כתב נושא: וידויו של מגדל עגבניות מעוטף עזה: "אני לא חי"  (נקרא 4976 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק Torah

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 912
שייקה שקד מנתיב העשרה מאשים בגרירת רגליים מכוונת את פקידי מס רכוש עקיף ■ רשות המסים: "הוא חייב לקופת המדינה הרבה יותר מיתרת החוב אליו"



   

אחורי העגבניות המוכתמות הצהובות והיקרות להחריד, נמצאים כמה וכמה מגדלי עגבניות שחיים כבר למעלה משנה במציאות של מלכודות ביורוקרטיות שאין דרך אנושית לצאת מהן.

אלה חייו של מגדל עגבניות מוערך אחד, שייקה שקד, ממושב נתיב העשרה, צמוד לעוטף עזה, בין מחסום ארז לים. בן 63, מדור המייסדים, שעלה לקרקע ב-1982 לאחר פינוי חבל ימית ומושב אוגדה. מאז הוא מגדיר עצמו כ"חקלאי, מגדל עגבניות מסוגים שונים". ביניהן: שרי אשכולות, שרי שוקולד, שרי צהוב וגם וויטני מאורך - "אלופת העולם", לדבריו.

מחיר שתיל וויטני הוא פי שלושה משתיל שרי. רשתות מוכרות את העגבניות המיוחדות במחירים שבין 9 שקלים ל-11 שקל לקופסה של חצי ק"ג. מדי פעם נהגו למכור "במבצע" שתי קופסאות ב-15 שקל. החודש הזה בהחלט לא.

זה סיפורו, ולמרות שהכול רותח סביבו - הוא מדבר במתינות. "השנה נכנסתי לגידול בדחילו ורחימו, רציתי לעזוב את זה כי . אני חושש להיכנס למסלול בלתי הפיך שכן הדברים לא תלויים בי. במה שתלוי בי - הכול עובד. יש לי משק לתפארת, 40 דונם חממות, מסודרות להפליא. יש לי כל הידע המקצועי, אני יודע לגדל עגבניות, אני יודע לייצר כמות גדולה מאוד - מעל ל-400-500 טון בשנה. כלומר, מבחינה חקלאית הכול בסדר".

- וניהולית?

"הניהול זה אני. איכות הניהול שלי נמדדת עובדתית: אני מוציא טונז' ראוי של עגבניות, אני מסודר ניהולית. כל מה שתלוי בי מדויק ויעיל, יש לי מחירים טובים - אבל זה לא מספיק כי יש הרבה מדי שותפים בדרך ומה שנשאר לי זה מינוס. אני מפסיד כסף".

- וביטחונית?

"אני צמוד לגבול הרצועה. המושב שלנו, נתיב העשרה, הכי צמוד לגדר. השטחים שלנו נגמרים בגבול. השטחים שלי, אישית, הכי צמודים לגדר הגבול. אם הגדר נופלת, היא נופלת על הבית שלי. הבית שלי והסביבה שלי חטפו את כמות הפצמ"רים והקסאמים הכי גדולה במדינה. הבית שלי נפגע כמה פעמים פגיעות ישירות, כולל פציעה אישית שלי. זה קו גבול וזה צמוד גדר. מדי פעם יש התראות לא לצאת לחממות או לא לנסוע בכביש, וכשיש מלחמה או מבצע, כמו שקוראים לזה - זו בכלל קטסטרופה.

"כל מלחמת הכוכבים לפני שנה ב'צוק איתן' - מפגשי כיפת ברזל עם הרקטות מעזה - היו מעל לחממות שלי. לפעמים נופלים מיני רסיסים וגושים כאלה ואחרים, לפעמים יש פגיעה ישירה - אבל אז זה דבר לגמרי אחר. אנחנו בחרנו לחיות כאן, ואנחנו רוצים לחיות כאן, אבל אני רק לא מבין איך בכלל אפשר לחיות או לנשום עם מה שקורה מולנו, איתנו... לא מבין!"

- תסביר.

