לנץ וגאה

[eran]

אתה אומר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים - מי אתה שתאמר בכלל דבר כזה???
הגאון מוילנה והרב עובדיה (לא אני שוב פעם לא אני) אומרים : "והפילוסופיא הארורה הטתו ברוב לקחה, לפרש הגמ' הכל בדרך הלציי, ולעקור אותן מפשטן".
הגאון מוילנה והרב עובדיה אומרים שאלה לא דברי אלוקים, הם אומרים שהוא עקר גמרות מפשטן, ואתה אומר שדברי הרמב"ם בנושא זה דברי אלוקים חיים? מי שמך למושל וקצין לחלוק על דברי הגר"ע יוסף שליט"א, ועל הגאון מוילנה, הם אומרים שאלה לא דברי אלוקים חיים, ואתה אומר שדברי הגר"ע יוסף שליט"א והגאון מוילנה הם "גיבוב של שטויות", מי אתה ומה אתה שתבוא תגיד דבר כזה?

[נץ וגאה בזה]

תזכורת קצרה, הרמב"ם הוא ראשון, ולעומת זאת הן הגאון מוילנא והן הרב עובדיה יוסף, הם אחרונים (שושלת המסורה, שכחת?), ולהם אסור לחלוק ובטח ובטח שלא להטיח דברי נאצה באחד שנאמר עליו: "ממשה עד משה לא קם כמשה".
אם הוא פרש הגמ' בדרת ליצנות, אזי אתה טוען שהי"ד החזקה היא מתחלתה ועד סופה דברי ליצנות? או כך הם טוענים?
ואיפה ראית מצד שני שאמרתי על דברי הרב עובדיה יוסף ושל הגאון מוילנא שהם גיבוב של שטויות ח"ו?
זה שאמרתי שסיאנס, שדים ורוחות, חייזרים והעלאות באוב ושאר "כוחות טומאה" הם גיבוב של שטויות של שרלטנים, זה בסך הכל דברי פרשנותו של הרמב"ם לסיפור שאול המלך ובעלת האוב בספר שמואל א', זה שישנם פרשנויות אחרות לא אומר שפרשנות זו אינה לגיטימית, ואין דבר כזה שיש הלכה בעניין בגלל שאין בין זה ובין הלכה ולו דבר, ומכיוון שזה לא הלכה, מותר לי להגיד אחרת מהגאון מוילנא והרב עובדיה יוסף.
אפשר לחשוב שאתה הולך עקב בצד אגודל אחרי כל דברי הרב עובדיה יוסף ודברי הגאון מוילנא בכל דבר ועניין ובכל פסיקא אפשרית.
אם התשובה לכך חיובית, היאך זה שכל יהדות אשכנז וחלקים מיהדות ספרד לא הולכים אחרי חלק נכבד מדברי הרב עובדיה יוסף והן אחרי דברי הגאון מוילנא? אז אל נא תכפה דברים שהם שנויים במחלוקת חריפה בתוך עולם היהדות האורתודוכסית.
ואם התשובה לכך שלילית אזי אתה סתם צבוע.
ואני לא מתכוון להגיב יותר לנושא זה, בכדי לא להגרר יתר על המידה למסכת השמצות מיותרת לחלוטין.

[eran]

