כיוון שהנושא של אנטיוירוסים וכדומה מאוד מעניין אתכם, להלן מאמר מקיף בנושא:
לא רק אנטיוירוס: כל הטיפים לאבטחת המחשב
עדכון שוטף והפעלה של תוכנות אבטחה שונות, בחירת סיסמאות מורכבות, ועבודה זהירה ונכונה עם המחשב יעזרו לכם לשמור עליו והקבצים שבתוכו מפני גורמים מזיקים
PC Magazine
פורסם: 02.05.08, 11:57
אתם קרוב לודאי כבר תוהים אם בכלל קיימת אפשרות שהמחשב יהיה באמת בטוח בימים אלו. לכאורה, אחרי התקנה ראשונית נקייה, ניתן לנתק את החיבור לאינטרנט ולהימנע מהתקנת תוכנות נוספות (ומשימוש באמצעי אחסון שעלולים להיות "נגועים"). אפשרות זו מיושמת לעיתים בתחנות עבודה לשימוש פרטני, אולם היא לא מעשית לרוב המחשבים או לרוב דפוסי השימוש.
בשורה התחתונה, אפשר להשיג מחשב מחובר ובטוח, אבל זה ידרוש מכם קצת עבודה. תצטרכו להתקין כלים שיעזרו לכם להגן על עצמכם, ללמוד כיצד מומלץ להתנהג בעולם עוין, והכי חשוב: לחשוב בהגיון. הנה כל מה שאתם צריכים לעשות, החל מהמינימום האפשרי ומעלה.
המינימום ההכרחי
התקינו אנטי-וירוס שמרו שיהיה מעודכן, הריצו סריקות בזמנים קבועים מראש, ותנו לו לבדוק גם את הדואר האלקטרוני המגיע אליכם. בלי זה, כמעט בטוח שהמחשב יידבק במשהו.
עדכנו את תוכנות האנטי-ריגול - תוכנת אנטי-ריגול עשויה להגיע באותה חבילה עם האנטי-וירוס. ודאו שהתוכנות מעודכנות וסרקו את המחשב לעיתים קרובות. כדאי לכם להתקין שתי תוכנות למניעת תוכנות ריגול כגון Windows Defender (שבא עם Windows Vista) ו-Spy Sweeper.
השתמשו בחומת אש (Firewall) דו-כיוונית - מנעו תנועה לא רצויה פנימה והחוצה מהמחשב. חומת אש דו-כיוונית מהווה היום חלק ממערכות ההפעלה Mac OS ו-Windows Vista. אלו המשתמשים בגרסאות ישנות יותר של Windows יצטרכו להשיג חומות אש מבית צד שלישי, למשל ZoneAlarm מבית צ'קפוינט.
אל תשתמשו בכמה חומות אש או אנטי-וירוסים - אולי נראה לכם ששתי חומות אש יספקו הגנה יתרה למחשב, אבל קרוב לודאי שהן פשוט יכפילו הבלגן. אותו הדבר קורה גם כשמדובר באנטי-וירוסים (בשונה מתוכנות אנטי-ריגול - שם מומלץ להשתמש בשני מוצרים ולעיתים אף ביותר).
אפשרו עדכונים אוטומטיים - תנו למערכת ההפעלה לעדכן באופן אוטומטי, מכיוון שחברות מיקרוסופט ואפל מתקנות תמיד כל פרצה שהן מוצאות באבטחה. גם אם התהליך לא תמיד מושלם - יתרונותיו עולים על חסרונותיו.
אל תקבלו קבצי exe - אי אפשר להימנע לחלוטין מהורדת קבצי הפעלה (הבאים עם סיומות exe, com, bat, ו-scr), אבל היזהרו מפריטי דואר אלקטרוני שממוענים אליכם, אליהם מצורפים הקבצים האלו. כדאי להיזהר גם מקבצים עם סיומת doc או xls, מכיוון שהם יכולים לשאת וירוסים מבוססי מאקרו.
ניווט התנועה - אם יש לכם אינטרנט בפס רחב, אבל אין לכם נתב - קנו אחד. בין אם מדובר על אלחוטי או מחווט, הם זולים מאוד.
