בס"ד שהשם ישמרנו ויעזרנו
פרשת דבריםבפרשתנו אנחנו קוראים שכאשר הקב"ה ציוה את משה להתחיל לרשת את ארץ ישראל קרה דבר מעניין:
"קוּמוּ סְּעוּ, וְעִבְרוּ אֶת-נַחַל אַרְנֹן--רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת-סִיחֹן מֶלֶךְ-חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת-אַרְצוֹ, הָחֵל רָשׁ; וְהִתְגָּר בּוֹ, מִלְחָמָה. הַיּוֹם הַזֶּה, אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ, עַל-פְּנֵי הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם--אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ, וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ. וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת, אֶל-סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, דִּבְרֵי שָׁלוֹם, לֵאמֹר. אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ: לֹא אָסוּר, יָמִין וּשְׂמֹאול...וְלֹא אָבָה, סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, הַעֲבִרֵנוּ, בּוֹ: כִּי-הִקְשָׁה השם אלקיך אֶת-רוּחוֹ, וְאִמֵּץ אֶת-לְבָבוֹ, לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ, כַּיּוֹם הַזֶּה"בדבר דומה אנו נתקלים באי השלמת ערי כנען מלבד ישבי גבען (יהושע יא:יט-כ):
"לֹא-הָיְתָה עִיר, אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בִּלְתִּי הַחִוִּי, יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן: אֶת-הַכֹּל, לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה. כִּי מֵאֵת השם יְתָה לְחַזֵּק אֶת-לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן הַחֲרִימָם, לְבִלְתִּי הֱיוֹת-לָהֶם, תְּחִנָּה: כִּי לְמַעַן הַשְׁמִידָם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת-מֹשֶׁה" בדבר דומה אנחנו נתקלים גם בפרעה (שמות ז:ג-ד):
"וַאֲנִי אַקְשֶׁה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים"שמות יד:ד :
"וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן"וצריך לשאול שאלה - מדוע הקב"ה לא נתן לעמים האלו ולפרעה וסיחון להכנע, לו חפצו בכך?
הרב ב"צופה ומנהיג" במאמר המשוכתב משיעור שנתן "קידוש השם" , אומר:
"כל המטרה של ירידת עם ישראל למצרים הייתה כדי להרים על נס את המושג של קידוש השם, ורק זאת הייתה המטרה! "כה אמר ה' אלוקי ישראל שלח את עמי... ויאמר פרעה: מי ה'" (שמות ה:א-ב) - זה הטיפוס של הגוי שמחלל שם שמים על ידי בוז. הוא אמר: "לא ידעתי את ה'", ובזה לקח את הכפפה וזרק אותה לזירה. וזה מתבטא ביחס שלו לעם ישראל, שהרי מיד אמר: "וגם את ישראל לא אשלח". אמר הקב"ה למשה: "ולא ישמע... והוצאתי את צבאותי... וידעו מצרים... בנטותי את ידי על מצרים" (שם ז:ב-ה). גוי לא מבין היגיון - הוא מבין רק כוח! בשבילם, כוחו וגבורתו הם ההוכחה למציאות ה'. לכן אמר ה': "וחיזקתי את לב פרעה". לכאורה קשה: הכיצד? היכן הבחירה החופשית? התשובה היא שפרעה יכול היה להתקפל באחת משתי דרכים: או מתוך תשובה או מתוך פחד. בוודאי, אם היה חוזר בתשובה, תשובתו הייתה מתקבלת, שהרי אז הייתה מושגת המטרה של ההכרה בה'. אבל אם פרעה היה מתקפל רק מתוך פחד, אם היה שולח את ישראל בלי להיכנע, בלי להיות שפל, בלי להתכחש לאלוהיו, לא הייתה מושגת המטרה של ההכרה בה'. לכן הקב"ה חיזק את ליבו שלא ייכנע מתוך פחד בלבד. אם ירצה להיכנע מתוך תשובה, בבקשה. אלא, פרעה לא היה כזה, ולכן "וחזקתי את לב פרעה... ואכבדה בפרעה" (שם יד:ד) - כבודי יתגלה באמצעות תבוסת פרעה וחילו, וכך יבין העולם. הגויים מבינים רק כח - "וידעו מצרים כי אני ה'". ויש כאן מידה כנגד מידה: פרעה הכביד את לבו, ומאותו שורש באה המילה "כבוד". כבוד ה' נגרם על ידי כבדות לב פרעה. מזה שרצה להיות כבד, התכבד ה'".----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרשת דברים בפירוש המכבי ספר דברים:
http://www.rabbikahane.org/ArticleView.aspx?id=399http://www.rabbikahane.org/ArticleView.aspx?id=400http://www.rabbikahane.org/ArticleView.aspx?id=401----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תודה לחבר הפורום hebraic על העבודה הקשה
