בכל תקופתו ניסה בן גוריון להיפטר מן הגלותיות, כלומר, מהתרבויות, מהשפות, ומאי האחדות ששררה כאן.
כמובן שהייתה כפייה תרבותית שלא עבדה להרבה זמן, ויצרה תחושת מתח בין הצברים, האשכנזים, ועדות המזרח.
רוב העולים החדשים חיו במעברות, חלקם בקיבוצים, הם נלקחו ליישב מקומות, ובעלי המזל קיבלו גם בתים שהערבים נטשו (כדי להאשים אותנו אח"כ ב"נכבה"). הצברים ראו באשכנזים כעוף מוזר, בעלי אופי שונה, והמתח העיקרי היה בין האשכנזים למזרחיים, עד כך שהם כינו אחד את השני בשמות גנאי (אשכנזים נקראו ווזווזים והמזרחים מנדבוצ'קעס), לצערנו גם בעידן שרובנו צברים, עדיין יש מתח בין העדות, עכשיו שאנו בארץ ישראל, אחרי שהסתיימה הגלות, עדיין יש ספרדי ואשכנזי, מה נעשה כשייבנה בית המקדש השלישי? נאלץ להתפלל בשתי סגנונות? עלינו להתאחד,
כנגד אויבינו, ובעדנו. הפילוג בעם רק הולך וגובר, ורובו קורה בגלל הערבים, הרי ברור שהם מנסים ליצור פילוג בינינו, והם עוד באים אלינו בטענות של אפליה גזענית, שעוד יותר מכבידה על המצב.
רק רציתי שתקחו את זה לתשומת לבכם,
Tomsalts