הפעילו חומת אש מבוססת חומרה - הנתב שברשותכם אמור לתמוך ב-NAT (ראשי תיבות של Network Address Translation), כך שהמשתמשים באינטרנט המחפשים יציאות פתוחות שניתן לנצל לא יראו את המחשבים ברשת המקומית. הוא גם אמור לתמוך ב-SPI (ראשי תיבות של Stateful Packet Inspection) שיכול לאבחן האם התנועה ברשת מורשית ורצויה - או לא. אל תכבו את מנגנוני האבטחה הללו.
אנטי-ריגול אנטי-וירוס
סרקו קבצים יחידים - יש לכם קובץ יחיד שאתם חושדים שנדבק בוירוס? תוכלו לבדוק באתר virustotal.com. העלו את הקובץ לאתר, או שילחו אותו בתור קובץ מצורף לכתובת
[email protected] עם שורת נושא "SCAN". האתר יבדוק את הקובץ מול מידע מ-32 מסדי נתונים של ספקי אנטי-וירוס, וייתן לכם דוח.
שלפו החוצה rootkits - המחשב שלכם אולי כבר נקי, אבל כדאי לשים לב למידע על rootkits חדשים: הם שייכים לסוג הרושעות מהן הכי קשה להיפטר. אם נדבקתם, נסו להשתמש בשירות Rootkit Revealer החינמי.
עצות ל-Windows
בטלו אתAutorun - ההפעלה האוטומטית - Autorun - מאפשרת לתקליטורים להתחיל לרוץ אוטומטית כשמכניסים אותם לכונן, אבל היא גם מאפשרת להם להתקין דברים שאולי לא תרצו, כגון rootkits (ראו מעל). במערכת ההפעלה חלונות XP ביטול האפשרות הזו דורש לערוך את ה-Registry (הרישום) ומתאים יותר למתקדמים. אפשר למצוא הרבה הוראות במדריך הזה.
בטלו את AutoPlay - אל תבלבלו בין ההפעלה האוטומטית לניגון האוטומטי - AutoPlay, שהוא תיבת הדיאלוג הנפתחת כשמכניסים תקליטור לכונן או מחברים כונן נייד, ושואלת מה לעשות עם המידע הנמצא על התקליטור ועל כונני אחסון הפלאש. אפשר לבטל את האפשרות הזו באמצעות המדריך הזה.
דעו מה רץ עכשיו - מערכת ההפעלה Windows מריצה ברקע הרבה תוכנות שהן בלתי נראות עבורכם. מנהל המשימות (מקישים Ctrl+Alt+Delete כדי לראות אותו) מזהה אותן, אבל אפשר ללמוד הרבה יותר באמצעות Process Explorer (אפשר למצוא מידע באתר מיקרוסופט). האתר מפרט על התהליכים המתרחשים בחלונות XP ו-ויסטה באנגלית פשוטה. ראו גם את המדריך למבקר בשירותי Windows המפרט את כל ההליכים.
שילטו באתחול - קבעו את סדר האתחול ואת סדר העדיפויות בעת אתחול המחשב בעזרת WinPatrol Plus.
גלישה בטוחה
נסו פיירפוקס או Opera - דפדפן אקספלורר הוא עדיין הדפדפן הנפוץ ביותר, ולכן הוא גם זה שמטווח ביותר על ידי האקרים שחורי כובע. עברו לפיירפוקס או ל-Opera. הם לא לחלוטין לא פגיעים, אבל ללא ספק הם פחות פופולריים בעיני האקרים, מכיוון שיש להם פחות משתמשים.
כבו את בקרי ActiveX - אם אתם משתמשים באקספלורר מסיבה כלשהי, תוכלו להימנע מבעיות אין ספור אם תכבו את בקרי ActiveX, הטכנולוגיה שמאפשרת לדפדפן להריץ רכיבי תוכנה בצורה אוטומטית. לכו ל"אפשרויות אינטרנט", לשונית Security, לחצו על אייקון גלובוס האינטרנט, ואז Custom Level. העבירו את רוב האפשרויות של ActiveX ל-"Prompt" או "Disable". אם משהו שאתם צריכים לא עובד לאחר מכן, חזרו בחזרה ושנו את הסידור.
