זה שהצרות מדברת על שדים לא אומר שאנחנו מעתיקים מהם אתה יודע.
שלמה המלך ידע לשלוט בשדים,ושאדם עושה עבירו תנוצר מזה משטינים (ביניהם שדים)
ובקשר למה שקורה במוות:
בצאת נפשו של האדם בא אליו המלאך הגדול והנורא מלא עיניים, (מלאך המוות), והאדם ברגע
שרואה אותו נהפכים מעיוי בקרבו, ותואר פניו משתנה , מגודל הפחד והמורא מהמלאך הגדול
והנורא שחרבו שלופה בידו עם כד של סם המות .
ואם זוכה האדם יוצאת נשמתו, כמשחל בניתא מחלבא , ונשחט על ידי סכין כשר ומתוקן ,
ומתגלה עליו השכינה בלוית צדיקים וקדושים ונשמות קדושות לאלפים , המצפים לביאתו
בצאת נפשו ממנו,, ומלוים את מטתו בבכי והספדים עד אחרי הקבורה, שמכניסים נפשו לעין
לא ראתה אלוקים זולתך, בשירות ובזמירות ובתשבחות , ועולה מגן לגן ומהיכל להיכל, עד שזוכה
לבוא אל שרשו ומקור מחצבתו, ואתכלל ואתקשר בצרורא דחיים דלעילא, כמו שכתוב (שמואל א' ,כה')
והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים.
ואם לא זוכה ח"ו בא אליו המלאך הגדול והנורא והעצום מלא עיניים, והוא הוא המלאך בעצמו
שפיתה אותו לכל העבירות, וככה מנסה אותו עוד לפתות אותו לכפור באלוקי ישראל ח"ו.
ומכיוון שבא הזמן לצאת נפשו, נשחט בסכין פגום כמו נבילה, ויוצא נפשו בגודל צער ותמרורים,
ועומדים סביב מיטתו אלפי אלפים ורבבות כתות חיות רעות ומשונים ואכזרים, והמונים המונים מאלו
החיצונים שפעל ועשה על ידי עוונותיו, ואשר הטעו אותו ושמו לו המר למתוק, ומצפים ליציאת
נפשו לנקום ממנו נקמת ה' צב(ק)ות תחת שהתפתה להם, והמה אחר כך נעשים לו אכזרים ורוצחים
להכותו לצערו ביסורים שאין להם חקר ומספר.
ואח"כ שמניחים את האדם בקברו ומכסים אותו בעפר , באים ארבע מלאכים אדירים והם ,
משפילים קרקע הקבר ומעמיקים אותו בארץ גובה קומת האדם, ואז נותנים ומחדשים את נשמתו
בו כדרך שהיה בחיים, כי תכלית חיבוט הקבר להפריד זוהמת הנחש חויא קדמאי הדבוקה זה הזוהמא
בכל גוף האדם, וכל שמוסיף עכירות ועבירות מוסיף ליתן בהגוף זוהמא ביותר , לכן מחזירין
נשמתו בגופו כדרך שהיה בחיים חיותו, ומחברים אותם ביחד כמו למשל חיגר הרוכב על גבי סומא
ואז אוחזין אותן המלאכים באותו אדם כל אחד מן הקצה שלו , ומנערים אותו במקלות של ברזל
כדרך שמנערים בני אדם את כסותם וחובטים מן העפר הדבוק בהם, כך הם עושים עד שמפרידין ממנו זה הקליפה
הנדבק בו, ולפי מה שהאדם מזכך עצמו בעולם הזה אז הפרדת הזוהמא ביותר ניקל לגביה, והוא
רק כדרך שמנער אדם טליתו, ואם לא כן אז ח"ו הוא צער גדול ונורא, כי משברים כל גופו
לשברי שברים באכזריות גדולות ונמרצות.
זה לפני בית דין של מעלה.
מתוך הספר "שומר אמונים" של אהרון ראטה זצוק"ל.
