היה לנו פעם ויכוח מאד מעניין עם קראי על זה.
אף אחד לא כתב את התורה שבעל פה (גמרא, תלמוד, משנה, וכו').
התורה שבעל פה כשמה כן היא - ניתנה בעל פה. היא הועלתה על הכתב משום שהייתה סכנה ממשית שאם תשתכח אז לא יוכלו לקיים את התורה (התורה שבעל פה מסבירה בעצם איך לקיים את המצוות).
הציווי שהבאת (לא לגרוע ולא להוסיף) הוא לא רלוונטי למקרה הזה משום שללא התורה שבעל פה אין אתה יכול לקיים את התורה שבכתב וכך יוצא שאתה בעצם גורע.
זה אחת מהסיבות שהתחלתי לפקפק מאמיתות התורה עצמה בכל מקרה בוא תגיד לי איפה כתוב שהתורה שבעל פה היא משמיים ? תענה על זה
1 - אלוהים ציווה במפורש לא להוסיף ולא לגרוע מתוך דברי התורה. "אֵת כָּל הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם - אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת: לֹא תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ." (דברים י"ג א') התורה שבעל פה אינה
2- התורה שבעל פה אינה מוזכרת אפילו פעם אחת בכל התנ"ך כולו. אם הייתה תורה נוספת לעם ישראל, הרי שאלוהים היה מורה בפירוש להאמין בה
3 - התנ"ך מציין שהתורה אבדה ושעם ישראל היה ללא תורה כחמישים שנה. "וְיָמִים רַבִּים, לְיִשְׂרָאֵל: לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה, וּלְלֹא תוֹרָה." (דברי הימים ב' ט"ו ג') ושהתורה אבדה "וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי, בְּבֵית ה'; וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן, וַיִּקְרָאֵהוּ." (מלכים ב' כ"ב ח'). מכך מסיקים שלא סביר שהתורה שבעל פה יכולה להיזכר במשך הדורות, כאשר אפילו התורה שבכתב נשכחה
4 - חכמי המשנה והתלמוד חולקים זה על זה. מכאן מסיקים שאלו לא הסתמכו על קבלה מאלוהים, שהרי אילו הייתה להם קבלה, היו כל החכמים צריכים להגיד אותם הדברים. לא ייתכן שהאל היה מצווה על עם ישראל לבצע דברים סותרים.
