ציטוט:
בסופו של דבר נאלץ לעשות שלום ולהפסיק להילחם.
תום, השקר של השמאל הוא שהמלחמה כאן היא על שטח. אל תיכנע לו! אילו המלחמה הייתה על שטח, היה שלום מזמן. למה לא היה שלום בתרפ"ט? מה היה אז לערבים נגדנוּ? עוד לא הייתה לנוּ מדינה בכלל..
המלחמה כאן היא בין דתות וציוויליזציוֹת. דת האיסלאם איננה דת של שלום. את זה גם המערב כבר מבין סוף-סוף. אנחנוּ לא רוצים להרוג אף אחד. הם לעומת זאת, רוצים להרוג אותנו כך שאין כאן "שני צדדים שווים". יש כאן צד אחד שתוקף ורוצה להשמיד וּלחולל שואה ר"ל נגד הצד השני, וצד שני מתגונן. לגביהם זה "או הם או אנחנוּ". או "דאר אל-איסלאם" או "דאר אל-חרבּ". ולכן אם לא נקדים ונילחם בהם, הם ימשיכוּ לפעול למען המטרה שלהם - שהיא השמדת כל ה"כופרים" ר"ל ולא לעשות שלום ולהפסיק להילחם.
אני יודע שאין להם מניעי אדמה. אבל עדיין גם אחרי הטראנספר ניאלץ לעשות שלום עם המדינות הסמוכות ואני לא מדבר על ויתורים אלא שלום כדי שלא נצטרך ללכת למות במלחמות..
אני לא מבין את דבריך.
ציטוט:גם אחרי הטראנספר ניאלץ לעשות שלום עם המדינות הסמוכות [...]
כדי שלא נצטרך ללכת למות במלחמות.. "ניאלץ" זה נִשׁמע כאילוּ מכריחים אותנוּ, כאילוּ אנחנוּ לא באמת רוצים. וגם לא נִרצה. האם זה באמת מה שאתה חושב? שאנחנוּ רוצים "ללכת למוּת במלחמוֹת"? מישהוּ פה רוצה למוּת? לא, כי אם כן, יש לי חדשות מדהימוֹת בשבילו: לא צריך לחכות לַמלחמה הבאה בשביל למוּת. וּסייג...
למה "להיאלץ"? אני רוצה שלום כבר עכשיו אם אפשר. אנחנוּ מתפללים כל יום שלוש פעמים ביום למען השלום. המדינה תוקעת בחצוצרות-השלום וּפורסת שטיחי-שלום כלפי כל מי שרק שמוּכן אפילוּ
לשקר לנוּ שהוא רוצה שלום.. השירים והפִזמוֹנים שלנוּ כל הזמן מדברים על שלום. כל המִמסד – חינוך, תקשרות, אמנוּת, בתי-מִשפט, בג"צ, נְשיא-המדינה.. – מַטיפים לנוּ השכם-והערב רק שלום, רעוּת אחווה ואדווה עם כל העולם ועם אִשתו ועם גיסתוֹ ועם יוֹ-יוֹ, גם.
בקיצוּר, כמו שיוסי שׂריד אומר– שלום-שלום-שלום וּמה אין ? ...
נכון מאד.
שקר-השלום והמחשבה שעַם מוּסרי הוא עַם שלא נִלחם באויביו אלא צריך ללכת כּצאן לַטבח הם המחלה והעיווּת של הערב-רב. והן תוֹצר של השִׂנאה העצמית היוקדת שלהם, של תחושת האשְמה הפאתולוגית – שאומרת להם שצריך להאשים רק את עצמנוּ, שאין לנוּ זכות להתקיים, לשׂרוד, לחיוֹת, להגן על עצמנוּ ועל המעט שיש לנוּ.
בעוד שהצדק והמוּסר
האמיתיים הם בדיוּק להיפך! עַם שמרחם על אכזרים וּפוגע בעצמוֹ איננוּ עַם מוּסרי ואיננוּ עַם צודק!! הוא עַם שפל, מוּג-לב, אגואיסט ואכזרי על-פי כל קנה-מידה. וּכשמדובר בעַם בעל עבר כל-כך מפואר כמו שלנוּ, עַם שהִגיש לעולם את ספר-הספרים שמִמנוּ שאבוּ כל האומות הנאורות את חוקותיהן, עַם שהיה אמוּר לשמש דוגמה, אור וּמוֹפת לכל העמים בשמירת אמוֹת הצדק והתורה המוּסרית – לעַם כזה נפילה כזאת עלוּלה להיוֹת בבחינת התמוטטוּת-עצבּים רוּחנית שמסכּנת דראמטית את המשך-קיוּמוֹ, גם בלי עזרת האויבים מִסביב. והיא-היא האוייב הגדול שלו.