לפניי שנה וחצי בערך הייתי עובד במסעדה בעיר שלי (ירושלים, שאמנם אין יותר מידי בעיה של מסתננים ברוך ה' , אבל יש כמה אחדים),עם בוס עם דעות דומות לשלי,שסירב להעסיק לא יהודים בעסק שלו מסיבות ברורות.
באחד הימים , הגיע אדם כהה עור , נראה כמו מסתנן , וביקש עבודה .
איכשהו , הגענו למצב שאנחנו מדברים איתו , בחצי עברית חצי ערבית .
הוא סיפר לנו שהוא הגיע לישראל כדי לעבוד , וסיפר לנו שיש לו ילדה ואישה באריתריאה.
תוך כדי הסיפור הוא התחיל לבכות .
נתנו לו מים ואוכל , ואחר כך הוא הלך .
אחריי כל הסיפור הארוך הזה , דיברנו אני והבוס בינינו , והגענו למסקנה אחת ויחידה:
אין ספק שהסיפור של אותם סודנים/אריתראים , ובכלל כל יבשת אפריקה , הוא סיפור עצוב , וקשה שלא לרחם עליהם ,הטבע של היהודים זה לרחם .
אבל , צריך גם לדעת איפה לשים את הגבול .
נכון שכואב וליבנו יוצא אליהם , אבל אין ברירה , מדינת ישראל לא יכולה להתמודד איתם .
הם מגיעים מתרבות שונה ,תרבות אלימה ורצחנית , שאסור לתת לה להתקיים במדינה ישראל .
הם מטילים אימה על תושבי ישראל,מטרידים מינית,תוקפים אזרחים,גונבים , שודדים , ומכבידים על המדינה .
אז עם כל הצער על האדם , שאכן קיים (קשה לראות אדם שלכאורה "לא פגע בך בשום צורה" בוכה מול הפנים שלך) , אין מה לעשות , לפעמים צריך להיות קרים.
מסתננים החוצה !