הנה אני מביא מתוך מסכת תענית. פרק ד', משנה ו'.
חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמישה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה, ובשניה, ונלכדה בית תור, ונחרשה העיר.
בשבעה עשר בתמוז משה ירד מהר סיני ולוחות הברית בידו וראה את בני ישראל סוגדים לעגל הזהב. אז שבר משה את הלוחות.
בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד לאחר שלא היה מה להקריב בגלל המצור.
בשבעה עשר בתמוז הובקעה העיר ירושלים בחורבן בית שני.
בשבעה עשר בתמוז שרף אחד מצוררי היהודים ספר תורה באש במסגרת מסע רדיפות נגד יהודים שגרו ביהודה ושומרון.
כן רבותי, אתם אולי נזכרים בקלגסים של צה"ל ומשטרת המינים מחללים בתי כנסיות וספרי תורה ביהודה ושומרון, אבל הם לא הראשונים.
יש מחלוקת אם הדבר שמסופר עליו במשנה אירע בתקופת שלטון היוונים, לפני פרוץ מרד החשמונאים, או שאירע בתקופת הרומאים, לפני פרוץ המרד הגדול וחורבן בית שני.
והעמיד צלם בהיכל.
שוב יש מחלוקת אם זה אותו אפוסטמוס שהעמיד צלם בהיכל או מישהו אחר... ואם זה היה בתקופת הרומאים או היוונים..
לפני תשעה באב חזרו המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען ובפיהם דברי בלע על הארץ. אז בכו כל העם בכיה גדולה כל אותו הלילה (ליל תשעה באב), וה' אמר להם: אתם בכיתם בכיה של חינם, אעשה לכם את הלילה הזה בכיה לדורות. אז נגזר על כל הבכיינים שלא יכנסו לארץ. דור שלם, למעט כמה בודדים כמו יהושע וכלב ופנחס בן אלעזר וכו'.
בתשעה באב חרבו שני בתי המקדש.
בתשעה באב נלכדה העיר ביתר, שהייתה מעוז גדול בתקופת מרד בר כוכבא. מליוני יהודים נהרגו כתוצאה מכך.
בתשעה באב חרשו הרומאים את העיר ירושלים, לאחר שהחריבו אותה. כל זה היה על מנת למחות את השרידים והזכרונות לעיר הגדולה שהייתה שם פעם. לאחר מכן בנו הרומאים עיר רומאית בסביבה וקראו את שמה איליה קפיטולינה.
