"מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון"
אומר דוד המלך
יש הבדל בין דל לאביון, שדל הוא חסר באמצעים בכסף או בגוף ואביון הוא חסר כול, על כן מאשפות שזה מקום יותר גרוע מעפר,
מקום שאנשים לא יכנסו לתוכו שאולי בעפר עוד יעברו אנשים.
ירים אפשר לשייך את זה רק לה' שכן, מי שמרים חפץ, החפץ לא יתרומם מעצמו.
לעומת הקמה שבה למשל אתה עוזר לחבר שלך שעל הרצפה לקום, אתה נותן תדחיפה הראשונה והוא כבר מפעיל כוח בהמשך כדי לעמוד לגמרי.
על כן הדל שיש לו עוד כוחות אמר בו מקים.
למה אמר הכתוב מקימי ולא מקים? מקים מעפר דל. הרי אם נתרגם כפשוטו לפי הכתוב זה: מקים אותי מעפר דל, אז השתנה לנו פה כל העניין:
אם תאמר שהעפר דל, הרי אמרנו שהוא מקים דל שהוא האדם הדל, ואם בכל זאת תתעקש על הפירוש ככה, אז תסביר לי למה סמך לזה מאשפות ירים אביון
שזה לפי הפירוש הראשון שלנו.
ובכן התירוץ הוא :
מקים י' מעפר דל, מאשפות ירים אביון
וכן כך לגבי כל י' יתרה
-----
חיזוק לדברים
"כפה פרשה לעני, וידיה שילחה לאביון"
שעני דרכו להתדפק על דלתות הבתים לבקש עזרה, על כן פרשה את כפיה בנדבה,
לעומת האביון שכמו שאמרנו אין לו כוח כלל על כן אמר "מאשפות ירים אביון" ירים לבדו, לכן צריכה לשלוח ידיה לאביון להגיע אליו שהוא לא מסוגל אפילו להגיע אליה.