תשמע נץ רבותינו אומרים שכשני ת"ח מתנצחים בהלכה נעשים כאויבים, ומחוץ לבית המדרש כאוהבים. אין אנו ילדים קטנים שצריכים להיגרר להשמצות נקודת המחלוקת שלנו היא הילכתית טהורה ועל זה מותר לנו להילחם ואפילו להיות "כאויבים", אבל כל זה רק במסגרת הוויכוח שלנו בהלכה, מה שלא קשור לעינינים תורנים צריכה להיות אהבה גדולה - זה בכל מקום מנקודת מבט הילכתית.
עכשיו לגופו של עיניין - אני בחיים לא טענתי ח"ו שהי"ד החזקה היא דברי ליצנות ח"ו. אני רק ציטטתי את דברי הגאונים הנ"ל שהם אומרים (ולא אני) בנושא של השדים - הרמב"ם טעה. שוב הם אומרים ולא אני.
עכשיו אתה טענת שהנושא של שדים אין לו נגיעה ועיניין בהלכה - אז תגיד אם יבוא אדם וישאל אותך אם מותר לשתות מים שנמצאים בבית שיש בו מת, וע"פ ההלכה אסור לשתות את המים מכיוון שהם מסוכנים שכן שד רע טימא אותם, האם אתה תתיר לו לשתות את המים??
יותר מזה תסביר בפני לפי דעתך את המושג "אשמדאי" שהוא מלך השדים במסורת היהודית,לפי המסופר בתלמוד (גיטין דף סח) ובמדרש, השתמש שלמה המלך באשמדאי, לצורך בניית בית המקדש, כשרצה לגלות על ידו את מיקומה של תולעת השמיר. שר צבאו, בניהו בן יהוידע, לכד את אשמדאי, ואף למד ממנו אחרי לכידתו דברי חכמה. לאחר תכסיס מתוחכם של אשמדאי, הסיר משלמה המלך את ההגנות שהגנו עליו מפני אשמדאי, והוא זרקו ארבע מאות פרסה ומלך במקומו, עד שוב שלמה המלך מן הגלות, בראות אשמדאי את שלמה ברח ממנו למקום ששהה בו תחילה. אף אחר כן עדיין פחד שלמה המלך ממנו ומינה שישים גיבורים לשומרו.
תסביר לי את הגמרא הזאת לפי שיטתך בבקשה.

[נץ וגאה בזה]

או. קיי, בסדר ערן, הרמת לי להנחתה (מושג בטניס/פינג-פונג).

א.) לגבי השמצות, אני לא זה שקרא למישהו כאן בפורום כופר!!! על אף שיש כאן לא מעט חילונים ואני חושב שהם אפילו רוב, ברגע שאתה פתחת את תיבת הפנדורה, לא יכולתי להשאר חייב.

ב.) אני אתיר לו לשתות את המים, כשם שאתיר לו לשתות מים גלויים שעבר עליהם לילה (מים שלנו שהיו גלויים), ואני מזכיר לך שבגמרא נאמר שאסור לשתות מים שלנו שהיו גלויים שמא הטיל בהם נחש את ארסו, בשל העובדה שהיום זה לא רלוונטי, וכן לגבי בית שיש לו מת, ישנה דעה שלישית שכל נושא כוחות הרוע והטומאה נחלשו מאוד בשלוש מאות שנה האחרונים ולכן אין להם כמעט יכולת היזק, מה גם שלא כמו פעם, המים מגיעים לבתים דרך צינורות ולא דרך גשם לבור בחצר, כך שמבחינה הגיונית, גם אם נניח שיש שדים, השד הנ"ל לא טימא מים שנמצאים בברזים, שכן הם נמצאים בתחלופה מתמדת.

ג.)כל סיפור שלמה המלך ואשמדאי בא לתרץ בדרך ציורית היאך זה שלמה המלך חטא בערוב ימיו וגרם לפילוג הממלכה (יהודה וישראל), שכן ידוע שנשיו היטו את ליבו, אבל הסיפור הזה יש אומרים שזה סתם דרוש וקבל שכר (בדיוק כמו בן סורר ומורא, דבר שאף פעם לא קרה), ומצד שני יש לזה יכולת להסביר שבעצם מי שחטא וייסר את עם ישראל בשוטים (כדברי בנו רחבעם) היה בעצם אשמדאי ולא שלמה, אבל זהו סיפור יפה לפני השינה ותו לא, כאמור, דרוש וקבל שכר, זהו ההסבר לא רק לפי שיטתי אלא לשיטת רוב הפוסקים.

[eran]

יש לי כמה אלות אליך:
1) למה אתה מתכוון שאתה בדיוק אומר שאתה תתיר לו לשתות את המים? קיבלת איזה סמכות פסיקה ממישהו לבוא ולהתיר את המים? איזה פוסק אתה מכיר שמתיר את המים?

2) אני ממש לא יודע למה אתה מתכוון שאתה אומר שלפי "שיטת רוב הפוסקים" הגמרא בגיטין מוסברת כדבריך, כיוון שלמען האמת אף אחד מהפוסקים לא מסביר כדבריך. עיין בפירושו של הרב גבהרד "שיעורים בהגדות חז"ל" - הוא מסביר שם כפשוטו, וגם הוא נותן הקדמה נחמדה למושג "שד" ביהדות . אני ממליץ לך לעיין שם.

