אתה מתמקד בסיבה אחת שציינתי ושוכח את האחרות.
בזמן התורה לבשו שמלות כדרך הלבוש של אותה התקופה, אם כי בסגנון לבוש משלהם. "שלא שינו את לבושם".
בזמן הגמרא לבשו גלימות כמנהג אותה התקופה, אך בדרך משלהם. ונאמר בגמרא: בחוקותיהם לא תלכו, שאם הגויים שורכים את סנדליהם בשרוכים אדומים, היהודים ישרכו בשחורים. ואם הגויים בשחורים, היהודים באדומים.
המקור ללבוש הזה, כפי שהסברתי, היה לבוש מכובד של תקופות מסויימות. ההבדלים מעידים על שינויים מסויימים במעמד או בזרם. גרביים לבנות עד הברך-נשוי. יש הבדל בין שטריימל לספודיק. יש הבדל בין חאלט לקאפוטה.
גם במגזר הליטאי, חליפה ארוכה מעידה על השתייכות לזרם יותר אדוק ופראק והמבורג זה לבוש רבני מובהק.
כשבאו לארץ, זה קיבוץ גלויות שלם. כל אחד בא עם לבוש ומאכלים ומנהגים ממקום גלותו.
וכך יש קרעפלאך, געפילטע פיש, מופלטות, ג'חנון ולחוך, קובה, בורקסים, פלאפל, קוגעל, מפרום, מוסקה וכו'.
אתה רוצה להכריח את כולם לאכול את אותו אוכל כי כולנו חלק מאותו קולקטיב?
אין שום סיבה שאנשים לא ישתמשו ב"מדים" שמעידים על השיוך שלהם לאותו זרם. וכבר השוו את זה לחילות שונים באותו הצבא שלהם מדים שונים וכומתות שונות.
וההסבר הנוסף שציינתי, הלבוש המיוחד משמר. ככל שהלבוש קרוב יותר ללבוש הגויים, אפשר יותר ללכת למקומות ולעשות דברים בלי שאנשים ירימו גבה, בלי שתתפדח, בלי שידעו בכל השכונה שעשית משהו...
