הרגשתי צורך לפתוח את האשכול.
אני מאוד מופתעת שאפילו אשכול אחד- אפילו לא אחד, מוקדם לאלה שהגנו עלינו, והם כבר אינם.
בואו לא ניכנס לפוליטיקה ולססמאות "יהודי לא מגרש יהודי"
הבא נכבד את זכרם.זה מגיע להם
דמעות של מלאכים.
דמעות שקטות
דמעות יפות ועצובות.
זולגות באופק דמעות
ומחפשות...
מה הן מבקשות?
אהה...
כי כשהמלאכים בוכים
בעולם אחר,
אז בעולם הזה
עצוב לנו יותר.
דמעות של מלאכים.
מדוע הם בוכים המלאכים?
אולי בגלל שזה לא קל
להיות מלאך,
בעולם עצוב כל כך.
כי כשהמלאכים בוכים...
וגם אנחנו כאן
רוצים לבכות, לבכות איתם
מה לעשות?
רוצים לבכות
והדמעות אינן יורדות,
הדמעות אינן זולגות.
חיילים שלי.
אני כל - כך מעריכה אותכם.
את כולכם.
הלוואי והייתי יכולה לתת לכל אחד ואחד ממכם חיבוק ענקי!