[נץ וגאה בזה]

1.) לא אני מתיר, רש"י מתיר וכן רבינו תם (עיין שם).
2.)אז אני מבין לפי דבריך ששלמה לא חטא???

[eran]

1.) לא אני מתיר, רש"י מתיר וכן רבינו תם (עיין שם).
2.)אז אני מבין לפי דבריך ששלמה לא חטא???

1) איפה זה "עיין שם" בדיוק?
2) שוב פעם אני לא אומר כלום, ואל תבין מדברי כלום. ואני לא מדבר על חטא שלמה.אנן עסקינן בעיניין שדים, והרב גבהרד (שוב ולא אני) ב"שיעורים בהגדות חז"ל" - מסביר שם כפשוטו (לעיניין אשמדאי), וגם הוא נותן הקדמה נחמדה למושג "שד" ביהדות . והוא בטח שלא קורא לגמרא מפורשת "סיפור יפה לפני השינה ותו לא" חס ושלום.

[נץ וגאה בזה]

אז אתה מתעקש שלא לענות על שאלתי, כי זה חשוב לעניין קיום הסיפור על "אשמדאי", שוב פעם אני שואל האם הנשים אכן היטו את ליבו בערוב ימיו, ואכן חטא, או שסיפור פיקנטי זה נועד להגיד שהיה צח כשלג כל ימיו, ואם כן למה נענש ומת בגיל מוקדם וכן למה התפלגה המלכות ליהודה וישראל, בגללו או בגלל אשמדאי?
דבר זה הוא קריטי ביותר לגבי המשך הנביאים עד חורבן מלכות ישראל ומאוחר יותר חורבן יהודה.

עיין שם זה במסכת סוכה לגבי מים גלויים שעבר עליהם לילה.

[eran]

נראה לי שקצת היה פה בילבול , אני אשתדל לעשות סדר:

1) לגבי המים - אתה כל הזמן מדבר על מים גלוים, ואני בכלל לא דברתי על זה ! נכון, יש הלכה שאומרת שם מים שהו כל הלילה גלוים אסור לשתות אותם מכיוון שהטיל בהם נחש ארס. אבל אני לא דיברתי בכלל על הדין הזה.
אני הבאתי את ההלכה שבו מים היה סגורים לגמרי (נגיד בבקבוק), ובאותו בית של המים נפטר אדם - אסור לשתות את המים האלו אע"פ שהם סגורים ומכוסים מכיוון ששד רע בה וטימא את אותם המים.

2) אני לא מדבר על "חטא" שלמה המלך ע"ה, וזה לא עיניינו לעכשיו. הנושא שלנו הוא מציאות של שדים במקורות היהודים. והגמרא בגיטין (סח, א) אומרת מפורש: "דילמא אשמדאי מלכא דשידי ידע". והרב גבהרד מפרש במקום פשט מילים: " אולי אשמדאי מלך השדים ידע".

[נץ וגאה בזה]

1.) הבאתי דוגמא זו בכדי להדגיש, שכשם שהלכה זו לאר רלוונטית לימינו (מים גלויים וארס נחש אליבא דכוליה עלמא), כך גם סיפורי שדים על טומאת מים בבית שיש בו גופה.
אני מזכיר לך שבין כה וכה כולנו טמאי מתים, אז מה זה ומי שיהיה בבית שיש בו גופה יטמא מתוקף "טומאת אוהלים", כך שטומאה זו ,לא מעלה ולא מורידה, הגם שאני לא מאמין בקיומם של שדים שמטמאים מים, אבל להווי ידוע שששבעת המשקים מעבירים טומאה, בהם גם מים, כך שמה שגורם לטומאת המים ושאר הדברים בבית זה הגופה ולא איזה שד "מומצא".

2.) המרכאות שאתה כותב על המילה "חטא", מוכיחות לי שאתה מאמין ששלמה המלך לא חטא כלל, אזי למה נענש בעבור התנהגות אשמדאי???

וכן אתה מתחמק מלענות על תשובה זו כי אתה ידוע שתשובה חד משמעית בעניין הינה סתירה אדירה לנאמר בספר מלכים וכן מצד שני זהו סתירה לכל תפיסתך באשר לקיומם של שדים, בשאלה זו שמתי אותך בין הפטיש לסדן, התחמקותך מלענות תשובה חד משמעית הוכיחה לי הכל ומבחינתי דיון זה גמור.

