כתב נושא: כתבה|לראש הממשלה אין ברירה אלא ללכת לבחירות  (נקרא 2671 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק Torah

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 912
שותפיו הקואליציוניים ומספר המנדטים הנמוך של הליכוד לא יאפשרו לנתניהו לסיים את הקדנציה. במצב זה, יש צורך בסדר פוליטי חדש
17/11/2014 22:00

 קשה לעקוב אחר סבך האינטרסים המיוחסים לכל מרכיב בממשלה וכיצד כל שר בכיר מנסה לחבל בשותפיו. מה שברור, שהמצב לא הולך להשתפר. לא טוב לישראל ללכת לבחירות. ואחרי שכל שר יגיד את שלו בנושא ויסביר כמה אף אחד לא זקוק לבחירות, הוא ירוץ לחבל בעוד אינטרס לאומי – פנימי, בטחוני או חיצוני. הציבור לא רוצה בחירות. אבל בכל זאת, המחיר שישראל משלמת במצב הנוכחי הוא בלתי נסבל, ועדיף למרות שזה לא רצוי, לעשות סדר פוליטי חדש. סדר כזה יכול להיעשות רק בבחירות.

זה עניין של אל"ף-בי"ת. ראש ממשלה לא יכול לתפקד כשהוא עומד בראש סיעה של 18 או 17 חברי כנסת. כשאריק שרון נבחר לראשונה לראשות הממשלה הוא עמד בראש סיעה של 19 חברי כנסת של הליכוד. הסיבה שהוא הצליח לתפקד – ולעשות עבודה טובה – היתה תחושת מצב החירום הנוראה שאפפה את המדינה ברמה הלאומית והפוליטית, רקע מלחמת הטרור בה פתחו הפלסטיני בראש השנה תשס"א, סוף ספטמבר 2000. על רקע התרסקות המנהיגות של אהוד ברק, אבד אמון הציבור במערכת הפוליטית, ולא רק במפלגת העבודה. אריק שרון הציל למעשה את המערכת הפוליטית וזו גיבתה אותו והעניקה לו תמיכה למרות שסיעתו הייתה קטנה יותר ממפלגת העבודה.


היום זה לא המצב. הטירוף הוא, שדווקא הקונסנזוס הלאומי החדש שנוצר בציבור הישראלי בעקבות מבצעי 'שובו בנים' ו'צוק איתן' הוא זה שהפריע לראשי המערכת הפוליטית. למה? כי הוא מיצב מחדש את ראש הממשלה נתניהו כמנהיג לאומי במעמד שלא היה לו קודם. את זה היו חייבים האדונים ליברמן, בנט ויאיר לפיד בעיקר להרוס  את ההסכמה הלאומית הרחבה.

כל אחד עשה זאת בטכניקה שלו. ליברמן פרץ ימינה כביכול אך פגע באינטרס הלאומי, בנט מעל בתפקידו כחבר ההנהגה ופירק את הברית עם הליכוד בשעת חירום ולפיד חיכה עד סוף המבצע כדי להסביר לציבור שנתניהו גרם למשבר עם האמריקנים. לאחר ששליחותו של לפיד מטעם הבית הלבן לא נשאה פרי, החל להשתולל בתחום שעליו הוא מופקד כשר אוצר, הכלכלה.

פעם היו אומרים: אלו הם שריך, ישראל. זוועה. אבל העובדה היא שעם סיעה כל כך מצומצמת ראש הממשלה לא יכול למשול. לקראת הבחירות העתידיות כל אחד משלושת המוסקיטרים ממצב את עצמו כראש ממשלה פוטנציאלי.

זהו מצב טראגי-קומי, כי אחד מהם עלול באמת להיות ראש הממשלה הבא. זוכרים שיצחק אהרונוביץ', השר המצליח לביטחון פנים שהאינתיפאדה הירושלמית בורחת לו בין האצבעות, הכריז שליברמן יהיה ראש הממשלה הבא? למה אהרונוביץ'? ליברמן עצמו הכריז כי ראש הממשלה הבא אולי ידבר רוסית. זה כבר היה די מזמן, לפני 'צוק איתן'.

אם שוב ישקלו הבוחרים שיקולים מתוחכמים שמצביעים למפלגה אחת כדי לחזק את ראש הממשלה מהמפלגה השכנה, הממשלה הבאה לא תוכל למשול. יתכן שאחת הסיבות מדוע השרים החזקים בממשלה עושים את התרגילים שלהם בשלב זה של כהונת הממשלה היא, שגם אם הם מעדיפים שהבחירות תתקיימנה בעוד שנה או אפילו שנתיים. הם רוצים לשתק את נתניהו ולוודא שזו תהיה כהונתו האחרונה. זו סיבה נוספת לנתניהו להוביל בצורה ברורה ושקופה מהלך שיובן היטב בציבור לבחירות חדשות.