תקציב המדינה לשנת 2015 יעמוד על 328 מיליארד שקל יעד הגירעון: 3.4% בהצבעה נכחו רק חמישה - ראש הממשלה, שר האוצר, שרת המשפטים, השר לענייני גמלאים ושר הרווחה השר עמיר פרץ התנגד לאישור התקציב
תאריך08/10/2014
נתניהו ולפיד. הגיעו לפשרות
ממשלת ישראל אישרה (יום ד', 8.10.14) את תקציב המדינה לשנת 2015. התקציב אושר בשעה 01:30 אחר חצות בתום דיון שנמשך מאז שעות אחר-הצהריים אתמול ברוב של 20 שרים אל מול מתנגד אחד - השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ.
בהצבעה על התקציב נכחו רק חמישה - ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד, שר הרווחה מאיר כהן, השר לענייני גמלאים אורי אורבך ושרת המשפטים ציפי לבני. שאר השרים השאירו את הצבעתם כתובה ועזבו מוקדם יותר.
תקציב המדינה לשנת 2015 עומד על 328 מיליארד שקל. כפי שהצהיר שר האוצר, יעד הגירעון יעמוד על 3.4% מן התוצר. הגידול הריאלי בתקציב המדינה בין השנים 2014 ל-2015 יעמוד על 12.5 מיליארד שקל. מדובר בסכום הכולל תוספת חד-פעמית בגובה 4.3 מיליארד שקלים עבור משרד הביטחון לצורך מימון התעצמות ופיתוח אמצעי לחימה והגנה בעקבות מבצע צוק איתן.
תוספות תקציביות לבריאות ולחינוךממשרד האוצר נמסר כי מלבד התוספת לתקציב הביטחון צפוי משרד הבריאות לקבל תוספת של 2.8 מיליארד שקלים הכוללת, בין היתר, 350 מיליון שקל לטובת קיצור תורים במערכת האשפוז, 250 מיליון שקל לבסיס התקציב של קופות החולים וחיזוק יציבותן הפיננסית והבטחת מקורות מערכת הבריאות לטווח ארוך. כמו-כן, סוכם על העברת 100 מיליון שקל לתקציב משרד הבריאות לצורך צמצום פערים בבריאות למגזרים הסובלים מפערים חברתיים ובריאותיים.
משרד החינוך יקבל תוספת של 1.8 מיליארד שקלים הכוללת בין היתר 350 מיליון שקל עבור הארכת שנת הלימודים בחינוך הרשמי לכיתות א'-ד', כ-375 מיליון שקל עבור המשך פריסת רפורמת "עוז לתמורה", 215 מיליון שקל עבור תוכנית "למידה משמעותית" ו-110 מיליון שקל עבור תוכנית ביטחון תזונתי. כמו-כן, יינתנו תוספות עבור המשך יישום מלא של חינוך חינם לגילאי 3-4 בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג והמשך יישום תוכנית הניהול העצמי להגברת האוטונומיה התקציבית והפדגוגית של מנהלי בתי הספר היסודיים.
המשרד לביטחון הפנים יקבל תוספת של 1 מיליארד שקלים לצורך הרחבת מערך השיטור העירוני, העמקת המעורבות המשטרתית במגזר הלא יהודי, חיזוק תחושת הביטחון באזורי ריכוז מסתננים והקמת יחידה לטיפול בפשיעה לאומנית ועוד.
תחום הרווחה (כולל התוספת לניצולי השואה) יקבל תוספת של 1.7 מיליארד שקל. כמיליארד שקלים בקצבאות לניצולי שואה, בהשוואת תנאים בין הקבוצות, בפטור מלא מתשלום עבור תרופות ובשירותי רווחה ובריאות. כ-100 מיליון שקל לטובת הסדרה בחוק והרחבה של שירותי רווחה ובריאות הניתנים לאוטיסטים, הגדלת קצבת השלמת הכנסה לקשישים במטרה להעלות מעל קו העוני כ-180 אלף קשישים. כ-137 מיליון שקל לצורך תוכניות ממוקדות לטיפול בעוני של משרד הרווחה: מיצוי זכויות, תעסוקה לאוכלוסיות רווחה ותוכנית ליווי כלכלי לכ-5,000 משפחות, זאת בנוסף לתוספת ריאלית בקשת רחבה של תחומי הרווחה - טיפול בילדים ונוער בסיכון, אלימות, התמכרויות והרחבת הסיוע לאנשים עם מוגבלות.
מה עוד כולל התקציב?הנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות: מדובר בתוכנית רב שנתית שצפויה להתבצע בצורה הדרגתית תוך מספר שנים. המהלך צפוי להכניס לקופת המדינה כ-15 מיליארד שקל בשנים הבאות שיסייעו להקטין את החוב הלאומי. מטרת התוכנית, מלבד הכנסות המדינה בגין ההנפקות, היא להגביר את השקיפות בחברות הממשלתיות והכנסת סטנדרטים של ממשל תאגידי שקוף, עסקי ומתקדם שיביא את החברות הממשלתיות להיות יעילות ורווחיות יותר כך שהרווח יהיה גם של הציבור. הנפקות מסוג אלו יניעו את גלגלי הבורסה בתל אביב וייתן זריקת מרץ לשוק ההון.
הצעה זו הובילה אמש את ההסתדרות להכריז על סכסוך עבודה ב-11 חברות ממשלתיות ובהן התעשיה האוירית, רפאל, רכבת ישראל ומקורות. מדובר בסכסוך עבודה הנוגע ל-43 אלף עובדים.
הצעת חוק הפיקוח על המחירים: נועדה להבטיח שלוועדת המחירים ולמפקחים במשרדים יהיו הסמכויות והכלים המתאימים לפקח בצורה המיטבית, ולוודא שהמצרכים והשירותים המפוקחים נמכרים לציבור במחיר הוגן. על-פי הצעת ההחלטה, שיטת הפיקוח בענפים השונים תהיה אחידה ככל הניתן. לצורך כך תוקם מערכת ניהול מרכזית ממוחשבת למעקב ובקרה על פעולות יישום הפיקוח. בנוסף, על-מנת לייעל את מנגנוני האכיפה של החוק, החוק יקנה למפקחים סמכות להטיל עיצומים כספיים בשל הפרת הוראות החוק, וזאת במקביל לסמכויות האחרות ולאחריות הפלילית הקבועות כיום בחוק. מבוצע תיקון ההגדרה בחוק כך שיבטיח מניעת עקיפת הפיקוח ע״י יצרנים באמצעות ייצור מוצרים דומים למוצר המפוקח מחד-גיסא, מבלי לפגוע בתמריץ ליצור מגוון של מוצרים ולעודד את התחרות ע״י עידוד יצרנים קטנים ויבוא מאידך.
עידוד חברות הזנק צעירות (אנג'לים): תיקון חוק האנג'לים נועד לעודד השקעות בחברות היי-טק צעירות. המהלך יאפשר את הגדלת היקף ההון הזמין להשקעה בחברות אלה. במטרה לשמור על היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחום תעשיות עתירות הידע, החליטה הממשלה על מתן תמריצי מס שיסייעו לחברות צעירות לפתח רעיונות חדשניים עד לכדי ביסוסן.
הקמת הרשות להתחדשות עירונית: הקמת רשות להתחדשות עירונית שתפעל לשחרור חסמים בתוכניות להתחדשות עירונית, תקדם תוכניות אלה ותפעל להגדלת היצע יחידות הדיור במרקם העירוני הוותיק. הרשות תהווה מוקד ידע בתחום ותרכז את הסמכויות הניהוליות בתחום, במסגרת מדיניות הממשלה.
הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית: לרשות יוקנו יכולות מקצועיות וגמישות מרבית, מתוך כוונה לאפשר לה יוזמה, כלי ניהול ושימוש במגוון אמצעים שיסייעו לקדם את החדשנות הטכנולוגית בתעשיה, בקצב שמתאים לשוק וביעילות מרבית. מטרותיה הנוספות של הרשות הן עידוד הצמיחה, הגדלת הפריון וקידום החדשנות הטכנולוגית בתחומי התעשיה בישראל. הקמת הרשות מחזקת את מטרתה ארוכת הטווח של הממשלה ביחס לתעשיית ההייטק, שהיא שמירה וחיזוק ההובלה העולמית אל מול תחרות הולכת וגוברת, יחד עם חיבור חלקים נרחבים במשק אל מנוע צמיחה זה.
תוספת תקציבית להשכלה הגבוהה: תוספת תקציבית בהתאם לתוכנית הרב-שנתית של מערכת ההשכלה הגבוהה. התוספת התקציבית תנותב להגברת המצוינות האקדמית ועידוד המחקר וגם קידום הנגשה של המערכת לאוכלוסייה הערבית והחרדית. הגברת המצוינות תיעשה בין ההיתר באמצעות תמיכה במרכזי מצוינות ותוכניות להשבת מדענים לארץ.
רפורמה בקק"ל: קרקעות קק"ל מנוהלות ע"י רשות מקרקעי ישראל ולכן היא נהנית מתקבולי קרקע בשווי של למעלה ממיליארד ש"ח בשנה, זאת במקביל לפטור מלא ממס. במסגרת חוק ההסדרים מוצע כי שימושי תקבולים אלו יסוכמו בין קק"ל למדינה ויעוגנו בחוק התקציב השנתי.
נושא: התקציב אושר בתמיכת 20 שרים מול מתנגד אחד (נקרא 2831 פעמים)