[eran]

שוב אתה נכנס לעניין של "חטא" שלמה המלך, ואתה תופס אותי בכך שכתבתי את זה במרכאות כדי לא לדון יותר בנושא כיוון שידך היא על התחתונה.

1) ההלכה בנושא השד שטימא את המים בבית היא מאוד רלוונטית, הראיה היא שהגר"ע יוסף שליט"א מביא את ההלכה הזאת בסיפרו "הליכות עולם" חלק ז' שנכתב לפני 5 שנים בסך הכל.

2) עדיין לא הוכחת לי מי מבין המפרשים בכל היסטורית העם היהודי מסביר שאשמדאי הוא לא שד.

3) מרן פוסק בשו"ע או"ח סימן ד' סעיף יב', וז"ל: "אם שיכשך ידיו לתוך כלי של מים, עלתה לו נטילה לקריאת שמע ולתפילה אבל לא לרוח רעה שעליהן".
כותב המשנה ברורה במקום: "להעביר רוח רעה בעי עירוי ג' פעמים דווקא, ושיכשוך בכלי אפילו מאה פעמים לא חשיב אלא אחד, שמיד נטמאו המים והוין כמו שופכין". עכ"ל.
ובכן נץ - מה זה רוח רעה לשיטתך בביאור פשט השו"ע, ועל איזה טומאה של רוח רעה מדבר המשנה ברורה?

[נץ וגאה בזה]

א.) ידי לא על התחתונה, אם כבר אז זו שלך, אתה מתחמק מלענות תשובה רצינית.

ב.) לא כל היהדות האורתודוכסית הולכת על פי הרב עובדיה יוסף אלא רק מיעוט שבו.

ג.) איפה אמרתי שאשמדאי לא היה שד? אני אמרתי ואומר אשמדאי לא היה מעולם.

ד.) אדם נוטל בבוקר שמא הוא מישמש במקומות צנועים, ונוטל בשביל ארוחת ואכילת פת, ואחרי צאתו מהשירותים, רוח רעה לא חייבת להיות משהו כמו מה שאתה מתאר, אלא משהו מטאפורי או משהו שאדם עשה בידייו והוא צריך לרחוץ אותו כיוון שמעשה זה היה רע או משהו בסגנון, רוח רעה זה לא שד ולא נעליים.

[eran]

נץ,

1) אני רוצה תביא לי רב ת"ח/מורה הוראה גדול אמיתי בתורה (ולא ר"מ במתיבתא), רק אחד בכל העולם כולו, רק אחד לא יותר, שחי בדורינו אנו
שמסביר פשט בשו"ע כמו שאתה הסברת שרו"ר זה משהו "מטאפורי" ח"ו.
אני אתן לך כמה מספרים של ענקי עולם מורי הוראה תוכל להיתייעץ איתם:

הרב אהרון זכאי ראש ישיבת "אור יו"ט" מחבר הספרים "הבית היהודי" (10 כרכים), השבת והליכותיה, התפילה והלכותיה, הברכה והליכותיה ועוד ספרים מרובים. המספר שלו הוא:025380856

הרב אברהם לוגסי ראש כולל "לוית חן" ושופט צדק של הישוב רכסים:0504102400

הרב הראל יזדי רב בעיר נשר קיבל סמיכה על ידי שתי הרבנים הראשים: 0527639213

הרב אברהם ביטון - מקובל, היה יושב ראש המועצה הדתית בעיר נשר, מבין העורכים של "אביר יעקב": 0505405956

הרב יעקב אליאס - רב ברכסים, וראש ישיבה גבוהה לבעלי תשובה:0506734590

הנה יש לך הזדמנות זהב להיוועץ עם גדולי תורה אמיתים.

2) אם אתה כל כך מעוניין שאני יגיב על "חטא" שלמה המלך, אז סבבה תפתח דיון חדש ואני אשמח להגיב, אבל פה דנים בשדים, ואתה עדיין לא ענית לי על השאלה: הגמרא בגיטין (סח, א) אומרת מפורש: "דילמא אשמדאי מלכא דשידי ידע". והרב גבהרד מפרש במקום פשט מילים: " אולי אשמדאי מלך השדים ידע".
אתה מבין - זה שיש שדים זה פשוט, החידוש הוא שהוא מלך השדים, מלך.

