בס"ד
שמות – שובבי"ם, שנים מקרא ואחד תרגוםהרב שמואל אליהוהשיעור ניתן ביח' טבת תשס"ט
נערך על ידי הרב
מוקדש להצלחת
חיילי צה"ללהפציץ בעזה מקום שיש בו נשים וילדים?הרמב"ם פוסק בהלכות מלכים (פרק ו). שבמלחמות "אין הורגין אשה ולא קטן שנאמר 'והנשים והטף החיו לכם' - זה טף של זכרים. במה דברים אמורים? במלחמת הרשות שהוא עם שאר האומות". מה קורה אם הנשים והילדים מעורבות עם הגברים? השאלה הזאת נשאלת היום בבמלחמה עם עזה ובאמת היא שאלה שנשאלת כבר שמונה שנים ויותר כשהמחבלים יורים על שדרות היום ועל ישובי גוש קטיף בעבר ולא השבנו אש כי חששנו לפגוע באוכלסיה אזרחית שמעורבת עם הרוצחים.
וראה זה פלא. את התשובה לסיפור הזה אפשר למצוא במלחמה דומה לזאת בדיוק. מלחמת ישראל עם הפלשתים של פעם. מלחמת שמשון. שם כתוב: "ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית האסורים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים". הם מעמידים אותו בין עמודים של בית גדול שעליו נמצאים כולם ועושים ממנו צחוק. בבית הזה נמצאים גם מבוגרים וגם נערים כמו שמספר הפסוק. "ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והמשני את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם". בבית הזה נמצאות גם הרבה נשים. "והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון". על הגג לבדו היו שלושת אלפים אנשים ונשים. בבית עצמו איננו יודעים עוד כמה היו.
שמשון מתכוון למוטט את הבניין על יושביו. הוא מבקש את עזרתו של אלוקים. "ויקרא שמשון אל ה' ויאמר ה' אלוקים. זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים". האם אלוקים יענה לו? האם המעשה שהוא הולך לעשות הוא חיובי? האם הכוונה שלו להרוג אלפי אנשים ונשים ונערים בגלל שהם רוצים להרוג אותו היא חיובית? ובכן מסתבר שזה המעשה הנכון אלוקים שומע לתפילתו: "וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו: ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו".
לתפילה של שמשון היו שותפים. חכמינו אמרו שגם יעקב אבינו ראה בעיני רוחו את שמשון עומד תחת אותו בניין וצירף את תפילתו לתפילת שמשון. עליו נאמר בברכה לשבט דן: "לישועתך קויתי ה".
אנו מקווים שתפילת יעקב תלווה גם את דורינו. גם אנו נלחמים אותה מלחמה עם אותם פלישתים. גם בימינו הם מלגלגים על גלעד שליט. מענים ומייסרים את משפחתו. וגם אנו צריכים את תפילתו של יעקב שתעזור לנו מול הפלישתים. שנדע לפעול כמו שמשון ולא להתבלבל. שלא נרחם על משפחות רוצחים ונתאכזר על ילדי ישראל. שנדע לפעול בשכל ישר: "לישועתך קויתי ה".
י"ח פעמים מוזכרים שמות האבות בתורהתפילת יעקב אבינו הועילה לשמשון. תפילת האבות הועילה גם ליציאת מצרים. תפילת האבות יכולה להועיל בכל דור ודור. חכמינו אמרו ששמם של שלושת האבות ביחד מוזכר בתורה שמונה עשרה פעמים. בפעם התשע עשרה אחת הם מוזכרים יחד בשם 'ישראל'. "זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך". הדבר המעניין הוא שבפרשות "שמות - וארא" שלושת האבות מוזכרים ביחד שליש פעמים יותר מכלל הפעמים שהם מוזכרים יחד בכל התורה כולה. שבע מתוך שמונה עשרה פעמים. למה זה כל כך חשוב כאן?
יציאת מצרים היא קיום השבועה והברית שאלוקים כרת עם האבות. "וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב" (שמות פרק ב כד). לכן הוא גואל אותם. חשוב להזכיר כאן שהוא גואל אותם בגלל השבועה והברית שאלוקים כרת עם האבות כדי שנדע מאין באנו ולאן אנחנו הולכים.