ודאו שיש מנעול - אם אתם עומדים לשלוח מידע אישי דרך אתר באינטרנט (סיסמה, מספר כרטיס אשראי וכדומה), תרצו להיות בטוחים שהאתר מצפין את התנועה שלו. חפשו את המילה https בשורת הכתובת (שימו לב ל-s), וסמל של מנעול בשורת הכתובת או שורת הסטטוס למטה. אל תשלחו מידע כזה, אלא אם כן האתר מאובטח. לרוע המזל, גם החבר'ה הרעים יכולים להפעיל אתר מוצפן. היות האתר מאובטח זו עדיין לא סיבה לבטוח בו.
הוסיפו שכבת הגנה - תוכנת ZoneAlarm ForceField מבית צ'קפוינט, כמו גם תוכנת BufferZone מבית TrustWare נועדו להפוך את הגלישה לחוויה בטוחה יותר. הן מספקות שכבת הגנה וירטואלית המפרידה בין הדפדפן לבין המחשב, כדי שכל שינוי שהוא מחולל בהשפעת קוד פוגעני לא תשפיע על המחשב.
השתמשו ב-cookies - בעבר גרמו cookies להרבה בעיות. כיום, לעומת זאת, הן בדרך כלל לא מזיקות, בלעדיהן הייתם מכניסים הרבה יותר סיסמאות באתרים שאתם מבקרים בהם לעיתים קרובות. בדיקות תכופות של תוכנות נגד ריגול ימחקו את העוגיות בהן אתם לא מעוניינים (אתם לא רוצים שכל מי שהציע לכם cookie יוכל לעקוב אחרי הרגלי הגלישה).
סיסמאות קשות לפיצוח
השתמשו בסיסמאות חזקות - סיסמה "חזקה" מערבת אותיות ומספרים, ולא בסדר מספרי או אלפביתי מסוים ("abc12345" היא לא סיסמה חזקה). ערבבו בין אותיות גדולות לקטנות (אם יש משמעות לאבחנה ביניהן) והוסיפו גם סימני פיסוק (במידת האפשר). השתמשו במשפט שלם אם המקום מאפשר לכם. ככל שהסיסמה תהיה ארוכה יותר, כך טוב יותר. אתר PassPub.com מייצר בצורה אקראית סיסמאות חזקות בהן ניתן להשתמש.
אל תשתמשו במילים חלשות - לעולם אל תשתמשו במילה שניתן למצוא במילון או שהיא שם אמיתי. שמות של חיות מחמד, ילדים ובני זוג הם סיסמאות גרועות במיוחד. אל תשתמשו בתאריך בו שיניתם את הסיסמה ("mars23"). ובשם כל העולם הדיגיטלי, אל תשתמשו במילה password בתור סיסמה.
הקפידו לשנות - שנו את הסיסמאות לעיתים קרובות כדי להקדים בצעד אחד את כל אלו המנסים להשתמש בהן.
אל תהיו עקביים - אל תשתמשו באותה סיסמה בכל מחשב או בכל אתר שאתם גולשים בו. כל מה שצריך הוא אתר אחד שנפרץ ואז למישהו תהיה גישה לכל החשבונות שלכם.
צרו סיסמת-על - כסייג חלקי לאמור לעיל, אם אתם מתקשים בזיכרון, צרו סיסמה חזקה יחידה שאתם יכולים לזכור, ואז התאימו אותה לאתר או לשירות שבו אתם מבקרים. לאתר MySpace לדוגמה, הסיסמה "Blgl225" הופכת ל-"MyspBlgl225". או שפשוט תנו לטכנולוגיה לנהל את העניין: יש כמה הרחבות פיירפוקס שיוכלו לשלב את סיסמת-העל עם שם האתר על מנת ליצור סיסמה חדשה לכל אתר.
