כשאדם נמצא במצוקה כזאת גדולה כל האדרנלין זורם בגוף וגורם לפחד להעלם. אותו אדם התלבט - או להשרף חי או להתרסק לחתיכות קטנות, בחר באפשרות השנייה. יכול להיות שהוא גם חשב שיש למטה מכבי אש עם מזרונים רכים, ושהוא יוכל להנצל.
אני במקומו הייתי מנסה לרדת לקומה הראשונה ולברוח מהבניין. אבל אם המעלית בהרסה ואין מדרגות אז הייתי נשאר בבניין כי הייתי מקווה שיצליחו לכבות את השריפה. לא הייתי קופץ. רק אם הייתי בטוח במאה אחוז שהבניין עומד להתרסק, הייתי שוקל לקפוץ.
הנה שיחת טלפון מוקלטת של מישהו שהתקשר מהקומה ה- 105 של הבניין, ובסוף שומעים אותו צועק ורואים את הבניין קורס ואז דממה:
עצוב מאוד.