"מבצע צוק איתן נמשך 51 יום. נאבקתי בשיניים כדי לשרוד ולשווק תוצרת, כדי לא להיקלע לחובות. ואכן שיווקתי, כמעט ב-200,000 שקל. ממש בזמן המלחמה, יולי ואוגוסט בשנה שעברה. עבדנו בין לבין. כל כמה דקות נשכבים, אבל קוטפים. למה אני מספר את זה? הבטיחו לנו, הממשלה הבטיחה, 'כיפת ברזל כלכלית' לנזקים החקלאיים. אבל עד לרגע זה לא רק שלא סיימתי את ההתחשבנות שלי עם מס רכוש בעניין הנזק העקיף, אלא שהמצב הולך ומחמיר. תאמיני לי, אני לא מבין מה קורה כאן, לא מבין. אתם אנשים כלכליים, אני בטוח שגם אתם לא תבינו, אולי תרתחו יחד איתנו...".

- תאר את השתלשלות העניינים.

"מס רכוש ישיר, שמטפל במקומות הפגיעה הישירה, עבד מצוין. תוך יום-יומיים הם באו, שלחו שמאים, אחרי שבוע שלחו את ההערכה, אחרי חודש ימים סגרו חשבון. אבל מס רכוש עקיף - וזו הנקודה המרכזית - אני לא יודע אם הם ערוכים או לא ערוכים, אם הם יודעים או לא יודעים, אם הם רוצים לעבוד בהגינות, או אולי לא. אפשר שהם בכלל לא ערוכים למלחמה, לא לקודמת ולא לזו שעוד תבוא.

"מס רכוש עקיף אמור לטפל בפגיעה על הזמנים שבהם לא יצאתי לעבודה בגלל צו אלוף, איסור חד-משמעי של הצבא, הוראה להישאר בממ"ד או במקלט, או שהעובדים עזבו את המקום כי הם מפחדים. בפועל, במציאות, נגרם נזק חמור מאוד לחממות בגלל שאי-אפשר היה לטפל בהן. זה היה 'טוטאל לוס'. במקסימום, בין פצצה לכיפת ברזל, יכולנו לקטוף מהר ולשלוח - וכך הצלחתי לשווק ב-200 אלף שקל. אבל אי-אפשר היה לטפל בחממות. לכן בסיום המבצע הכול היה מחוסל, נאלצתי לעקור את כל החממות ולשתול הכול הכול מחדש".

- אתה מטיל ספק בכך שמס רכוש עקיף "ערוך" או "פועל בהגינות"?

"אם הם היו ערוכים, או באמת רוצים לעבוד בהגינות - הם היו מגיעים בזמן אמת. זמן אמת זה כמובן רק אחרי המלחמה. המלחמה הסתיימה באוגוסט, הם יכלו להגיע בספטמבר, באוקטובר, בנובמבר. זה נקרא זמן אמת שלאחר המלחמה. הם היו צריכים לבוא, לראות, לשלוח שמאים להערכת הנזק. שיבואו ויראו את הנזקים, כי בגלל המצב בחממות אני חייב לעקור ולקנות שתילים - ואני חייב לעשות את זה בזמן לקראת השנה שאחרי. חיכינו, אבל הם לא הגיעו".

- אתה לא אומר את המילה "זדון", אבל התחושה שלנו מתקרבת לזה.

"אני יכול לחשוד שבמתכוון הם לא שולחים את האנשים שלהם בזמן, כי אז הם יראו את הנזק האמיתי ויצטרכו לשלם. אבל אני לא מעז לחשוב שאני חי במדינה שכך עובדת הממשלה שלה..."

- אתה עושה הבדל חד-משמעי בין מס רכוש ישיר למס רכוש עקיף, שניהם ברשות המסים שבראשה עומד משה אשר.

"זה לא אותם אנשים. אלו שתי מחלקות נפרדות, עם מנהלים שונים. שניהם תחת רשות המסים, אבל עובדה שיש הבדל של שמיים וארץ... אלה באים ואלה לא. את יודעת מתי הגיעו? אחרי 10 חודשים, ב-9.6.15 הופיע אצלי לראשונה השמאי שמס רכוש שלח".

- ראה חממה פורחת ומלאת עגבניות בוהקות.

"הוא ראה חממה חדשה, שתילים חדשים. זה הזוי מה שאני אומר, אבל קחו את זה כעובדה. ואם אתם רוצים להתרגז עוד יותר, אז שימו לב לעניין הבא: על-פי תקנות הפיצויים, שאולי צפו את מה שקורה כאן, אם בתום 180 יום לא מגיע שמאי - אז החקלאי, אני, זכאי למקדמה של 50% מסכום התביעה שלי. השמאי הגיע שבועיים לפני תום ה-180 יום. ואם, כשלקחתי עוד ועוד הלוואות סמכתי על זה שבסוף יבואו לפחות מקדמות - אז גם זה לא היה".

- ואתה עדיין מסרב להשתמש במילה "זדון".

"לא רוצה. לא מתאים לי לומר את זה. נכנסתי לחובות כבדים ופניתי עשרות פעמים למס רכוש עקיף שיושב בתל-אביב. התחננתי, ביקשתי מקדמה, לקחתי הלוואות עד שכבר לא נתנו לי יותר. אישית? אי-אפשר לפנות, הטלפונים שלהם סודיים. מי שהתקשר זה רואה החשבון שלי והשמאי הפרטי שנאלצתי לקחת ולשלם לו 7% ממה שישיג. כך גם הרואה חשבון - 7%.

"אילו היה בא שמאי של המדינה, גם לא הייתי צריך לשלם, וגם הכול היה מתקצר. הם כתבו, התקשרו, באו, גם יצרו קשר ישיר עם מנהל מס רכוש עקיף (השם שמור במערכת - סק"ל). הוא שמע בסבלנות ואמר: אם התיק לא ייסגר היום, תקבלו מחר את המקדמה. באיזשהו שלב, דרך חברים, הצלחתי להשיג טלפון של העובדת (השם שמור במערכת - סק"ל), שהתיק שלי היה מונח על שולחנה. היא שמעה, הבינה את המצוקה שלי והבטיחה שתסיים את התיק לפני שתצא לחופשת לידה. באחת ההתקשרויות הבאות הבנתי שכבר חגגו את הברית, שיהיה במזל טוב".

- והתיק?

"הוא נח על השולחן. לקח עוד חודשים והגענו ל-9 ביוני השנה. השמאי הגיע, נפגש איתי, והתוקף של ה-180 יום נעצר והמקדמות נקברו. אני לא יודע אם זה עניין של ערוכים או לא ערוכים, אתם אומרים זדון - אתם תחליטו. אני נותן עובדות, ישפוט הקורא".

- כמה חובות צברת?

"בנקודת הזמן הזו יש לי חוב של מיליון שקל, וכל התקופה אני במינוס. אבל הסיפור לא נגמר, הוא רק מחריף. גם אתם בתל-אביב בטח תזדעזעו. ובכן, ברשות המסים, באשקלון, יש מדור גבייה. מאז שאני בוגר, עד דצמבר 2014, שילמתי ב-100% את כל החובות שלי למס הכנסה. אני לא מעכב ואני לא מסתבך. אני תמיד משלם. בזמן.

"אבל, בגלל הנזקים בצוק איתן הגיעה התקופה שבה אנחנו מוציאים את ההוצאות החקלאיות שלנו, ואת ההכנסות אנחנו רואים רק אחרי. הייתי חייב לעקור את החממות, לקנות שתילים, לנטוע... והכסף של צוק איתן היה חסר לי, לא יכולתי לשלם ניכויים.

"יום אחד הזמינו אותי לחקירה במס הכנסה. חוקר מיוחד הגיע מעיר הקודש ירושלים כדי לחקור את הפושע המיוחד שייקה שקד, שלא היה חייב מעולם שקל למס הכנסה. הסברתי לו את הסיטואציה, ואמרתי לו: אני חותם לך, בנייר, שמרגע שיגיע הכסף אני משתמש בו מיד כדי לשלם. אחרי 10 דקות אמר לי: הבנתי, תהיה בריא".

- כבוד להיגיון.

"אבל, והנה הסיפור החדש והמרתיח: פנתה מנהלת הגבייה (השם שמור במערכת - סק"ל), הסברתי לה שאין לי כסף היום, שאני מכיר בחוב כולו, שאני חותם על מסמך לפיו שהכסף שיגיע ממס רכוש עקיף יגיע ישר אליה ויממן את החוב. הכי פשוט. אבל זה לא התאים לה, היא אמרה: אני רוצה הסדר, תחתום על צ'קים דחויים. אמרתי לה שאצלי מעולם מעולם לא חזר צ'ק, ואני לא מוכן שזה יהיה למס הכנסה, שכן אני לא יודע מתי יגיע הכסף. היא החתימה אותי, בהסכמתי ועל-פי הצעתי, על התחייבות שברגע שהכסף נשלח הוא יגיע אליה לפרעון החוב...

"ואז הגיע ערב ראש השנה, עכשיו, לפני חודש, ואני מגלה שכל חשבונות הבנק שלי מעוקלים על-ידי מס הכנסה על חוב של 78,000 שקל, כולל קנסות וריביות. עיקלו את הטרקטורים, את הנגרר, הכול הכול, ואני אפילו לא ידעתי. אשתי הלכה לעשות קניות, ואמרו לה: גברת אין לך כסף, החשבונות שלך מעוקלים. נימוק? שום נימוק. מי בכלל מדבר איתי? מי בכלל שם עלי?"

- אתה חי?

"אני לא חי, אני בורח מהחיים, אני רותח. ואם עוד לא היה שיא האבסורד אז הנה הוא: מסתבר שהם השתמשו בחתימה שלי כדי לגבות תשלומים, ולקחו בחודש אוגוסט, בלי להגיד לי בכלל, 32,000 שקל ממס רכוש לטובת הניכויים, ומיד אחרי זה הם גם עיקלו אותי. אין לי מושג מה הם רוצים עוד, זה אמור להיות כמה עשרות אלפים בודדים".

- עכשיו...

"אז עכשיו רוצים שאני אגדל עגבניות... בא לי לבכות...".

 

תגובת רשות המסים

התייחסות רשות המסים בניהולו של משה אשר: "רשות המסים נערכה למתן מענה מהיר למתן פיצוי על הנזק העקיף שנגרם לעסקים ולחקלאים בדרום. למרות שהוגש מספר שיא של 25 אלף תביעות, הודות למאמץ הרב המושקע על-ידי עובדי מוקד הפיצויים הסתיים כבר הטיפול ב-95% מהתיקים. התביעות במסלולי החקלאות הן יחסית מורכבות יותר, ובכל זאת - הסתיים כבר הטיפול בכ-80% מהן והנותרות מצויות בשלבי טיפול שונים. הרשות משקיעה מאמצים רבים להשלים את הטיפול בתיקים שנותרו בתקופה הקרובה.

"תביעתו של מר שקד הוגשה 4 חודשים לאחר תום הלחימה ופרסום התקנות. התביעה הוגשה במסלול האדום שבו התביעות נבחנות באופן פרטני, ולכן מראש ברור שהטיפול בהן יארך זמן ארוך יותר משמעותית. יודגש, כי בניגוד לפגיעה בנזק ישיר בנזק עקיף אין צורך להגיע לשטח סמוך להגשת התביעה, אלא במקרים רבים עדיף לבצע את הבדיקה מאוחר יותר בכדי להעריך את הנזק המלא שנגרם לאחר תום עונת הגידול. זאת, במיוחד כשהתביעה הוגשה ממילא 4 חודשים לאחר תום הלחימה.

"לאחר בדיקת התביעה נקבע בחודש אוגוסט כי גובה הפיצוי בתיק יעמוד על 176 אלף שקל. מתוך סכום זה כבר שולם למר שקד במקדמות סכום העומד על כ-144 אלף שקל. יתרת הסכום תועבר למר שקד בימים הקרובים.

"מר שקד לא העביר את מס ההכנסה שניכה ממשכורות עובדיו במשך תקופה ארוכה של כחצי שנה, והוא חייב לקופת המדינה סכום העולה בהרבה על יתרת הפיצוי שטרם שולם. למרות שבמקרים דומים הטיפול מועבר להליך פלילי, לאור נסיבותיו עוכבה העברת התיק להליך זה ולמר שקד הוצע מספר פעמים לפרוס את חובותיו בפריסה ארוכה, אך לצערנו הוא סירב לעשות כן, ולכן נאלץ משרד מס הכנסה אשקלון לפעול לגביית החוב".

בתגובה לדברים של רשות המסים מסר שייקה שקד: "מעבר לכך שמרבית הפרטים בהתייחסות הרשות אינם מדויקים בלשון המעטה, אני תמה איך ייתכן שהערכת שמאי שבאה אחרי 10 חודשים מדויקת יותר מזו שנעשית בזמן אמת מיד לאחר המלחמה. ועוד תמיהה: התביעה על שלל נספחיה והמסמכים שנדרשו לה אמנם הוגשה בסוף דצמבר, אבל הרי הפנייה למס הכנסה עקיף נעשתה מיד בתום המלחמה. אז איך אפשר שאני זה שהפכתי לאשם בעיכוב?".