בע"ה כל הסימנים מראים שגאולה בעיתה תתחיל בשנת תשע"ב עד לתשע"ה
אנחנו אומרים שהשנה היא ה'תשע"ב כאשר ה' מסמל 5000 ו- תשע"ב מסמל 772 כלומר 5772 שנים לפי היהדות מבריאת העולם.
- שנת תשע"ב נרמזת בשמה של בת שבע שמסמלת את מלכות בית דוד, בתשע"ב (אותם אותיות, גימטריה)
- העיקר ה-12 מ-13 העיקרים, "ושיבא מלך המשיח" בגימטריה זה תשע"ב
- תפילת נעילה: מיכאל שר ישראל אליהו וגבריאל בשרו נא הגאולה בשעת הנעילה, בשעת = תשע"ב.
- מסופר במדרש (תדבא"ר יח) על אליהו הנביא שבא לחז"ל ואמר להם "ורמז רמזתי לעולם שאני יורד תחילה לבבל ואח"כ יבא בן דוד." מה שמסומן בגימטריה תשע"ב
- שנת תשע"ב מרמזת לנו על האלף השבעת. (יש לקרוא השביעית) שבעת=תשע"ב
- וכן במס' מגילה יז: במוצאי שבעת בן דוד בא (יש לקרוא שביעית) שבעת=תשע"ב
- וכן כתוב במיכה ז טו: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", אומר המלבי"ם לעתיד לבוא, ותרגום יהונתן פירש את אראנו נפלאות: אחזינון פרישן = בגימטריה תשע"ב
- רמז נפלא בגמרא (ברכות ט מסופר שהקב"ה אמר למשה להגיד לבני ישראל שה' היה איתם בשעבוד במצרים והוא יהיה איתם בשעבוד גלויות, אמר לו משה דיה לצרה בשעתה כביכול כשהשיעבוד גלויות תגיע תדבר איתכם עכשיו זה לא הזמן אמר לו משה, אבל תיבת בשעתה היא ה'תשע"ב וכן מסמלת שהצרה היא בזמן הזה.
- וכן הכתוב בישעיה ס כב: "בעתה אחישנה" בגימטריא עד ה'תשע"ב ומרומז כביכול יש אפשרות לגאולה מהירה אם נעשה תשובה או עד לתשע"ב שזה גאולה בעיתה!
- וכן מרומזת בכל מקום שכתוב "וביום השביעי שבת" בדילוג הפוך תשע"ב, "ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי: ויכולו השמים והארץ וכל צבאם", השישי מרמז על האלף השישי, יום שבת הוא המאה השביעית ויכולו זה ע"ב בגימטריא יוצא ה'תשע"ב
- "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" , ועת צרה זה בגימטריא עם הכולל תשע"ב
- "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" בגימטריא שנת ה'תשע"ב
- "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" בגימטריא 755 + 17 אותיות במילוי = 772 תשע"ב כלומר העת צרה היא בתשע"ב
- כתוב על רות שממנה יצא דוד המלך ומלך המשיח ברות ב' פס' יד' "ויאמר לה בועז לעת האוכל...ותאכל ותשבע ותותר", ופירשו: ותאכל - לעולם הזה, ותשבע - לימות המשיח, ותותר - לעתיד לבוא. ותשבע = מרמז על תשע"
- קץ הימים בעתה בגימטריה תשע"ב, תשע"ב = תהא שנת עת בעתה
- רבי נחמן אמר: "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח", גם מההתחלה לסוף וגם הפוך התשע"ב
- גילו לקונטרס הפלאות שבפסוק: "אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי" מרומז על שנת הגאולה, ועוד גילו לו שחמשת האל"פים הראשונים במילים הם מסמלים 5000 שנה, המשך ראשי תיבות הוא ת"ש ובהמשך מלא שזה בגימטריא ע"ב ביחד יוצא ה'תשע"ב. ומהמשעות של הפסוק היא שהאויבים שלנו יוכלו לנו עד הגאולה.
- הראב"ד הראשון אומר בתחילת הספר 'אמרי בינה' ש-1938 שנה אחרי חורבן בית שני (שנחרב ג'תתכ"ח = 3828 לבריאת העולם) ועוד 6 שנים תבוא הגאולה, זה יוצא בדיוק באב תשע"ב השנה.
