם היו הוא ואביו הרב מרופש'יץ זצ"ל בלובלין לשבות יחד עם החוזה מלובלין זצ"ל, ובעת רצון בבית המדרש בלובלין הקהל עצר נשימה לנוכח פניו הלוהטות של החוזה עיניו עצומות ואנחה פורצת מגרונו הקדוש. לחש הרבי מרובפש'יץ לבנו: אליעזר יקירי! הטה אוזן ושמע היטב כל מילה והגה שיוציא החוזה מפיו והשתדל לא לאבד אף מילה והגה שיוציא החוזה. כעבור דקות אחדות פתח החוזה ואמר: פעם היה לרבי הקדוש הבעל שם טוב זצ"ל עליית נשמה כולנו ישבנו מסביבו עוקבים בדריכות אחרי נשימתו ופניו הפכו מלהבת אש לחיוורון עז כשהתעורר רבנו פנה אל התלמידים וסיפר: עכשיו כשהייתי למעלה ראיתי את המלאכים נחפזים לעבור למקום מסוים ובידיהם כלים ובונים סיר גדול ורחב. השתוממתי לפשר הדבר עצרתי את אחד המלאכים ושאלתיו למשמעות הסיר, קירב אותי המלאך והושיט את הסיר שאוכל גם אני לראות את הנעשה בפנים. ולתדהמתי ראיתי כי הוא מלא בידיים ורגלים של בני אדם.. כשראה המלאך את פליאתי פתח ואמר: "דע לך כי לפני ביאת המשיח ירדו לעולם נשמותיהם של אנשי דור המבול ודור הפלגה [דור המבול כידוע נכשלו בגילוי עריות ודור הפלגה חטאו במינות ואפיקורסות] ובשבילם נבנה הסיר בכדי לבשל בו את ידיהם ורגליהם רחמ"ל. הבעל שם טוב הקדוש חזה זאת בעיניו הקדושות ואנו רואים זאת בחוש שכעת מתחילות אותן נשמות לרדת בעולם. בזאת סיים.
שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו ועל כל עם ישראל שנוכל לעמוד בנסיונות קשים אלו
וכן מובא בשם רבנו הארי ז"ל שהדורות שלפני ביאת המשיח הם גלגולים של אנשי דור המבול והפלגה.
arter1:
--- ציטוט של: arabhater על מרץ 03, 2009, 22:39:29 ---בס"ד
לקוח מפורום אחר
בס"ד
וכך מוכח ממעשה שהיה עם הבעל שם טוב הקדוש בספר "קדושים תהיו"
הרב מברניב זצ"ל סיפר מרבו הקדוש ר' אליעזר מדז'קוב זצ"ל כי פעם היו הוא ואביו הרב מרופש'יץ זצ"ל בלובלין לשבות יחד עם החוזה מלובלין זצ"ל, ובעת רצון בבית המדרש בלובלין הקהל עצר נשימה לנוכח פניו הלוהטות של החוזה עיניו עצומות ואנחה פורצת מגרונו הקדוש. לחש הרבי מרובפש'יץ לבנו: אליעזר יקירי! הטה אוזן ושמע היטב כל מילה והגה שיוציא החוזה מפיו והשתדל לא לאבד אף מילה והגה שיוציא החוזה. כעבור דקות אחדות פתח החוזה ואמר: פעם היה לרבי הקדוש הבעל שם טוב זצ"ל עליית נשמה כולנו ישבנו מסביבו עוקבים בדריכות אחרי נשימתו ופניו הפכו מלהבת אש לחיוורון עז כשהתעורר רבנו פנה אל התלמידים וסיפר: עכשיו כשהייתי למעלה ראיתי את המלאכים נחפזים לעבור למקום מסוים ובידיהם כלים ובונים סיר גדול ורחב. השתוממתי לפשר הדבר עצרתי את אחד המלאכים ושאלתיו למשמעות הסיר, קירב אותי המלאך והושיט את הסיר שאוכל גם אני לראות את הנעשה בפנים. ולתדהמתי ראיתי כי הוא מלא בידיים ורגלים של בני אדם.. כשראה המלאך את פליאתי פתח ואמר: "דע לך כי לפני ביאת המשיח ירדו לעולם נשמותיהם של אנשי דור המבול ודור הפלגה [דור המבול כידוע נכשלו בגילוי עריות ודור הפלגה חטאו במינות ואפיקורסות] ובשבילם נבנה הסיר בכדי לבשל בו את ידיהם ורגליהם רחמ"ל. הבעל שם טוב הקדוש חזה זאת בעיניו הקדושות ואנו רואים זאת בחוש שכעת מתחילות אותן נשמות לרדת בעולם. בזאת סיים.
שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו ועל כל עם ישראל שנוכל לעמוד בנסיונות קשים אלו
וכן מובא בשם רבנו הארי ז"ל שהדורות שלפני ביאת המשיח הם גלגולים של אנשי דור המבול והפלגה.
--- סוף ציטוט ---
הנה קטע המדבר על אמונה בדור האחרון
כתב אור ישראל וקדושו, רבינו חיים בן עטר זצוק"ל בספרו "אור החיים" וזה לשונו:
--- ציטוט ---הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בחמישים שערי טומעה, וכמו שצינתי דבר זה כמה פעמים וכו', והבטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורה חיים שבשער החמישים, והשגחתו הוא באמצעות הגלויות, ובפרט גלות אחרון, אנו משיגים הדבר. וטעם שנכנסו ישראל במצרים בשער הנו"ן, לצד שלא היו בני תורה מה כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו לכנס לשער הנו"ן ולהוציאו בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטמא
--- סוף ציטוט ---
המבאר מדבריו שלעתיד יתנסו ישראל בנסיון הקשה ביותר והוא ניסיון האמונה, כמבואר לקמן שאפילו בצאת ישראל ממצרים בתקופת השעבוד הקשה והירידה הגדולה, לא נתנסו בנסיון זה כי לא היו יכולים לעמוד בו, בהיותם קודם מתן תורה, ואלו הדורות הללו בהיותם עם תורה יוכלו לעמד בניסיון זה
מהות שער חמישים של הטומאה מבואר בספר שומר אמונים מאמר האמונה פכ"א בשם ספר "עשירית האיפה" להגה"ק מקאמרנא זצ"ל וזה לשונו:
--- ציטוט ---וקבלנו ששער החמידים של הטומאהנ הוא של מינות ואפיקורסות שכל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים, וזה ניסיון שגלות האחרון עד ירחם ה' עלינו, אבל במצרים היה אמונה חזקה בכל ישראל ואף הרשעים היה להם אמונה ולא פקרו, ומחמת שלא היה להם תורה, לא היה בכחם לכנסת לשער הנו"ן ולצאת משם, ולא נכנסו אלא בשער המ"ט, שאם היו מתעכבים עוד רגע היו נכנסים להיכל הנו"ן ושוב לא היה להם תקנה עולמית, ולכן נכתס נו"ן פעמים יציאת מצרים, ואנו בגלותא בתראה על ידי התורה יש לנו כח לצאת ולהוציא בלכם מפיהם אף משער הנו"ן, בלבד באמונה גדולה, אמונת ה' וחכמים וצדיקים
--- סוף ציטוט ---
arter1:
מסנהדרין דף צח עמוד א
אמר ר' יוחנן אם ראית דור שמתמעט והולך חכה לו שנאמר (שמואל ב כב) ואת עם עני תושיע וגו' אמר רבי יוחנן אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו שנאמר (ישעיהו נט) כי יבא כנהר צר <ו>רוח ה' נוססה בו וסמיך ליה ובא לציון גואל
מסנהדרין דף צח עמוד ב
אמר רב אין בן דוד בא עד שתתפשט המלכות {הרשעה} על ישראל תשעה חדשים שנאמר (מיכה ה) לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל
מסכת סנהדרין פרק יא דף צז, א גמרא
את סוכת דוד הנופלת א"ל הכי אמר רבי יוחנן דור שבן דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטים והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבא ת"ר שבוע שבן דוד בא בו שנה ראשונה מתקיים מקרא זה (עמוס ד) והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר שניה חיצי רעב משתלחים שלישית רעב גדול ומתים אנשים ונשים וטף חסידים ואנשי מעשה ותורה משתכחת מלומדיה ברביעית שובע ואינו שובע בחמישית שובע גדול ואוכלין ושותין ושמחין ותורה חוזרת ללומדיה בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא אמר רב יוסף הא כמה שביעית דהוה כן ולא אתא אמר אביי בששית קולות בשביעית מלחמות מי הוה ועוד כסדרן מי הוה <(תהילים פט) אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך> תניא ר' יהודה אומר דור שבן