נאמר על הרשעים בתהילים,
"בפרוח רשעים כמו עשב"
הרשעים הם כמו עשב שדרכו לגדול בצפיפות אחד על השני, כלומר הרשעים ירשיעו גם בינם לבין עצמם, וסופו שידרכו עליו ויאבד או שיחרשו אותו על כן אמר "להשמדם עדי עד" בעולם הזה ובעולם הבא שהיא כמו עקירה שנעשית בפעולת החרישה כדי להכין את הקרקע.
דרכו של עשב לגדול בכל מקום אפילו ליד פחי אשפה ואדמה לא מעובדת כך דרכם של רשעים המפוזרים בכל קצווי ארץ.
להגיד לך שהרשע בעל יסוד מעורער שאין לו בסיס כלל כמו הדשא, שכן הוא צומח ונובל במהירות על כן אין לו במה לאחוז
לעומת זאת נאמר על הצדיקים
"צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו, עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו"
אין כך הצדיק, שהוא בעל יסודות כעץ התמר ושורשים בתוך האדמה, לא בכל מקום תוכל לגדל עץ תמר או ארז שדורשים עבודה והכנה והמתנה של שנים.
לעומת הרשע, הצדיק יאריך ימים "ינובון בשיבה" ואף על פי שיאריך ימים הוא לא יבול אלא יהיה רענן כאילו הוא בימי עלומיו תוכלו להווכח בחדות המחשבה של צדיקים אפילו בעת זקנותם לעומת זקנים אחרים.