הגנו על דפדפן פיירפוקס - בדפדפן זה קיימת אפשרות ליצור סיסמת-על שחייבים להקליד לפני שנכנסים לאתרים בהם יש להזין סיסמה. זה דורש הקלדת שתי סיסמאות בכל פעם.
אל תשלימו סיסמאות בצורה אוטומטית - הדפדפנים לא רק מאחסנים את הסיסמאות, הם גם מזינים לכם אותן בצורה אוטומטית במקומות הנכונים באמצעות תכונות דוגמת AutoComplete. זה רעיון רע במחשב משותף, בייחוד אם הוא במשרד. בדפדפן פיירפוקס השתמשו בסיסמת-העל במקום. באקספלורר לכו ל-אפשרויות רשת, לחצו על ל-Internet Options, בחרו בלשונית Content וגשו ל -AutoComplete settings כדי לכבות את ההשלמה האוטומטית.
השתמשו ב-RoboForm - תוכנת RoboForm למערכת ההפעלה חלונות, ממלאת טפסים ברשת, וגם מייצרת סיסמאות חזקות במיוחד, ומאחסנת אותן במקום בטוח כך שאתם לא צריכים לזכור אותן. גרסת RoboForm2Go יכולה לרוץ מכונן USB, כך שתוכלו להיות מאובטחים בכל מחשב.
הצפינו את הרשימה - אם אתם חייבים לשמור רשימה של סיסמאות, הצפינו אותה. החליפו מילה נפוצה אחת בסיסמה הנפוצה שלכם. יהיה אפילו כדאי יותר להגן על הרשימה באמצעות תוכנת ניהול סיסמאות (KeePass Password Safe היא דוגמה לתוכנה כזו), או באמצעות אתר דוגמת Clipperz.
הונאות מקוונות (פישינג)
אל תקליקו - אלא אם כן אתם בטוחים ב-100 אחוז, אל תקליקו על קישורים בדברי דואר אלקטרוני. הודעה עשויה להיראות כאילו היא הגיעה מ-PayPal, מהבנק, או אפילו מחברים. אם אתם חושדים אפילו במעט - לכו על תחושת הבטן. כתובת השולח עשויה להיראות שייכת ל-paypal.com, אבל הקישור מתחתיה עלול להוביל לאתר אחר לגמרי. הקלידו את הכתובת של הבנק, של PayPal או של כל אתר אחר ישירות לשורת הכתובות בדפדפן, אם נראה לכם שאולי דבר מה אכן דורש את טיפולכם. גופים פיננסיים אמיתיים לא יבקשו מכם לאמת את פרטיכם בדואר אלקטרוני (לפחות הם לא אמורים לבקש מכם לעשות זאת).
היזהרו מברכות מזויפות - כרטיסי ברכה מקוונים הם אפיק פעולה נהדר לגורמים עברייניים שעוסקים בהונאות מקוונות ובגניבת זהויות. אתרים יכולים לאסוף את המידע הנלקח מהאנשים ששלחו את כרטיסי הברכה, וגם את המידע ממקבלי הכרטיס שלוחצים על הקישור אליו. העדיפו רק אתרים בטוחים שאתם מכירים.
היזהרו מחלונות קופצים מזויפים בנושאי אבטחה - האם אי פעם גלשתם להנאתכם ופתאום קפצה מולכם הודעה שהתנדבה לסרוק או לנקות את המחשב מוירוסים, והציעה לכם מוצר נחמד שיכול לעזור לכם בזה? נראה יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי? זה באמת לא אמיתי. זו תוכנת ריגול.
השתמשו בפיירפוקס כמגן - לפיירפוקס ולאקספלורר יש אפשרויות סינון פישינג הבודקות אתרים שמנסים לגזול מכם מידע. בתפריט האפשרויות של פיירפורס הסתכלו בלשונית האבטחה, וסמנו את האפשרות הפישינג, הגדילו ראש וסמנו גם את הכפתור השני שאומר שנעזר בבדיקה של גוגל, כדי להיות תמיד מעודכנים לגבי נוכלים מקוונים.