3) מה אתה חושב שהגר"ע יוסף שליט"א ממציא הלכות?? הוא מביא במקורותיו להלכה זו - איזה 700 מקורות.

[נץ וגאה בזה]

1.) אין לי שום סיבה להתייעץ איתם על עינייני שדים כשם שלא אתייעץ איתם לגבי צבע השמים.

2.) זה ממש לא פשוט שיש שדים, נכון שזה דיון צדדי אך דווקא דיון על דבר זה הוא מוכיח קיום או אי קיום שדים, שוב פעם ממעמד של היותך בין הפטיש לסדן לא יצאת, כי אם אתה אומר שסיפור אשמדאי וקיומו אכן היו, אזי שלמה המלך לא חטא ונענש על דברים שלא עשה כלל, ואם אתה אומר ששלמה אכן חטא בדברים אלה, אזי אשמדאי וסיפור פיקנטי זה הוא בסך הכל דרוש וקבל שכל בדיוק כמו בן סורר ומורא.

3.) לא אמרתי שהוא ממציא הלכות, אז נא לשים לב להבנת הנקרא באופן דחוף, כל שאמרתי הוא שהרוב המוחלט בעם ישראל בטח ובטח שביהדות האורתודוכסית שומרת המצוות, לא הולך אחרי פסיקות הרב עובדיה יוסף.

[eran]

1) עדיין לא הבאת לי רב אחד מורה הוראה בדור שלנו שמסביר פשט בשו"ע כמוך.
ואל תשכח שרבותינו אמרו: "מרבה עצה מרבה תבונה".

2) אני לא בין הפטיש לסדן בכלל. שוב פעם - יש לי את הרב גבהרד לצידי, שהוא מסביר כפשטו.
אני רואה שאתה התחלת לחלוק על תנאים שאין בן סורר ומורה, הלא זה מחלוקת תנאים.
אין בן סורר ומורה? והא אמר רבי יונתן אני ישבתי על קברו.
עדות של ר' יונתן שהוא ישב על קיברו של בן סורר ומורה.
עד כמה שידוע לי המחלוקת הזאת לא נפשטה - והנה אתה בה ופושט לנו אותה מה שלא עשו גדולי הדור שלפניך - אשריך ואשרי חלקך.

3) רוב היהדות האורתודוקסית הספרדית מקשיבה לפסקותיו קשב רב.

אתה עדיין כנראה לא מבין - לי ולך אין שום מילה בהלכה אנחנו לא פוסקים, מה שאני ואתה אומרים אין לה שום תוקף הלכתי.
הדבר היחידי שאנחנו כן יכולים לעשות זה ללמוד הלכה ביחד. אתה (וגם אני) לא יכול להגיד "אני פוסק" , "אני מסביר" , "אני מפרש". על זה אמר הפסוק "רבים חללים הפילה" - זה אדם שלא הגיע להוראה ופוסק הוראה לרבים.
אתה צריך להביא מקורות - אין דבר כזה "אני אומר", יש הגאון הזה אומר והגאון הזה אומר - וזהו ! אחרי שתגיע להוראה תפסוק כמה שאתה רוצה.
ובקשר "למטאפורי" הזכרת לי את המורה החילונית שלי לתנ"ך שהייתה מלמדת ביקורת המקרא החילונית - את כל התורה היא הפכה למשלים, למטאפורה, לציורים דמיונים.
השמר לך - כתוב "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא זה הקורא בספרים חיצונים". מסבירים המפרשים: "שמפרשים את התורה לפי דעתם המשובשת".
רק מקורות.

[נץ וגאה בזה]

1.) אני חושב שהרב אבינר כן דיבר על כך, וכן גם הרב מלמד, כרגע אין לי ציטוט מדיוק, אבל אם אני לא טועה הם דברו על אופציה כזו כאפשרית.

2.) רש"י פוסק במקום שזה בסך הכל דרוש וקבל שכר.

3.) אינני ספרדי.

4.) כל הלכה שהטעם שלה הוא בגלל שדים ורוחות, ניתן גם במקביל הלביא הסבר ראציונלי להלכה זו.

5.) הקיום של שדים ורוחות בפני עצמם איננו הלכה.

