זה איסור מדאורייתא. רק שזה לא עריות כמו עומואים ולכן אין על זה מיתת בית דין.
הרמב"ם דורש את זה מ"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשון". כמובן שהרמב"ם לא החליט בעצמו. הוא לוקח את זה מהגמרא, שלקחו את זה מחכמי המשנה ומנביאים... וממשה רבינו.
העוון כל כך גדול ומטמא, שלסביות פוסלות לכהונה. כלומר, מי שעושה דבר כזה, לא יכולה להתחתן עם כהן.
וכמו שכבר הזכרנו בכמה וכמה נושאים, כל מי שיש בו זוהמא לא יכול להנשא לכהונה.