השתמשו באקספלורר כמגן - גם דפדפן אקספלורר 7 מצויד במסנן פישינג מובנה, אבל יש צורך להדליק אותו דרך תפריט הכלים, שם אתם גם יכולים לדווח על אתרים חשודים. משתמשי אקספלורר 6 יכולים להתקין לשם כך את סרגל ה-Windows Live.
השתמשו בזהירות ב-Skype - גניבת מידע לא מוגבלת לדואר אלקטרוני ולאינטרנט. זה יכול לקרות גם עם תוכנות אחרות, למשל עם תוכנת Skype. למעשה, היה סוס טרויאני שהתחזה ל-Skype על מנת לגנוב שמות משתמש וסיסמאות. הפיתרון: ודאו שהאנטי-וירוס מעודכן.
שימו לב לתוכנות חשודות - תוכנות שאתם מתקינים עלולות גם לגנוב מכם מידע. חשודות עיקריות הן תוכנות לא מוכרות, שמציעות את עזרתן לצורך איתור תוכנות ריגול. אם אתם חושדים בתוכנה מסוימת בדקו אם היא נמצאת ברשימת תוכנות שידועות כמסוכנות.
השיגו עוד מסננים - חבילות McAfee ו-Trend Micro מציעות מסנני פישינג מבית צד שלישי (SiteAdvisor ו-TrendProtect) בנוסף על מה שהדפדפנים מספקים בעצמם. שירות ה-OpenDNS מספק הגנה נוספת מפני פישינג.
פרטיות
הגנו על התיקיות - אם אתם משתמשים ב-XP או ויסטה, תוכלו להגן באמצעות סיסמה על תיקיות פרטניות, על ידי שימוש ב-Folder Guard. או פשוט דיחסו את תוכן התיקיה לתוך קובץ ZIP תוך שימוש במוצר כגון WinZip, ותנו לקובץ ה-ZIP סיסמה. זה גם יצפין את הקבצים.
הגנו על הכל בסיסמה - תוכלו להציב סיסמה על קבצים יחידים שיוצרת חבילת Office מבית מיקרוסופט יוצרת. ב-Word, הקצו סיסמה לקובץ ואז הצפינו. תוכלו גם להגן בסיסמה על קבצי PDF (של Adobe Acrobat) ועל קבצי OpenOffice.
אל תנדבו מידע ברשתות חברתיות - אם תפרסמו מידע אישי ברשתות חברתיות, רק תקלו על אחרים לאסוף את המידע עליכם. אל תפרסמו גם את התמונות המביכות. לדברים הנמצאים על הרשת יש נטייה להתפרסם ברגע. חישבו על ה-Wayback Machine השומר הסטוריה של אתרים, גם לאחר מחיקות.
טשטשו את עקבותיכם - מחקו את ההיסטוריה של הדפדפן לאחר שגלשתם במחשב משותף. בפיירפורקס לחצו בו זמנית על Ctrl+Shift+Delete וסמנו בדיוק מה תהיו מעוניינים למחוק. דרך לשונית הפרטיות תחת אפשרויות גם ניתן להגדיר למחוק מידע אישי לאחר יציאה מהתוכנה. באקספלורר 7, ניתן למחוק את היסטוריית הגלישה מכפתור הכלים. אפשרות "מחק הכל" מוחקת את כל מה שאוחסן: היסטוריה, עוגיות, קבצים זמניים, וסיסמאות שאוחסנו.
ותרו על שמירת סיסמאות - כשאתם משתמשים במחשב משותף או פומבי, אל תשמרו סיסמאות כשהמחשב פונה אליכם. ויותר חשוב מכך: התנתקו מאתרים אליהם אתם רשומים (דואר אלקטרוני, פורומים, שירותים מקוונים) כדי שלא תשאירו את הדואר האלקטרוני, או קבצים שעבדתם עליהם פתוחים לשימוש מישהו אחר.
