סימן א - הלכות השכמת הבוקר.
הלכה ו':
יש אומרים שראוי לו לאדם לישון בחצי הראשון של הלילה, ויעסוק בתורה בחצי השני של הלילה, ויש
בזה תועלת לאדם הן מצד בריאות גופו, והם מצד הרוחניות בתיקון הנפש, אולם בתלמוד שלנו
(ברכות ס"ב) ובדברי הרמב"ם מבואר, שהשינה בסוף הלילה, בזמן עלות השחר, מועילה לבריאות
הגוף, ולכן אם רצה ללמוד בתחלת הלילה, ולישון בחצי השני של הלילה, יכול לעשות כן. ואם אפשר
טוב שילמד סמוך לשקיעת החמה עד לאחר צאת הכוכבים, ובבוקר סמוך לעלות השחר עד אחר עלות
השחר, כדי לחבר היום ללילה בלימוד התורה, ולקיים "והגיתם בו יומם ולילה". ומכל מקום רבים אינם
נוהגים כן, ואינם מחברים יום ללילה כנז', שסמכו על הגמרא שלנו החולקת על הירושלמי. ובלבד
שיעסוק בתורה ביום ובלילה.
הנני מכיר אדם אשר יושן פחות מארבע שעות בלילה, ע"מ לקיים את ההלכה הנ"ל. כמו כן רבנים
גדולים אינם ישנים יותר ממספר שעות וזאת כי גופם ונשמתם אינן צריכים את זה, אף על פי שמזון
רוחני (לימוד תורה) אינו מזון גופני, אלא מזון לנשמה, אותם צדיקים מתגברים על יצרם זה שנים
רבות ועוסקים בתורה בלילה וביום. כפי שכתוב, ראוי לו לאדם שישן בחצי הראשון של הלילה, ולאחר
מכן בחציו השני יעסוק בלימוד תורה. תועלת הדבר ברוחניות הנפש ותיקונה, וכן מצד בריאותו של
האדם, שכפי שביארנו בהלכות הקודמות, צריך האדם לישון בין 6-8 שעות לשם בריאותו הגופנית.
אולם, בברכות ס"ב וכן בדבריו של הרמב"ם, נאמר כי השינה בסוף הלילה בזמן עלות השחר, מועילה
לבריאות הגוף, ולכן צריך תלמיד חכם ללכת בעקבות חכמים ותלמידי חכמים שרוח הקודש שלהם
הייתה קרובה לבוראנו ולשכינה - וכך יזכה האדם לשפע של ברכה ורפואה. טוב האדם שילמד סמוך
לשקיעת החמה, ועד לאחר צאת הכוכבים - ובבוקר, סמוך לעלות השחר עד אחר עלות השחר. וכי
למה הדבר? ע"מ לקיים:"והגיתם בו יומם ולילה" כפי שביארנו משפט זה בהלכות הקודמות. ולמי
שרוצה לחלוק בכך - יש לו על מי לסמוך, שכן הגמרא שלנו חולקת על הירושלמי. אך על כל פנים
טוב שילמד ויעסוק בתורה הקדושה גם ביום וגם בלילה - וכמו שאנו יודעים, ממליצים חז"ל ללמוד
בשעות הלילה, שכן הדבר מועיל.
נושא: הלכה יומית: סימן א - הלכות השכמת הבוקר (ו'). (נקרא 2289 פעמים)