במיוחד בפרשיות הללו שעם ישראל מתחיל את דרכו אומר הקב"ה למשה: תסתכל בתוכנית שאמרתי לאבות האומה ותדעו את מסלול החיים של בית ישראל. אלוקים כרת ברית ונשבע לאבות על התפקיד של העם. על מסלול חיים שלו. על ארץ ישראל - המקום שבו יוגשם היעוד הגדול הזה.
כששלושת האבות מוזכרים יחד – יש גאולההגמרא במסכת בבא מציעא (פה
מסבירה שהזכרת שלושתם ביחד עשויה להביא גאולה. הגמרא מביאה מעשה על אליהו הנביא שהיה רגיל ללמוד בבית המדרש של רבי.
"יומא חד ריש ירחא הוה, נגה ליה, ולא אתא. אמר ליה, מאי טעמא נגה ליה למר? אמר ליה, אדאוקמינא לאברהם, ומשינא ידיה, ומצלי, ומגנינא ליה, וכן ליצחק, וכן ליעקב. ולוקמינהו בהדי הדדי? סברי תקפי ברחמי, ומייתי ליה למשיח בלא זמניה. אמר ליה, ויש דוגמתן בעולם הזה? אמר ליה, אכא רבי חיא ובניו. גזר רבי תעניתא, אחתינהו לרבי חיא ובניו, אמר, "משיב הרוח" ונשב זיקא , אמר, "מוריד הגשם" ואתא מטרא. מטא למימר, "מחיה המתים" רגש עלמא, אמרי ברקיע, מאן גלי רזיא בעלמא? אמרי, אליהו, אתיוה לאליהו, מחיוה שתין פולסי דנורא, אתא, אידמי להו כדבא דנורא, על בינייהו, וטרדינהו".
תרגום: אליהו הנביא היה מצוי בישיבתו של רבי. ביום ר"ח אחד התעכב אליהו הנביא ולא בא. א"ל רבי לאליהו הנביא: מדוע התעכבת מלבוא? אמר ליה אליהו הנביא: הלכתי למערת המכפלה והערתי את אברהם אבינו ושטפתי את ידיו כדי שיתפלל ואח"כ השכבתיו. וכן ליצחק וכן ליעקב. שאל אותו רבי: מדוע לא הערת את שלושתם ביחד? ענה לו אליהו: אם הייתי מעיר את שלושתם ביחד הם היו מרבים בתפילה ומיד היה בא המשיח שלא בזמנו, לכן אין ניתן לי רשות להעמידן יחד. א"ל רבי: ויש דוגמתן בעולם הזה שתפילתן נשמעת? אמר ליה אליהו: יש את ר' חייא ובניו. גזר רבי תענית ובקש מר' חייא ובניו להיות שליחי ציבור. אמר ר' חייא "משיב הרוח" ונשבה הרוח. אמר "מוריד הגשם" וירד גשם. כשהגיע לומר "מחיה המתים" נהיה רעש בעולם העליון. אמרו: מי גילה רז זה בעולם? אמרי אליהו: היכו את אליהו הנביא בששים מלקות של אש. ירד אליהו הנביא על התיבה ונדמה להם כמו דב של אש, ובלבל אותם ולא יכלו להמשיך בתפילתם.
מסקנה: כאשר שלושת האבות פועלים יחד – זה מביא גאולה לעולם. ולכן בשעה שעם ישראל צריך להגאל ממצרים צריך להזכיר את הזכויות של שלושתם בבת אחת. ולכן הם מוזכרים בפרשיות אלו כל כך הרבה פעמים.
שובבי"ם – עת לתיקון הבריתמובא בשם האריז"ל (בספר קומץ המנחה ב עט) שפרשיות שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים שראשי התיבות שלהם הם שובבי"ם הם:
"עת לתיקון הברית". וכתב בספר השל"ה הקדוש (שמות בדרוש שובבי"ם ת"ת א) שפרשת "שמות" עוסקת בגלות שהיא "סיגופים של ישראל. וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך". כל העבודה הקשה הייתה "למירוק וזיכוך".
ממוצאי שבת של פרשת ויחי עד שבת שקוראים בה פרשת משפטים אנו בתוך השובבי"ם. בזמן הזה אנו קוראים בפרשיות השבוע על היציאה של עם ישראל ממ"ט שערי טומאה למ"ט שערי טהרה. מעשי אבות סימן לבנים. גם אנו יכולים בתקופה זו לתקן מה שקלקלנו וירדנו במדרגות של קלקול ח"ו. לכן כתב השל"ה על זה ש"דרך ישראל להתעורר בהם בדרכי תשובה ביתר שאת, כמוזכר בדברי הקדמונים והאחרונים".