6.) אגב, אם אתה רוצה כפשוטו, בכל התנ"ך כולו אין שום איזכור מפורש לקיומם של שדים ורוחות, רק של מלאכים ושרפים ומלאכי חבלה, אבל לא של שדים.

7.) אם אתה מחבר בין הרמב"ם לביקורת המקרא, אזי הדיון ביננו מסתיים כאן ועכשיו.

[eran]

1) אני חושב - זה לא מקור.

2) רש"י הוא מפרש ולא פוסק. עיין "סדר הדורות הקצר" להגר"ש בינזרי עמ 117.

3) מה זה קשור למקורות של הרב עובדיה?

4) אז אני מוכן לשמוע איזה עוד רב בעולם בדורינו אנו שהוא מורה הוראה מסביר פשט בשו"ע כמוך.

5) בוודאי שהם הלכה - אין פוסק שלא דן בהם.

6) אנחנו לא קראים, יש לנו תורה שבע"פ. בכל התורה שבכתב כולה אין איזכור לכך שהתפילין צריכות להיות מרובעות ושחורת.

7) אני לא מקשר כלום ואני לא מחבר כלום. הגאון מוילנא והרב עובדיה אומרים: "והפילוסופיא הארורה הטתו ברוב לקחה, לפרש הגמ' הכל בדרך הלציי, ולעקור אותן מפשטן".
זה לא אני מחבר, ולא אני מפרש - אני כלום!! יש לך טענות פנה לגאון מוילנא ולרב עובדיה.

[נץ וגאה בזה]

1.) אני חושב-זה אומר שראיתי משהו משם כמדומני ואני עדיין צריך לבדוק זאת לעומק, אחזיר לך תשובה ברגע שיהיה לי כזאת.

2.)הרבה מאוד פסקים במהלך הדורות הלכו לדעת רש"י והסתמכו על פירושו, כך שבעניין בן סורר ומורא נפסק דרוש וקבל שכר.

3.) זה קשור בכך שהרוב המוחלט לא הולך אחר פסיקותיו, וכן אני אינני ספרדי, וזה מראה שאינני הולך אחר פסיקותיו, לא אני ולא אף אחד מבני משפחתי.

4.) עיין סעיף 1.

5.) ומבחינתי הרמב"ם הוא זה שקובע.

6.) שדים ורוחות זה לא בהכרח גם תורה למשה מסיני (מכיוון שבתפילין אין מחלוקת ובשדים ורוחות ישנו).

7.) בהלכה אינני הולך אחר הרב עובדיה או הגאון מוילנא כך שאין לי שום סיבה לפנות אליהם, ישנם דעות אחרות, זה שהם החליטו לצלוב את הרמב"ם בגלל דעותיו הלגטימיות איננו בעיה שלי.

[eran]

1) בסדר גמור - אני מחכה.

2)אני חושב שהחיד"א ידע קצת יותר ממך ולכן אני אצטט אותו: "רש"י ז"ל הוא מפרש ולא פוסק, ובפרט בפירושו על התורה לא נחית (התכוון) לפסוק הלכה כלל, רק לפרש המקרא על פי הפשט". (עיין גם בסדר הדורות הקצר עמ' 117 להגר"ש בניזרי).
ויותר מזה - יש פוסקים שסמכו על טענת ר' יונתן שישב על קיברו של בן סורר ומורה, ופסקו שמשום כך אין איסור לשבת על קברים.

3)בסדר, אבל הרב מביא את המהר"י עטלינגר, או המהר"י וויל וכל הפוסקים והמקורות - לאותם מקורות אתה חייב להתייחס.

4) טוב אני אחכה.

5) בחינתך (וגם שלי) לא קובעת כלום - רק בחינתם של פוסקי הדור של כל דור ודור קובע, ויפתח בדורו כשמואל בדורו.

6) כל הגמרא ניתנה בסיני (הגמ' בעצמה אומרת כך במסכת ברכות). ושוב יש מחלוקת בין בין הרמב"ם לשו"ע אם "מלאכה שאינה צריכה לגופה" אסורה מדאורייתא או מדרבנן. לפי הרמב"ם אסורה מדאורייתא, לפי מרן רק מדרבנן - ואין הלכה כמו הרמב"ם. מה קשה להבין?

7) מי אלה אותם דעות? שוב אני רוצה פוסקים של הדור הזה, ואני רוצה מקורות, ולא "אני מסביר" ,"לי נראה" , "אני מפרש" - אני רוצה שמות ומקורות.