- סוד ה- ע"ב מהשנה תשע"ב הוא שם קדוש (בחיסור יודי"ן) שמסמל השפעת החסד בעולם, וכן הכתוב "עין בעין יראו בשוב ה' את ציון", ראשי תיבות ע"ב, וגם "ויהי מבדיל בין מים למים" במ"ל בגימטריה ע"ב, ופירש המתוק מדבש שמבדיל בין המים המרים של הגלות למים המתוקים של הגאולה, וכן בזוהר "מלחמה לה' בעמלק" כנ"ל, וכן במדרש (דברים רבה א, יא) "כשבא לגאלם, גואלם בשבעים ושתים אותיות" וזה בסוד ע"ב שהוא 72 גימטריה.
- מצינו בזוהר ש-70 אומות הם בסוד 72 אומות שיש מעליהם את הס"מ והנחש, והחסד של הקדושה הוא בסוד השם ע"ב.
- כתוב בזוהר, שיש 70 שנה של חבלי משיח, ושנתיים של הלידה עצמה, כתוב בגמרא: "תשבע כל לשון" זה יום הלידה. ומה היא השבועה שמשביעים אותו, תהי צדיק ואל תהי רשע. תשבע אותיות תשע"ב כנגד לידת משיח וביאת משיח בסוף תשע"ב, וכן כתוב על רות שהולידה את שורש המשיח: "ויתן ה' לה הריון ותלד בן", גמטריה של המסומן תשע"ב, יוצא "ויתן תשע"ב בן".
- "אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים" = בגימטריא תשע"ב וכן ה'תשע"ב, וקשור ללידה של משיח ולטומאה שתהיה עד לגאולה.
ההוכחה החזקה ביותר לפי דעתי למי שיש זמן:
הגר"א אמר בסוד שספר דברים מסופר כל מה שיתרחש באלף השישי בכל מאה ומאה מהאלף:
יש לנו חמישה חומשי תורה אבל החילוק הנכון הוא לשישה כאשר מעשה בראשית (מפרק א' עד לנוח) כנגד שישה סדרי משנה, שמעשה בראשית נחשב כנגד האלף הראשון וההמשך של בראשית עד ויחי כנגד האלף השני וכן הלאה.
שישה אלו כנגד ששת אלפי שנים של העולם הזה (האלף השביעי הוא עולם הבא כמו שבת), כלומר ספר דברים הוא כנגד האלף השישי (שכן ספר שמות כנגד האלף השלישי וכו').
בספר דברים יש 10 פרשיות (פרשת נצבים-וילך אחת היא), כנגד 1000 שנים באלף השישי, פרשה לכל מאה שנים, בכל פרשה 70 פסוקים,
אם נרצה להגיע לשנה שאנחנו נמצאים בה כעת שהיא 772 במאה השמינית באלף השישי, נגיע לפרשת ניצבים-וילך שהיא השמינית בסדר הפרשיות,
ונרצה להגיע לשנה ה-72, ואמרנו שיש 70 פסוקים בפרשת ניצבים-וילך, לכן נכפיל 70/100 = 0.7 כפול 72 שנים נותן לנו את פסוק 50.4 שזה בעצם בתוך הפסוק ה-50 בפרשת ניצבים-וילך שהוא פסוק י' בפרשת וילך,
והפסוק אומר: "ויצו משה אותם לאמור מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות",
שבע שנים = תשע"ב בגימטריה
דילוג אותיות בתורה מאת הרב גלזרסון:
לרוחב בשחור משמאל לימין: תשובה
באלכסון בצהוב-אדום מלמטה למעלה: תשע"ב משיח
עוד: משיח, פסח, גאלה, אליהו מופיעים בבלאגן באמצע בדילוגים המינימליים ביותר בתורה
כל הדברים לוקטו מהספר
http://www.forzionssake.022.co.il/BRPortalStorage/a/44/34/03-uW3Q29J0SJ.pdfלספר יש הסכמות מגדולי הדור.
בבקשה להפיץ כמה שיותר זיכוי הרבים!