כעיקרון מעשה "הפולסא דנורא" הוא סוג של טקס-קללה קבלי מודרני, כשפירושו המעשי הוא תפילה לכך שהמקולל ימות במהרה, בדרך טבעית או בכל אופן אחר. לקללה הזאת יש מספר נוסחים המבוססים באופן חופשי על מספר קטעים מספר הזוהר. טקס הקללה חייב להתנהל בנוכחות עשרה אנשים — מניין.
בספרות חז"ל, מעשה הפולסא דנורא הוא עונש שמימי שהוענשו בו מלאכים, או אנשים לאחר מותם:
- אדם שחטא בעולם הזה מספר לר' עקיבא על כך שמלאכים חובטים בו במקל אש. (מסכת כלה רבתי פרק ב הלכה ט)
- גבריאל, על שלא עשה את שליחותו כראוי בחורבן ירושלים (יומא עז, א)
- מטטרון, שר הפנים שישב לפני הקב"ה והטעה את אלישע בן אבויה לחשוב שיש שתי רשויות בשמים (חגיגה טו, א)
- אליהו שגילה לבני אדם סוד שמימי, שאסור היה לו לגלותו (בבא מציעא פה, ב)
על פי פרקי דרבי אליעזר (פרק ד'), הקב"ה מתואר כמי שמחזיק בידו מקל של אש, "מימינו חיים ומשמאלו מות ושבט של אש ופרוכת לפניו פרושה ועיניו משוטטות בכל הארץ...".
במספר מקומות בספר הזוהר, פולסא דנורא מתואר כעונש לחוטאים: "וממקדשי תיראו - בהאי יראה שריא פולסא דנורא לאלקאה לון לחייביא דלא נטרין פקודי אורייתא" (בתרגום: וממקדשי תיראו - בזו היראה הותר מקל אש להלקות להם לחוטאים שלא שומרים מצוות התורה) (זוהר חלק ג' דף רס"ג, ב).
על פי התוספות יום טוב על המשנה "וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ." - הכוונה בפולסא דנורא הוא סתם נידוי או חרם של תלמידי חכמים (מסכת אבות פרק ב משנה י).
פירוש המילים "פולסא דנורא" הוא מקל, או מכה של אש.רש"י במסכת יומא (עז, א) מפרש שמדובר במקל, ולעומת זאת במסכת בבא מציעא (מז, א) הוא מפרש שמדובר בניצוץ, שהוא עגול כמטבע.
תשמע קטע - בשנת 2005 החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז שלא להעמיד לדין את מבצעי הפולסא דנורא כנגד אריאל שרון בנימוק שהם פנו לאל ולא לבני אדם, ותפילה שכזו למותו של אדם, איננה בגדר של הסתה לרצח ונכללת במסגרת חופש הביטוי.
אתה מבין על פי החוק הישראלי מותר לך להתחיל לעשות "פולסא דנורא" על מי שאתה רוצה, אבל על פי היהדות זה לא כל כך פשוט.
באהבת ישראל - ערן.