התחבאו בעזרת פרוקסי - שימוש בשירות פרוקסי שומר על זהות האינטרנט שלכם- כתובת ה-IP של המחשב או הרשת - מוחבאת מעין הציבור. שירותי Mproxy (בכתובת mproxy.info) ו-Megaproxy (בכתובת megaproxy.com) הם שתי דוגמאות לכך. שירות Anonymizer Anonymous Surfing (מחיר 30 דולר לשנה,
www.anonymizer.com) עושה את אותו הדבר ויותר מכך.
צרו דואר אלקטרוני זמני - בערך כל שירות באינטרנט רוצה את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם. אם הם רק צריכים לשלוח אישור, תנו להם כתובת זמנית. שירות דואר לעשר דקות ייתן לכם כתובת זמנית, שתוכלו להשתמש בה ל-10 דקות הקרובות.
השיגו כתובת דואר אלקטרוני נוספת - כיום אין יותר קל מלפתוח תיבת דואר חינמית ביאהו! גוגל או וואלה, ולכן אין יותר תירוץ לפרסם את כתובת הדואר האלקטרוני הרגילה העיקרית למישהו שהוא לא חבריכם הקרובים.
דואר זבל וחברים
אל תענו - לעולם, לעולם, אל תשלחו תשובה לדואר זבל. אפילו אם זה מוצר שאתם רוצים. אם תעשו זאת, תאשרו שאתם קוראים את הדואר האלקטרוני, והכתובת שלכם תצורף לרשימת התפוצה של שולחי דואר הזבל לעולמי עד.
אל תתנו אות חיים - קבעו שתוכנת הדואר האלקטרוני, גם אם היא מבוססת רשת, לא תראה תמונות. כך תמנעו שימוש ב-bug או beacons - תמונות בגודל מזערי של פיקסל על פיקסל, שעצם הצגתן מאפשרת לשולחי דואר הזבל לדעת שההודעה נצפתה. הבעיה - בכך אישרתם את כתובתכם בשנית.
הימנעו מעכבישים - אם אתם מפרסמים את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם ברשת, כתבו את המילים "שם כרוכית דומיין נקודה קום" כך שעכבישים שזוחלים באתרים וקוצרים כתובות לא יוכלו לזהות את הכתובת. מי של יכול לתרגם זאת ל
[email protected] לא ראוי לשלוח לכם הודעות.
סננו החוצה - השתמשו בתוכנת דואר אלקטרוני עם מסנן דואר זבל. ל-Thunderbird יש חסם דואר זבל מובנה. Outlook 2003 ו-2007 משתמשות ב-Microsoft SmartScreen כדי לקרוא תוכן של הודעות ולהחליט אם הוא דואר זבל. המסנן של Gmail הוא כמעט מושלם. חבילות אבטחה בדרך כלל כוללות מסנני דואר זבל.
בחרו כתובת דואר מורכבת - אתם אולי תעצבנו את חבריכם, אבל ככל שכתובת הדואר האלקטרוני שלכם תהיה מסובכת יותר, יהיה קשה יותר לשולחי דואר הזבל לנחש אותה וזבל אתכם. חישבו על
[email protected] לעומת
[email protected].
הימנעו ממסרוני זבל (spim) - דואר זבל הנשלח במסרים מיידיים נקרא spim. המנעו ממנו על ידי שימוש בשם משתמש לא ברור (למשל ba3jacks56), ועוד יותר חשוב, אל תרשמו את הכינוי שלכם ברשומה הפומבית של שירות המסרים המיידיים (מדובר גם על Skype). חלק מהמוצרים יילחמו במיסרוני זבל, אבל רק אם אתם משתמשים בתוכנת הלקוח המקורית. שירותי מסרים מיידיים מבוססי רשת מבית יאהו! וגוגל עדיין לא מוגנים.
רשתות ביתיות
שנו את ההגדרות הראשוניות - רוב הנתבים מגיעים לראשונה עם שם משתמש לדוגמת "admin" וללא סיסמה. אם לא תשנו את ההגדרות הראשוניות, כל אחד ברשת יוכל להשתלט לכם על המחשב.