דוד בא בו בית הוועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן יאשם ואנשי גבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת הסופרים תסרח ויראי חטא ימאסו ופני הדור כפני כלב והאמת נעדרת שנאמר (ישעיהו נט) ותהי האמת נעדרת <וסר מרע משתולל> מאי ותהי האמת נעדרת אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה מאי וסר מרע משתולל אמרי דבי ר' שילא כל מי שסר מרע משתולל על הבריות אמר רבא מריש הוה אמינא ליכא קושטא בעלמא אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה ואמרי לה רב טביומי שמיה דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדבוריה זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא וקושטא שמיה ולא הוו משני בדיבורייהו ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה נסיבי איתתא מינהון והוו לי תרתין בנין מינה יומא חד הוה יתבא דביתהו וקא חייפא רישה אתאי שיבבתה טרפא אדשא סבר לאו אורח ארעא אמר לה ליתא הכא שכיבו ליה תרתין בנין אתו אינשי דאתרא לקמיה אמרו ליה מאי האי אמר להו הכי הוה מעשה א"ל במטותא מינך פוק מאתרין ולא תגרי בהו מותנא בהנך אינשי תניא ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים וזקנים יעמדו לפני נערים ובת קמה באמה וכלה בחמותה ופני הדור כפני כלב ואין הבן מתבייש מאביו תניא ר' נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה והיוקר יעות והגפן יתן פריו והיין ביוקר ונהפכה כל המלכות למינות ואין תוכחה מסייע ליה לר' יצחק דא"ר יצחק אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות אמר רבא מאי קרא (ויקרא יג) כולו הפך לבן טהור הוא ת"ר (דברים לב) כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא עד שירבו המסורות ד"א עד שיתמעטו התלמידים ד"א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד"א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל כי הא דר' זירא כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה אמר להו במטותא בעינא מנייכו לא תרחקוה דתנינא ג' באין בהיסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב שנאמר (ישעיהו ב) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא אביי אמר תרי חרוב שנאמר (הושע ו) יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו תניא כותיה דרב קטינא כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ואומר (תהילים צב) מזמור שיר ליום השבת יום שכולו שבת ואומר (תהילים צ) כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח
מסכת כתובות פרק יג דף קיב, ב גמרא
אמר רבי זירא אמר רבי ירמיה בר אבא דור שבן דוד בא קטיגוריא בתלמידי חכמים כי אמריתה קמיה דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנאמר (ישעיהו ו) ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער תני רב יוסף בזוזי ובזוזי דבזוזי (פירש רש"י שוללים אחר שוללים) אמר רב חייא בר אשי אמר רב עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות שנאמר (יואל ב) כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם
arter1:
וכן מובא במדרש תהילים מזמור מ"ה וזה לשונו:
אמרו ישראל לפני הקב"ה ריבונו של עולם אימתי אתה גואלנו, אמר להם כשתרדו לירידה התחתונה אותה שעה אני גואל אתכם, שנאמר (הודע ב) ונתקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו וגו' ועלו מן הארץ, אמרו בני קרח בירידה התחתונה אנו, כמה דאת אמר (תהלים מד) כי שחה לעפר נפשינו, מה דכתיב אחריו (שם) קומה עזרתה לנו, אמר להם הקב"ה הכל מכם, כשם שהשושנה הזו מפרחת ולבה למעלה, אף אתם תעשו תשובה לפני ויהא לבבכם מכון למעלה כשושנה הזאת, ואותה שעה אביא הגואל שנאמר אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה, ואימתי כשיפרח כשושנה, לך נאמר למנצח על השושנים
arter1:
הנה קטע מן ספרו של אהרן ראטה "שומר אמונים"
והנה הגם שכתבתי בפרקים הקודמים שאין זמן מיועד ושום זמן מזומן לביאת משיח צדקנו, שהוא טמון ומכוסה מעין כל חי ומעין כל בריה, אבל עם כל זה סימנא מילתא יש לן מדברי רז"ל שכתבו (בסנהדרין צ"ז ע"א ובסוטה מ"ט ע"ב), שהראשונים והצדיקי דורות שבדורות שלפנינו חשבו, שבימיהם נתקיימה זו הנבואה של רבותינו הקדושים שיהא דך קודם ביאת המשיח, בעונותינו הרבים, א' מה שאמרו רז"ל (סוטה מ"ט ע"ב) חוצפה יסגא, כמו שכתוב (בזהר חדש בפרשת בראשית במדרש הנעלם סוף ד"ה אלקים יהי מארת ברקיע השמים) וזה לשונה באותה שעה בכה ר' עקיבא א"ל על מה קא בכית אמר לו אוי לדור שיהיו (צמאים) [יתומים] ממך. אמר לו אל תאמר כך אלא ווי לדור שיהיו יתומים בלי אב בלי חכם מורה ולא תלמיד הוגה. וימים יבואו שכל הדור יהיו חצופים ועזי פנים ותשתכח תורה ואין דורש ואין מבקש. והמתעורר לבו בתורה יהיה נבזה וחדל אישים ווי לדרא ההוא כד ייתי ההוא דרא. א"ל לית דרא ההוא מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן כד אינון רכיכין בלבד וכד אינון קשישין אורייתא משתכחת מנהון.
ועוד אמרו רז"ל (סנהדרין צ"ז ע"א) ופני הדור כפני הכלב, ופירש רש"י לישנא אחרינא כפני הכלב שלא יתביישו זה מזה, ולא היה דור מימות דור המבול שיהיה בחוצפה כזו, חצופים וחצופות הולכיפ ערומים וערומות, בלי בושה מהשם, ובלי בושה מעליונים ותחתונים, וכמו בהמות ממש.
ועוד אמרו (שם) המלכות תהפך למינות, ולא היה עוד מעולם בשום פעם שיהא בנמצא מלכות שלמה תהפך למינות.
וא' מסימני התנחומין הוא, והנה אמשיל לך משל, למלך ששלח בנו למרחקים חוץ למדינתו על איזה זמן, ולא הגביל לו שום זמן לאורך גלותו, ואמר לו המלך, תדע שבמקום שאני משלח אותך שם תהיה בצער גדול, מעונה ומוכה ומנוגע בעוני, ואם תתחזק ולא תשכח אביך ושאתה בן מלך, ולא תתנהג בנימוס אותה הדת של אותה המדינה, רק בנימוסיי שהדרכתיך, אז יתעורר בך תמיד השתוקקות וגעגועין אלי, ואני גם כן על ידי השתוקקות שלך אשתוקק אליך, כי היא המדה, רוח ממשיך רוח ואייתי רוח, ובעת שיגיע הזמן המוגבל אבוא בעצמי אליך ואגאלך משם, ואעשך ואנשא אותך ברום המעלות העליונים שאין למעלה ממנה חוץ ממני.
ושאל במן המלך לאביו, אדוני אבי כמה יהא זמן גלותי, ואמתי אדע שאחזור אליך, והשיב לו אביו, בני יקירי, אי אפשר לגלות לך הזמן אשר טמון ומכוסה מעין כל חי, רק סימנא אמסור לך, כי תדע כי בכל זמן יכו וימרטו אותך שם בשוטים ובמקלות, ויתחברו אליך שם כמה מפתים, ויאמרו אם תתערב ואם תתחבר עמנו ביחד ותתנהג כמונו ולא כנימוסי אביך, אז תהיה חד מנן ונכבד אותך ונרום וננשא אותך ברום המעלות, ותהיה נשיא בקרבנו, ואם לאו מרה תהיה, ככה יהיה בכל עת, ואתה תעמוד ותסבול הכל, כי אין להם רשות לכלות אותך, רק להבהילך להכותך ולצערך, אבל עדיין לא הגיע זמן גאולתך, וכשיגיע הזמן האחרון אשר יכו אותך מכות גדולות בגודל אכזריות, בלי שיבקשו אותך עוד שתתחבר עמהם, כי לא ירצו ולא יחפצו עוד בחבורתך, תדע כי זה הזמן זבו אבוא לגאלך ולהצילך משם.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה