אני לא מדבר מנקודת מבט של שופט, אלא מנקודת מבט של יהודי שמבחינתו התבוללות (ועוד עם האוייב) הוא דבר בלתי נסבל.
רק לתקן אותך - היא לא אמרה"מקומי עם עם ישראל". היא אמרה "סבלתי שם ורק רציתי לברוח" (יש הבדל גדול).
זה לא משנה אם היא שיתפה םפעולה מבחינת טרור או לא. עצם העובדה ש-25 שנה היא שימשה כבית חרושת למחבלים (יהודים או לא) היא תרומה נכבדת לעם הערבי (היא בעצמה הודתה במובן מסויים שהילדים הגדולים שלה לא ידעו על הכוונה שלה להימלט. כנראה ידעה שהם בעצמה ירצחו אותה אילו ידעו).
אני אולי נשמע אכזר, אבל אני מעדיף להתאכזר לבוגדים ובוגדות כאלו מאשר ליהודים חפים מפשע.
מבחינתי - לשכן אותה ברחוב עם יהודים תמימים (ללא ידיעתם ששיכנו להם ברחוב אחת כזאת) היא התאכזרות ליהודים. הילדים שלה גדלו על ברכי האסלאם. לא יודעים מילה בעברית ומי יודע מה יעבור לבן שלה בראש כשהוא יראה "בן חזיר וקוף" (יהודי בלשונם) עובר לידו בשכונה.
מה פירוש "סבלתי שם ורציתי לברוח? " את לא חושב שהיא הסיקה לבד שמקומה "שם " ולא "פה " ?
הילדים שלה יהודים(מחבלים או לא ) וככה אתה צריך לראות אותם , ולא ברגע שאתה אוטומטית מקטלג אותם כמחבלים , ברור לכולנו מה גזר דינם , וזה פשוט לא נכון.
וזה לווא דווקא נכון שהילדים שלך לא ידעו כי הם ירצחו אותה , אולי היא לא אמרה להם כדי שהמידע לא יגיע אל המחבל שהיא התחתנה איתו ? אי אפשר לדעת , אל תסיק תמיד מסקנות ותלך אל המקרה הגרוע ביותר שיכול להיות .
וזה כבר שאלה אחרת לגבי הילדים שלה , אני מדבר עלייה .
הילדים שהיא לקחה איתם הם כנראה קטנים ,אני בספק אם תחוש בהבדל אם הם יתחנכו בסביבה הנכונה .
אני שמח ששאלת זאת, משום שאני מכיר אישית מקרה כזה של שכנה.
וכן - אין לי שום רגשות חמלה לזונות שכאלו.
ואם היה מדובר בבן משפחה שלי (לא משנה אם אשה או גבר) הייתי "חותך". זו המשמעות של כריתות מבחינתי (הבחירה כולה שלהם - הם החליטו לחתוך. לא אני).
ואני מדבר בהקשר של התבוללות באופן כללי. לא רק עם ערבים.
אם היה לי בן משפחה שהיה קושר עצמו לנוצרי שאין בינו לבין טרור שום דבר הייתי מגיב בדיוק אתו דבר.
התורה אינה מבדילה. התבוללות היא התבוללות!
היית חותך ? אוקיי מקובל . אבל לא ענית על השאלה .
אני מסכים איתך על דבר אחד .
היא הולכת ? זרוק עלייה גרזן .
אבל אם היא כבר הלכה , שרדה , חזרה והתחרטה ? שמור ת'גרזן בכיס .
לא אמרתי לך לחלק לה טופי , אבל לפחות יד לשלום אתה חייב להושיט .
על משפחה אפשר לכעוס,אי אפשר לשנוא .
אז לא אמרתי לך לא לכעוס , אבל כל הקטע בכעס , היא כשהצד השני מבין שהוא טעה,פגע בך , הוא מתנצל ,וכן , זה הקטע שאתה אמור לסלוח .
וזה בעצם מה שקרה כאן , אפילו אם רק במובן המטאפורי , היא ברחה מהמחבל ,כלומר הבינה שמקומה לא עם מחבל,ולאן הלכה ? אל המשפחה .
נשמע לי כמו יופי של הכרה בטעות , חבל שלא קיבלת סרטון שלה ,איך היא נראית כשהיא חוזרת , משום מה משהו אומר לי שכשבנאדם מגלה שהוא רימה את עצמו,שכולם צדקו והוא טעה,שכל החיים שלו היו בלוף גרוע,משהו שנמשך 25 שנה ,ישלי תחושה שהיא הייתה מרוסקת וכנראה שלא צחקה ונהנתה מהמצב .
בוא נקח את זה לנקודה אחרת , אם מחר מגיע יוסי שריד ,ממרר בבכי, עולה לשידור בטלוויזיה ואומר :"חבר'ה , צדקתם , אני טעיתי.
אני מצטער ובוש במעשיי עד כה .
אני מבקש סליחה ומחילה מעם ישראל , אני חפץ בתשובה.
הערבים הם חראות ,חלאות אדם , כהנא צדק ! "
איך אתה מגיב ?
אתה אומר :"וואלה , כל הכבוד לו ,ברוך הבא למשפחה ! " ,או שאתה דווקא אומר :"ימח שמך ,לא רוצים אותך , תמות!" ?
אם אתה לא סולח , כנראה שהטינה שבך גדולה מחוש המציאות .
אז נכון ,הוא היה חרא של בן אדם (למיטב ידיעתי הוא עדיין אפס מאופס , הכל ברמה ההיפוטתית),אבל עכשיו הוא בוכה , מתחרט , רוצה אמת וצדק ,מבקש סליחה .
אני רוצה להוסיף כמה דברים.
א. אני שופט. אתה שופט. כולנו שופטים. מצווה עלינו להתרחק מהרע ולבער אותו מישראל. איך יקום העם ויבחר מנהיג של אמת, אם אף אחד לא ישפוט בינו לבין עצמו בין טוב לרע, וינסה לבחור מנהיג ושופטים ישרים שמעדיפים את הטוב והישר על פני הרע והמעוות ?
אז מה אתה מציע מאורו? לטמון את הראש בחול בשם הטענה השמאלנית הצדקנית של "אל תשפוט"? אין לנו את הפריווילגיה הזו במסגרת מלחמת ההישרדות שלנו. וגם אם לא היינו נלחמים על ההישרדות שלנו, יש לנו את הציווי הזה.
וכן אומר הרמב"ם שכל אדם ואדם צריך לבחון בעצמו בין הטוב והרע ולהתחבר לאנשים טובים וישרים וכו'. הנה לך, שלכל אדם יש זכות של שיפוט.
אז כמובן שלא הלכתי לדון אנשים ל 4 מיתות בית דין. אבל אני בהחלט מסתייג מן העובדה שמסכנים יהודים טובים כדי להציל מתבוללים ובוגדים רעים.
חבר'ה , לא מדובר פה במרדכי וענונו.
בסך הכל פרוצה קטנה שנפלה רחוק רחוק מהדרך , ועכשיו מראה סימנים של לחזור .
היא לא מסרה מידע מסווג לאיראנים , "כולה" (עם כל החומרה שבדבר) התחתנה עם ערבי.
אם תשנא אותה כשהיא שם ,אני אסכים איתך במיליון אחוז.
אם תשנא אותה כשהיא הולכת , אני אשנא אותה יותר ממך .
אבל אל תשנא אותה כשהיא רוצה לחזור , מן הסתם עם הזנב בין הרגליים ,מבינה שמקומה איתנו ולא עם מחבל .
ב. אמרת שמודה ועוזב ירוחם. מה עם מי שעוזב ולא מודה? מי שעוזב כי קיבל מכות ואומר מפורשות ?
אתה אומר שלא הלכה בכוונה כדי לבגוד. אז היא הלכה כי נהנתה מזה. יש הבדל גדול? פה זה מומר לתיאבון ופה זה מומר להכעיס... אז בשביל התאוות הבזויות והחשקים שלה, היא זרקה את המשפחה שלה לפח וזרקה את העם שלה לפח.
עכשיו, בשביל התאוות הבזויות והחשקים שלה, היא רוצה לחזור.
שוב. היא לא רוצה לחזור כי עשתה משהו רע. אלא כי ככה מתאים לה עכשיו, כשהיא מקבלת מכות ונקשרת לעץ.
באמת! זה נקרא מודה ועוזב?
אוקיי זה מתחלק לכמה חלקים .
יש פה הודאה שהיא גדולה מהודאה במילים,הודאה במעשה .
היא זרקה את כל האידיאולוגיה שהיא באה איתה (ערבים הם בני אדם בדיוק כמונו ,טפיי) לפח הזבל , ברגע שברחה מהמחבל שלה .
מן הסתם , עכשיו היא כנראה הבינה שעם הדעות שלה אפשר לנגב את הישבן ,ובדרך הקשה .
חבל מאוד שלא צילמו אותה , כדי שתוכל לראות (אולי קשה לך לתאר את המצב) איך נראה בן אדם שמודה במעשים שחי ב25 שנות שקרים ואידיאולוגיה צולעת.
וכן ,יש הבדל גדול בין רצון להזיק ,לבין תאווה וטיפשות זמנית .
אתה באמת לא רואה את ההבדל בין זדון לשוגג ? אתה בטח יודע יותר טוב ממני שביהדות חלק גדול מהעניין זה הכוונה.
היא לא תכננה לזרוק אותך "לפח" כמו טלי פחימה למשל שסייעה למחבל ,זה שונה,היא לא הגנה על האויב , לא מסרה לו מידע , לא אמרה לו מתי אתה מסתובב כדי שיכול לנעוץ סכין בגבך.
ואיך אתה יודע שזה בגלל "התאוות הבזויות שלה היא רוצה לחזור" ?
אתה בטוח שהיא רוצה לחזור ליהודים כדי ללכת להשתרלל בשנקין ? מי אמר לך ? אולי היא קלטה שיהודי וערבי זה לא הולך , שיהודי הוא יהודי וערבי הוא ערבי ? האם זה לא התשובה המושלמת לחטא הזה ? אם היא ברחה , מן הסתם היא הבינה שהיא כן עשתה משהו רע .
אמרו לה לא ללכת , כולם , בכל זאת הלכה .
עשתה רע או לא ?
תאמין לי שהיא יודעת שהיא עשתה רע , כל בר דעת מבין שאם לא הייתה הולכת עם ערבי , כנראה שלא הייתה עוברת את זה .