 

[נץ וגאה בזה]

כבר הבאתי קדם את תשובת רבי אברהם בן הרמב"ם, וחיפשתי היום ומצאתי כמה תשובות מעניינות:
א)שו"ת הריב"ש סימן צב ד"ה תשובה: ודאי

שאין להם השבעה, ואינן בכלל כשוף כלל, שהם משחקין בבני אדם ומכזבין בהם ללעוג. כל זה כתב הרמב"ן ז"ל בתשובה.

הריב"ש תצטט את הרמב"ן ומסכים לדעתו.
ב) שו"ת מהרש"ל סימן ג ד"ה אבל מ"מ

אבל מ"מ אומר אני מאחר דעיקר איסורו לפי שהם הבלים וכזבים ודברי תעתועים ואין בהן ממשות
ג) שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תה

עוד הביא הרא"ש ז"ל ראיה לומר שמעשה שדים אינם בכלל כשפים ומותר דתניא בפ' חלק (דף ק"א) אין שואלין בדבר שדים בשבת ר' יוסי אומר אף בחול אסור א"ר הונא (אין) הלכה כר' יוסי ואף ר' יוסי לא אמרה אלא מפני הסכנה כי הא דרב יצחק בר יוסף דאיבלע בארזא ואיתעביד ליה ניסא ופקע ארזא ופלטי' וכתב ז"ל אין מכאן ראיה אלא לשאול בה להגיד על הגניבה וכיוצא בה. אבל לעשות מעשה כעובדא דר"ח ור"ה לא. ואיכא לאיסתפוקי כיון דע"י שדים לא עבדי מעשה אלא לכנופי כדאמרי' בסמוך אי מיקרי מעשה כה"ג עכ"ל. וכתב בנו ז"ל עליו כי גם בזה היה נוטה דעתו להתיר והולך הוא ז"ל לשיטתו דסבר דהך עובדא דאמוראי הוה ע"י שדים וכבר כתבתי למעלה דהכא ע"י השבעה שואלין מן השדים בחול אבל לא בשבת משום ממצוא חפציך ודבר דבר ואתא ר' יוסי למימר דאף בחול אסור מפני הסכנה ואיפסקא הילכתא כר' יוסי והביאה הריא"ף ז"ל בשבת פ' חבית סתם משמע בכל גוונא אסור אפילו בחול וכן כתב ר"י ז"ל בספר רמזים שלו דאפילו בחול אסור ורבינו ירוחם כתב ג"כ כיון שהוא מחלוקת ראוי להחמיר. ותמיהא לי על הרא"ש ז"ל איך פסק בבריא שמותר לשאול בשדים על הגניבה דנהי דליכא איסורא מ"מ איכא סכנתא דעדיפא מאיסורא כיון שכופה אותם להגיד לו על הגניבה יבוא לידי סכנה. וי"ל דיש שדים שרגילין בהם ואינם מזיקין ובאותם מותר לשאול והיינו דתניא סתמא שרי שמן ושרי ביצים מותר לשאול בהם אלא שמכזבין ופי' רש"י ז"ל לכך נמנעו מלשאול בהם נמצאת אומר לפי שטה זו דשרי בוהן ושרי שמן ושרי ביצים וכל השדים הרגילין בהם ואינם מזיקין מותר לשאול בהם ע"י השמות שמות הקודש בלבד ולא לעשות מעשה כלל אלא לשאול על הגניבה וכיוצא בה ולא ע"י לחש כי נכון להחמיר כיון שהוא מחלוקת כ"ש שהשטה הנכונה היא שיטת הרמ"ה ז"ל וכמו שכתבנו ושאר השדים שאינם רגילים בהם ואיכא למיחש לסכנתא בכל גוונא אסור. ושיטת רש"י ז"ל לפי גרסתו שגורס שרי שמן ושרי בצים מותר לשאול בהם אלא שמכזבין משמע לפי הדין הי' מותר לשאול בהם אלא מפני שמכזבין נמנעו ואסרו ואתיא האי ברייתא אפי' כר' יוסי דאע"ג דבהני ליכא טעמא דסכנתא איכא טעמא מפני שמכזבין. ויש גורסין מפני שמכזבין והוא טעמא להיתירא לפי שהם דברי הבאי לפיכך התירו. ונ"ל כיון שהריא"ף ז"ל כתב לברייתא זו דשרי שמן ושרי בצים משמע דאין גורס ז"ל כרש"י ובכל גוונא אסור וירא שמים ראוי שיתרחק מהם ומלשאול בהם בשום ענין כי הוא שמץ של עבודה זרה והשואל בהם כאילו נותן כח לאל אחר רחמנא ליצלן:

שוב מצאתי במאירי שכתב ז"ל ואלו שמאמינים במציאות השדים ופעולותיהם אסור להם לשאול בהם אף בחול ויש להתיר בשרי שמן ושרי ביצים אלא שאינם אלא דברי הבאי והגרסא לפי דעת זו אלא שמכזבין וגדולי הפוסקים גורסין מפני שמכזבין כלומר שעיקר היתר מפני שהם דברי הבאי ואין אדם מצוי לימשך אחריהם וכן עיקר עכ"ל. וזה מסכים אל מה שכתבנו והוא לפי שיטת הרא"ש ז"ל:

יש לציין שהרדב"ז כותב בסוף: "ולא תחשדני מפני שכתבתי לשון המאירי שאני מכחיש מציאות השדים כי אני מאמין בכל דברי חז"ל אפילו שיחה קלה שלהם כ"ש שהכתובים פשטיהם מורים על מציאתם ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים וגו'. יזבחו לשדים וגו':" -הרדב"ז אומר כאן שהוא סובר שבעבר כן היו שדים וכו' אבל הוא לא מתייחס לעניין זמננו.

הבאתי מקורות מהרמב"ם משו"ת מהרש"ל, שו"ת הריב"ש, שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם, כך ניתן להסיק מדעת הרא"ש והמאירי כותב כך בפירוש (לא הבאתי את המאירי ישירות מכיוון שאין לי גישה לבית הבחירה (סנהדרין) עכשיו).
וכבר כתבתי שכל אדם בר דעת יבין שבימינו כל הדברים הללו הם ענייני שקר וכזב. ואם נחקור כל מעלה באוב, מכשף בימינו נגלה שהכל זה שטות והבל.
ואני עדיין מחכה למקור שאומר שבימנו ישנם אנשים המסוגלים להעלות מתים.

ערן, זהו ציטוט של חבר בפורום, המדבר בדיוק על זה, רצית מקור, קיבלת, זה מגיע מהאשכול על "סיאנסים בצבא".

עוד ציטוט:

לunderground
א. ידוע גם ידוע, ולא כל הרבנים (דון יצחק אברבנאל, הרלב"ג היו בעד הספר, וגם רבינו יונה שהתנגד חזר בו מההתנגדות לספר) ואשמח לקבל מקור בנוגע לעניין השריפה.
ב. הספר המדובר הוא "מורה נבוכים" שבגללו אנשים רבים נהיו כופרים, אבל לא היה חילוק על הי"ד החזקה וספר המצוות (וגם רבינו נחמן שאסר ללמוד מורה נבוכים לא אסר ללמוד י"ד חזקה). הערה: גם על הי"ד החזקה וספר המצוות יש מחלוקת אבל לא מחלוקות עקרוניות אלא מחלוקת על הדינים.
ג. לא כל מה שאמר הרמב"ם-מי אתה שתחליט מה נכון ומה לא נכון.
ד. יש בסיס?, עד עכשיו חוץ מעדות שאין שום הוכחה שהמדבר דובר אמת (והוא לא סתם דמגוג). הבא מקור הלכתי ונדון בו.

להאלקשי
דברי הגר"א ידועים, אולם לא טענתי שמעולם לא היה, על זה יש באמת חילוק בין הפוסקים. אבל אין ספק שבימנו דברים אלו אבדו מן העולם (ואם תחקור תגלה שכל הסיפורים הללו הם הבל, או כל מיני "מכשפים" תגלה שדברים אלו הם שקר וכזב, ויש חוקר אמריקאי אחד שהוכיח שכל מיני מרפאים ובעלי כוחות למינהם הם משקרים, אתה יכול לחפש עליו בגוגל ושמו הוא ג'יימס רנדי ויש עוד רבים וטובים שמוכחים שאנשים הללו הם סתם שרלטנים).
 

מקווה שזה מספק אותך