במה התיקון? בעיקר ביציאה מתרבות מצרים "ערות הארץ". שנאמר "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" אמרו חכמים: מה היו עושים? איש נושא איש ואשה נושא אשה ואשה נשאת לשני אנשים". (רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא ח). יציאת מצרים מתבטאת בכך שאנו בימים אלו משתדלים יותר להתנתק מטומאת העריות. חלק ממצוות קדושת המילה היא בשמירה על כוח הדיבור, כוח המילה. "מילה כנגד מילה".
בימים אלו אנו משתדלים לזכך את עצמינו ב"תענית דיבור" כיוון שזה חלק מ"גאולת הדיבור" שהייתה בפסח ביציאת מצרים. וכדברי האר"י שזו הייתה גאולת הדיבור - פה-סח. שבתחילה לא היה משה יכול לדבר, אחרי היציאה ממצרים כתוב עליו: "ויאמר משה". ובתחילה במצרים לא היו יכולים ישראל לצעוק מקושי השעבוד. אחר כך צעקו אל ה' - ונגאלו. גם אנו בתקופה זה מתאמצים בעיקר בתיקון כוח הדיבור. זה תיקון הברית. בשנה מעוברת יש ממשיכים את התקופה בעוד שתי שבתות. "שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים – תרומה תצוה".
אנו שומרים את הברית ואלוקים שומר הברית והחסדשמירת חלקנו ב'ברית' - מביאה את שמירת חלק אלוקים ב"ברית" איתנו. ואע"פ ש"ברית אבות" אינה כמו "זכות אבות" והיא לא יכולה להסתיים, כי היא תלויה באבות ולא בנו. עם זאת שמירת הברית מצידנו גורמת לגלות את ברית האבות מהכח אל הפועל.
כך זה היה ב
ברית עם נח וצאצאיו. אלה שהשחיתו את דרכם – נשחתו. "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ". לעומתם ניצלו כל בעלי החיים ששמרו על בריתם ולא השחיתו את דרכם על הארץ. "מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות" – ובמדרש (רבה. וברש"י שם) מהו למינהו? "אותן שדבקו במיניהם ולא השחיתו דרכם".
הברית הייתה עם אלו ששמרו על הברית. "והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ" (בראשית פרק ט יא). ברית על קיום המין האנושי. שלא תהיה שואה לכלל האנושות.
אע"פ שהברית של אלוקים עם האבות קיימת לעולם,
היא נשמרת יותר כשאנו שומרים את הברית מצידנו. כך זה במצוות "ברית המילה". אנו מוצאים שהקב"ה מצווה את אברהם על הברית ואומר לו:
"אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים" – "והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים" זה החלק של אלוקים בברית. והחלק של אברהם. "ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם".
שמירת חלקנו בברית המילה היא עשיית ברית מילה לזכרים וגם שמירת הקדושה בכל מה שקשור ליחסים שבין איש לאשה.
איך שומרים על קדושה? כתב אור החיים הקדוש (ויקרא יח ב): "הנה ידוע הוא כי כל מצות אשר צוה ה' לעם קדושו הם מצות שיכול האדם לעמוד בהם, ויטה עצמו אל הרצון לעשותם. זולת מצות פרישת העריות הוא דבר שנפשו של אדם מחמדתן ואונסתו עליהם לעשותם, זולת בהתעצמות הרחקת ב' דברים מהאדם, (א) והם מרחק הרגש ראות העין. (ב) מרחק בחינת החושב. ואם ב' אלו לא יעשה - אין אדם שליט ברוח זה לכלותה ממנו". ועוד מוסיף "ואינו צריך לומר אם ישלח ידו ואכל מעט מן הרע הזה - הנה הוא מסור ביד תאותו". הנה לנו עצות מאדם קדוש איך לקיים "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם".
מימוש ברית האבות - בעיקר בפרשיות שובבי"םבפרשיות 'שמות' עד 'משפטים' הקב"ה עוסק בקיום הברית שלו עם האבות. כך מתחילה יציאת מצרים. "וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב" (שמות פרק ב כד). גם אנו נדרשים בפרשיות למלא את החלק שלנו בברית שיש לנו עם אלוקים.
