פרוש המכבי, שמות ב : יב-יד
הטענה של דתן "מי שמך" היא הטענה שהרסה את ישראל כל השנים, והיא שהביאה לידי פירוד וחוסר אחדות: הסירוב של המקנאים לקבל עליהם את המנהיגות של אדם מסויים. גם אם יתעטפו בטלית שכולה תכלת, ויצדיקו את עמדתם בסיבות של "דת" ושל "יושר", צבועים הם, ועושים מעשי זמרי כשהם מבקשים שכר כפנחס. אנשים כאלה מוכנים שיהיה חורבן אם הם לא יוכלו להיות בראש. כך אמרו חז"ל (סנהדרין קב.) "... שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו: חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו: מי בראש? בן ישי בראש. אי הכי, לא בעינא". הגאוה של האדם מגיעה עד כדי כך שהוא מסרב לטייל לנצח בגן עדן עם הקב"ה, משום שהוא לא יהיה בראש! והיא שעמדה נגדנו ונגד אבותינו, שבכל דור ודור אנו הורסים את עצמנו בחוסר אחדות ושנאת חנם, והכל נובע מגאוה. והעונש? "כי ימים רבים ישבו בני ישראל, אין מלך ואין זבח ואין מצבה... אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים" (הושע ג:ד-ה).
לתשומת לבך, רוני.