קיטעו את השידור - השם של הרשת האלחוטית שלכם הנקרא גם SSID (ראשי תיבות של service set identifier), משודר על מנת להקל על רכיבים אחרים לקבל אליו גישה. כבו את השידור. זו לא הגנה מלאה, אבל זה ירחיק מהרשת חלק מהמטרידים הפוטנציאליים (בעיקר את אלה שאינם בעלי ידע טכני רב).
סננו את הגדול מכולם - לכל מכשיר רשת יש כתובת MAC (ראשי תיבות של media access control- כתובת גישה למדיה). תוכלו להגיד לנתב לאשר גישה רק לכתובות שאתם מציינים במיוחד. גם זו לא אפשרות בטוחה לגמרי, אבל היא לא תזיק.
כדאי לכם להשתמש ב-WPA - הפירוש של WPA הוא Wi-Fi Protected Access - ההצפנה הטובה ביותר בנמצא לאבטחת רשת אלחוטית ביתית. אם יש לכם נתב ומכשיר התומך ב-WPS (או Wi-Fi Protected Setup), שמאפשר ליצור מפתחות הצפנה באופן אוטומטי - מצבכם עוד יותר טוב.
אבטחה פיזית
הפעילו את הגוף - עתיד הזיהוי נמצא בתחום הביומטרי: טביעות אצבעות, קרניות, ואפילו צורת הפנים. כיום ניתן למצוא סורקי טביעות אצבעות מובנים לתוך המחשבים הניידים ולתוך העכברים. תוכנת BananaScreen מוסיפה זיהוי תווי פנים לחלונות XP, וכרגע היא פשוט נועלת את המחשב שלכם אם היא לא רואה אתכם במצלמת הרשת.
נעלו את המחשב הנייד - לרוב המחשבים הניידים יש חריץ ביטחון של Kensington (הנקרא גם K-Slot), שהוא חור שאליו להתאים מנעול. קנו מנעול והשתמשו בו במשרד או בבית הקפה. אפשר אפילו להשתמש בו בבית אם אתם מזמינים מישהו שאתם לא מכירים. המנעולים עולים מ-25 דולר.
התכוננו לגניבות - זה קורה לפעמים, ואין הרבה מה לעשות. אז כדאי לכם לתעד את כל מספרי הדגם והמספרים הסידוריים של המכשירים. בדקו את פוליסת הביטוח של הבית כדי לראות אם אתם מקבלים החזר כספי, אפילו אם המחשב הנייד שלכם נגנב כשאתם לא בבית. אם לא, החליפו את הפוליסה.
שימו אזעקה על המחשב הנייד - Laptop Alarm היא תוכנה המפיקה צרחה אם מישהו מנתק את החשמל או את העכבר, או סוגר לכם את המחשב ללא רשות.
אבטחו את הרשת - תוכנת SecureSpot מבית D-Link יושבת בין המודם והנתב ומריצה אנטי-וירוס של McAfee כדי להגן על עד ארבעה מחשבים ברשת הביתית. והיא גם כוללת בקרת הורים.
לרגל עם Skype - תוכלו לתפוס את הפולשים למשרד על חם באמצעות Skype ומצלמת רשת. קבעו שהמחשב יענה על שיחות באופן אוטומטי עם וידאו, ואז התקשרו אליו מחשבון Skype אחר. אם תכבו את המסך והקול, הם בכלל לא ידעו שאתם צופים בהם.
הקלטת תנועה אם אתם לא יכולים להתקשר על מנת לתפוס את הפולשים, תוכנת Yawcam יכולה לעזור לכם. התוכנה החינמית הזו של חלונות יכולה לקלוט תנועה ולשלוח אליכם תמונות.
דעו את זכויותיכם
אף אחד לא קורא את הסכמי השימוש למשתמש הקצה (EULA), החומר המשפטי שמופיע כשאתם מקינים תוכנה, אבל כולם יודעים שצריך לקרוא אותם. תוכלו לקרוא אותם עם EULAlyzer. התוכנה הזו מנתחת הסכמי שימוש ויכולה להצביע על בעיות אפשריות.
מאת אריק גריפית'. תרגום מאת יעל ברק. הכתבה פורסמה במקור ב-PC Magazine.
סקר