לכן יציאת מצרים החלה כאשר ישראל עושים ברית מילה. שכל השבטים שעלו ממצרים היו טהורים מחטא זה של עריות. ועל זה נאמר: "ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל" (תהילים קכב). ומביא רש"י בשם המדרש. מהי פה מעיד עדות? "לפי שהיו האומות מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים. אם בגופם היו שולטין המצרים - בנשותיהם לא כל שכן? אמר הקב"ה: אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם. הטיל שמו עליהם: 'הראובני'. 'השמעוני'. הוסיף עליהם אותיות השם, אחת מכאן ואחת מכאן. נמצא השם הזה 'יה' עדות לישראל" (תהילים שם ובמדבר כו ה).
מנהגי השובבי"םזהירות באכילה האם גם תלמידי חכמים צריכים להתענות תעניות אלו או שיש בזה ביטול תורה? עיון בספרי "מגיד מישרים" של מרן רבי יוסף קארו מלמד שהוא היה מקפיד מאוד להתענות בתקופה זו, ובפעם אחת אומר לו המלאך המגיד עודד אותו מאוד להחזיק בקבלה זו ואמר לו: דע לך כי "יצר הרע ונחש וסמאל כי הם רודפים אחריך תמיד ואליך תשוקתם ואתה תמשול בהם, והנה אמרת להתענות בשבועות הללו של שובבי"ם,,,, כי האמת שהתענית בשבועות אלו. הוא חשוב ומקובל ומרוצה מאוד". (פרשת וארא).
כמו כן הוא עודד אותו להזהר גם בעת אכילתו בלילה בין יום צום אחד למשנהו שלא יאכל לשבוע יותר מידי, ולא יאכל לשם הנאה, ולא יאכל כשאינו רעב, וגם כשהוא מרגיש חולשה ורעב – לא לאכול יותר מידי. וציווהו להתנהג כמו רבי יהודה הנשיא שלא נהנה מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה. (שם). ואף על פי שלא כולם במדרגת "רבינו הקדוש" אפשר לנהוג כמותו בחלק מהארוחות שאוכלים, או אפילו בחלק מהארוחה עצמה. ובודאי בתקופת השובבי"ם.
התחזקות בתורה כתב השל"ה הקדוש - בספר שמות "אלו התיבות של שובבי"ם ת"ת, רומזים לארבע חומות "תשובה" "תפילה" "צדקה" "תורה". כי שובבים רמז ל"שובו בנים שובבים"!! ובמה? בתיבת ת"ת, ראשי תיבות תשובה תפילה, וגם ראשי תיבות תלמוד תורה, וגם תיבת ת"ת הוא לשון נתינה רומז לצדקה".
וכן כתב בספר "אוהב ישראל" (פרשת ויחי) "שצריך להתאמץ בתיקון זה גם בתענית וגם לכוון בברכת "תקע בשופר גדול" בכוונות הראויים כמבואר בסידור האריז"ל. ועיקר התשובה הוא ע"י תורה ותפלה וצדקה. כל אחד ואחד לפי יכולתו, ובפרט בלימוד תורה שבע"פ ולברר הלכה בליבון ובירור יפה בזה הוא מקבץ חלקי הטוב והניצוצין קדישין ומברר אותן מתוך הקליפות להוציא בולעם מפיהם. בסוד חיל בלע ויקיאנו (איוב כ, טו) וזהו עיקר התיקון של פגם הברית". "וכל שכן מי שזוכה ללמוד תורה לשמה ממש".
שמירת ותיקון הבריתשמירת הברית: גם אנחנו בימינו אלו עוסקים בימים אלו בעיקר בחיזוק הקדושה. העיקר הוא להשמר מכל מה שמביא את האדם לנפילה רוחנית. להתרחק מכל מה שמביא לחטא זה במחשבה בדיבור ובמעשה. להתרחק הרחק כמטחויי קשת. אחרי השמירה בא התיקון על חטאי העבר.
תיקון הברית: התיקון נעשה בכמה דרכים. יש ספרי לימוד לתיקון הברית. יש תפילות לתיקון הברית. ויש תעניות. התעניות מחולקת לתעניות של ממש ולתעניות דיבור.
תעניות אכילה: (א) יש מתענית פעם אחת בכל השובבים. (ב) יש בכל שני וחמישי בשבועות השובבי"ם. (ג) יש עושים ארבעים תעניות רצופות, ביום בלבד במשך השובבי"ם. וכתב הרמ"ע מפא&
